והפעם, משהו אדיוטי לחלוטין, פשוט לא יכול להתאפק....
הסיפור הוא ישן עם פאות וזקן מעשיה נאה על שושנת ים שפעם פגשה, זה היה די מזמן חרצף שצף לו עצוב ומיותם חרצף נאה, כנראה לא מכאן. הביט החרצף בשושנה הנאווה סמוקה ויפה, כלילת שלמות וליבו אז מיד נמלא אהבה פתח ,נלהב, בגישושי היכרות. "על חוצפתי סילחי לי הגברת רק אתמול נמלטתי מעצירות לבד בעולם ללא תחתון ואדרת שוחה לי דנדש בים הבורות ולא אדע הכלנית את או או ורד? שושנת הים סמקה אז כפליים בתפרחתה נפנפה בעדינות "אני שושנת הים, נסיכת המיים ומי אדוני ואם אפשר, ברצינות?" חשב החרצף, תוצר האיגוד (הערים לביוב) ומיד לה ענה : "אני, אני פוליטיקאי שהתחיל כנער נאה וחסוד, עבר ת'מסלול בנבכי המעיים מפלגה, כנסת, עניני עסקנות וגם אנוכי , הלב מתרסק אומר לך רק כך, בכל הכנות, רק אתמול עוד הייתי אפרסק." |