יושב ליד מיטת אבי הגוסס בוהה בחלון

מביט בגופו הרזה נאכל בידי המחלה הארורה

צינורות מכל עבר לופתים את גופו

אלון תסתכל בחלון האם אתה רואה

אבא אני לא רואה כלום אתה חולם

תראה הוא מביט לי בעיניים ומחייך

מחכה לי בסבלנות הוא בא לאסוף אותי

אבא אני לא מבחין בכלום בחלון

לא משנה קח את הרכב לך תביא את אימי

הזמן קצר הוא לא ימתין עוד הרבה

נוסע לחיפה לאסוף את סבתא ליבי נקרע

עומדת בכניסה לחדר ממלמלת לעצמה

אני אהיה חזקה מלאה עוצמה

מתפרקת לרסיסים פורצת בבכי קורע לב

מפגש אחרון עם בנה היחידי דניאל

אבי אני לא זוכר שאמרתי כמה אני אוהב

הר של כאב שוכן בליבי זה כואב מנשוא

מקווה שזה לא היה המפגש האחרון

אראה אותך שנית לאחר הכיליון

נלך יחדיו לדוג נשב על ענן צחור

נטבול את רגלנו במים קרירים

נצפה בשלווה אין קץ בימים אחרים

ארמה אלון