0
כשאת עצובה השמים מתקדרים מתחיל לרדת גשם ברגעי שמחתך העננים מתבדרים חושפים את הכחול כאשר אגלי דמעות צונחות מעינייך היפות לרגבי החול פרחים צצים בנגיעת פלא צובעים את העולם במרבד קסום ילדתי הקטנה את מקור האושר של חיי ליבך אוהב ורחום את בשר מבשרי תמצית התום בליבי, מציפה את ליבי בחום מאירה את עולמי באור נגוהות, רואה את יופי הזריחה בעינייך חייכי ביתי הקטנה העניקי את האור לעולם, צמאה נפשי ליופייך
|