0
כולם הלכו לישון, אני יושב לבד בסלון, כוס קפה ביד ומאזין לדממה. מידי פעם חולף רכב ברחוב ומפר את דממת הלילה, מנסה לחבוק את השינה. עוד שלוש שעות אני צריך לקום לעבודה. הכלב שלי מסתכל עלי במבט מוזר. פוקח עין אחת ומסתכל עלי במבט מלא תמיהה, מה עובר עליך, לך לישון. מה הוא מבין, הוא לא יודע מה מתחולל בתוכי, מילים, שירים וסיפורים. סערת רגשות, הכול יעלם אם לא אעלה אותם לכתב. יש משהו בדממת הלילה שמשחרר מתוכי מבול של מילים, לפעמים חסרי משמעות. לפעמים בליל המילים נארג לשיר, סיפור, או סתם משפט חסר טעם. אני הולך לישון, מחר יום חדש, אתבונן על העולם ואנשים בעין בוחנת. אמלא את נפשי במראות, תחושות וחויות. מחר בלילה אלגום מכוס הקפה, ארשום במחשבי את יומי. |