לבקש סליחה
כולם מבקשים סליחה, כמו טרנד של must לכבוד יום כיפור, כמו חולצה לבנה כדי להרגיש חגיגי, כמו כותונות חג שלובשים לכבוד משהו, ואח"כ מורידים ושוכחים ממנה, כמו הרבה דברים שנוהגים לעשות בצורה מסוימת בזמן האחרון. חפיף, זורם כזה, כל כך שטחי שאפשר לראות דרך זה מרוב שזה דק ולא משמעותי, פשוט כלום. גם סליחה פשוטה קטנה כגדולה צריך לדעת איך לבקש, כי אחרת לא עשית מאומה, ואלה סליחות של כלום. אין זה משנה אם האדם מתפלל ושומר מסורת או חילוני, זה תלוי באדם עצמו, גם לא אם מתפללים באדיקות, צמים, ואח"כ ממשיכים בדיוק באותה דרך חיים ובמה שעליו ביקשת סליחה....
סליחות לגבי בכל אופן הן לרוב פנימיות, שנאמרות בלב פנימה בדרך שונה, במעשים שאני משתדלת לעשות למען מישהו או מטרה מסוימת, שנמשכים זמן, דורשים התמדה ומאמץ אמיתיים, ולא רק בתפילה של כמה דקות וצום, שאח"כ עוברים ונשכחים. בדיוק כמו שאם אתה דורך על מישהו באוטובוס ופולט כבדרך אגב "סליחה" ורץ קדימה הבן אדם ימשיך להתרגז, זו אינה סליחה, אבל אתה מתעכב לשנייה אחת, מסתכל לו בעיניים ואומר אני באמת מצטער ומבקש סליחה, תראה שהוא יהיה מיד מפויס.
כל אחד והסליחה הסליחות שלו ובדרכו, כשהעיקר להשתדל להיטיב דרכיך . אם אתה במודע חוזר ועושה שוב ושוב את אותם דברים עליהם מבקש אח"כ סליחה, ואינך משתדל אפילו לשפר מידותיך ודרכיך, בשביל מה כל זה? יש מי אינם מודעים שחטאו ושביצעו מעשים עליהם הם חייבים לבקש סליחה, ומבקשים אוטומטית, בהתאם למנהגים ולהמלצות דת, בין אם הם יודעים על מה או לא, זה לא משנה להם, הם מבקשים כי כך צריך משום כך קרוב לודאי שאינם משפרים ומשנים דבר, ויש כאלה שלא מבקשים כלל, שאינם יודעים כיצד או יכולים, ואם כבר הם מבקשים זה יוצא כל כך עקום שלא נראה כבקשת סליחה בכלל לפעמים ההפך.
זה עקרוני איך אתה מבקש? חשוב שזה יהיה בלב שלם בכנות, שיהיה לך אכפת ממשפחה, מהאחר, מהזולת ולו הוא בעל חיים, כדי לשפר אורחותיך ואת עצמך. בקשת הסליחה עצמה הרי אינה מקנה מחילה, ובודאי לא כמו מנהג קדום (כפרות) של הקרבת חסר ישע כדי לכפר על העוונות שלך. מה לו ולהם? זה רק מוסיף חטא על פשע, במיוחד כשאפשר לבקש סליחה במעות, בכסף, ובמעשים טובים.
הפעם היחידה שאני מבקשת סליחה בגלוי בפומבי כשאני מבקשת מאדם אחר על משהו ספציפי, או במטרה להביא מודעות למעשינו כבני אדם. אני מבקשת סליחה כל יום כל רגע, לא רק ביום כיפור מבעלי החיים על מה שהאדם מעולל להם: התעללויות, סבל בעלי חיים במשקים ובמעבדות, בנטישות אין סוף – סבל שאינו נגמר. מהם אני מבקשת סליחה גם בשם אלה שעוללו להם זאת ועדיין מעוללים: סליחה שאני לא יכולה לעשות יותר, אני עושה, ולא מהיום, כל מה שאני רק מסוגלת.
לצום, להתפלל, ולחזור לשגרה כאילו לא קרה דבר? מה הטעם? בקשת סליחה אינה היתר להמשיך לנהוג שלא בהגינות ובעוולה לאחרים. כל שנותר לקוות, שיותר אנשים יהיו מודעים למעשיהם ופחות יהיה צורך משנה לשנה בבקשת סליחה..... הטכס הקדום הפרימיטיבי הנוראי הזה שעדיין נעשה ונקרא במחוזותינו "כפרות" ראוי לו להפסיק להתקיים, את הסליחה לא קונים ע"י ביצוע עוולה נוספת, ואפשר כאמור לבקש סליחה אמיתית ב: מעות, ובמעשים טובים, וגם בעזרה לאחרים שאלה עיסוקם ומטרתם.
