יודעת את

באותן  רגעים

מתהפכות עיניך

ומבטך נתון

לנהימת ליבך

עוצם רגשותייך

הד רעמת קולך

ואני רואה עיניך

והן ללא מבט

רק אורן כחול עמום

ניבט אלי מעומק רב

קרניים נזרקות 

באפלת חדרי

זרות מנוכרות

לא עוברות דרכי

רק זעקותייך המה

משדרות אלי

מחבקות גופי

מנשקות ידי

מהלכות כרעם

הד קירות חדרי

מרעידות מיתר

הד חדרי ליבי

עד נשמעת הרעידה

אט חוזרות עיניך

מביטות קמעה

דמעה על לחייך

סוד גניחת הרוויה

הו אלי ידעתי שם

את אותה אשה

חי נפשי הבחנתי גם

בנפשך 

תודה