הערב בא כמקרה נדיר מכתיב לי שורות יין ותפוחים חוד העט בידי מתחיל להנץ עם בוקר וציפורים וזה מיטיב לי מאד, זה כמו חג שאינני צריך לחשוב עוד על מה שעלול להיכתב. כנראה שערב עיניה הוא הקובע את המיקרה- עד גוני בוקר פושטים בכל דבר עד כדי בגידה ביופי אחר. גבריאל פרייל משורר. =-= |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#