אני - אדם שמחזיק כאב של 12 שנה שאינו קשור דווקא לאהבה רומנטית . היום 1.1.2008. יש בי חזרה אחורה להיום לפני 12 שנה. 1.1.1996. בדיוק היום לפני 12 שנה אימי נפטרה. היה זה רק לאחר שכשנתיים היא מאוד סבלה והיתה מאושפזת במוסד סיעודי. השנתיים שלפני המוות היו קש/ות מאוד. אין לכם מושג כמה קשה לבן לראות את אמא שלו חוזרת להיות כמו ילדה מבחינה מנטאלית ופיזית. ואני - במותה - משהו השתחרר אצלי ממקומו. מצד אחד הוקל לי מהסבל של לראות אותה במצב נורא כל כך. ומצד שני - משהו מת בי. משהו מת בי....משהו מת בי. מאז... אני יותר שקט ויותר עצור. לא בוכה. אבל בוכה מבפנים. אני כל יום ויום מאז ה- 1.1.2006 סוחב עימי כאב עמום פנימי. נעלמו לי הזכרונות מאמא. זוכר רק את רגעי הקושי שלה. ועוד איזה פלשבק שניים מילדות אמיתית כשהיא קנתה לי פרי שייק כשהלכתי איתה לעיר. אני לא יודע לשמוח. באמת שלא. הייתי רוצה לדעת לשמוח ולהנות מהרגע. אני מייעץ לכולם - זה קל. את הכאב הפנימי לא הצחתי להוציא מתוכי כבר 12 שנה. תודה שהקשבתם לי. שנה טובה לכולם און פייר |
לא נמצא
בתגובה על על מנת לנהל צריך לדעת קודם כל מהי שיטת עבודה. מהי שיטת עבודה?
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#