אחרי הרבה זמן שלא ביקרתי פה דיי התגעגעתי ואף שמתי לב שכמעט שנה עברה לה ללא פוסטים. שנה שבה חיפשתי את עצמי והייתי עסוקה בין ראיונות שונים ממקום למקום ולא שמתי לב שהזנחתי את הבלוג. הרבה חברים שעדיין רובם חברים שלי עזבו את דה מארקר בגלל חוסר זמן או כל סיבה אחרת. אך מאוד התגעגעתי לבלוג שלי פה וגם קיבלתי הצעות מחברים טובים לפתוח בלוג במקום אחר ולקבל הרבה יותר כניסות מדה מאקר, מאחר שדה מארקר הוא לא כבר לא אותו אתר הבלוגים הפופלארי שאנשים מסתובבים בו עם העידן המטורף שאנחנו חיים והרשתות החברתיות שקמות להם כל יום. אבל החלטתי להישאר נאמה לבלוג שלי ולהמשיך לכתוב לכם מהלב את מה שאני מרגישה.
כך ששום אתר בלוגים אחר לא ייקח את הבלוג שפתחתי פה לראשונה לפני 3 שנים במהלך לימודיי העיתונות שלי, מטלה שהייתה חובה במהלך הלימודים. והשתדלתילהמשיך ולתחזק את הבלוג גם אחרי הלימודים כי עדיין יש לי פה קהל של קוראים שאוהבים את הפוסטים שלי. ומעבר לזה שהכרתי פה אנשים מקסימים שיודעים לפרגן להעריך כתיבה איכותית וטובה מהלב בלי מסיכות ובלי משחקים מיותרים.
אז אחרי שהתחלנו שנה חדשה וקצת לפני יום כיפורים,זה הזמן לעשות חשבון נפש על השנה החולפת ולקבל את השנה החדשה בידיים פתוחות ובאהבה. שתהיה שנה של בריאות הגשמה עצמית ללא מלחמות מיותרות ושנהיה סובלניים אחד כלפי השני. והכי חשוב שנהיה טובים יותר. 

אז בנימה זאת אאחל שנה טובה ומוצלחת לכל חבריי וצום קל.