חתימה טובה
|
תגובות (56)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה גם לך.
אני יגיב לך מזווית אחרת. מאמין בתודה סליחה בבקשה.. כך חינכתי את הילד. גם אמרתי לו שהיום בפועל הערך הסגולי של המילה סליחה התכהה.. כשאתה מרגיש סליחה צריך שיהיה בזה גם המרכיב של מתבייש. אבל כיום למילה בושה אין ערך, אומרים רק סליחה ובהרבה מקרים זה מין הפה אל החוץ..
בפועל מה שצריך להאמר הוא: אני מרגיש מתבייש..
תודה לך על ההשראה.
בהחלט, אבל קשה לעקור משהו מציבור מאמין בקנאות כל כך ומושרש כל כך הרבה שנים. זה שזה לא הגיוני לא הומני זה לא משנה להם, הם מצאו כבר בטח איך להסביר זאת גם מבחינת מצוות צער בעלי חיים.
בכלל נורא מוזר איך שהם מגמישים את המצוות וכל הדברים לפי איך שנוח יותר, לא?
תודה מרים, בהחלט גם לך.
הייתי מנסחת זאת קצת אחרת בהתחלה....
בוא נאמר שזה לא הדבר שאני הכי אוהבת, אלא שבדיוק על זה אני מדברת כאן.
תודה, גם לך.
בהחלט, צדקת, קראתי, הגבתי, וגם כתבתי לה בנושא, אך נותרתי ללא מענה.
כן, אלה אחד הדברים עליהם דיברתי. שרואים זאת כפטור....
גם לו הן נשחטות ממילא אין זה תירוץ וסיבה לעשות להם מה שעושים ועוד מסיבה שלמה מסביב שמגבירה את הלחץ והפחד בהן. כאילו אינן מסכנות מספיק.
חוץ מזה אצלי הן לא עולות על שום שולחן בשום סעודה כך שלגבי אין חוץ מזה....
תודה ליריתוש, מסכימה לאיחולים לגבי ולגבייך ולגבי נשואי המאבקים של שתינו.
רק בריאות
בדיוק. בשביל מה לחכות ולשלם ריבית? סליחה ותודה צריכות להאמר מייד, כשהנושא חם ועל הפרק.
גם אני, יש בו חיובי מבחינתי, אלא שלא מהדברים ש"התכוון המשורר לכך"
אני לגמרי אתך.
תודה, שמחה לראות אצלי פיה גינגית קסומה
תודה דוקטורלאה,
אני לא בטוחה שזה דווקא נובע רק מאהבת הנושא, אלא מנטייה טבעית מובנית אליו משום מה, ידיעה מוטמעת וברורה שזה מה שאני אמורה לעשות.
תודה
סליחה אמיתית כנה מהלב, לא גורפת שמהווה כיסוי ותירוץ להמשך אותה התנהגת עצמה עליה ביקשנו סליחה...
תודה מרב
מגיל מאד צעיר מחיתי על הכפרות הללו והשפעתי על הורי לעבור למטבעות!
מאחלת לך יקירה-גמר חתימה טובה
"כל אחד והסליחה הסליחות שלו ובדרכו, כשהעיקר להשתדל להיטיב דרכיך"
-להשתדל וגם להצליח !!!!
אני מאמינה שהפוסט הזה ידבר אליך :)
http://cafe.themarker.com/post/2734119/
גמר חתימה טובה !
לפני שנים רבות נתתי למישהו שהכרתי היכרות רופפת, עזרה מקצועית השווה כסף.
הוא הבטיח (מיוזמתו) שישלם.
מדי פעם כשפגש בי, חזר על הבטחתו.
חייכתי, כי הבנתי.
ביום כיפור ביקש שאמחל לו.
מחלתי.
נו, מאז הוא מרגיש נקי מן הצורך.
דתי, לעתים, זה גם חסכוני.
בונבוניטה,
הכנות והכוונה הן שעושות את הסליחה למשמעותית,
מנהג הכפרות מזעזע אותי מאז ומתמיד.
שתהיה שנה של אחווה ואהבה אמיתית.
מבקשת סליחה לעניין,
ולא בצורה גורפת
"כולם מבקשים סליחה"
כולם?
באמת כולם?
אני - לא !
לא ביום הזה,
אלא באותו רגע בו אני מרגישה שעלי לעשות זאת.