כי הדם הוא כִּי כְּשֶׁאֵין לָה לְאָן הַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת מֵחוֹרֵי הַגּוּף שׁהֲרֵי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ. וְאָז כְּמוֹ דֻּמְדְּמָנִיוֹת שֶׁמְּנַקְּדוֹת שִׂיחַ לחגִיגָה מְנַקֵּד אֹדֶם בּוֹהֵק אֶת הַחֶרֶס הַלָּבָן חֲלַקְלַק מַחְזִיר אוֹר וְזִיו הַטִפּוֹת בִשְׁקִיפוּתוֹ נִפְלָא אִמְרַת רִימוֹנִים עַל גְּדַת הָאַַסְלָה. הַנֶּפֶשׁ, הוֹ אֲצִילוּתָה, הוֹ צִנְעַת הֲלִיכוֹתֵיהָ, נִפְטֶרֶת מֵעֹדְפֵי קִשּׁוּטֵיהָ. הֲלֹא פַּעַם מִזְּמָן הִתְהַדְּרָה בְּאַנֶמְיָה דְּרָמָטִית. לֹא עוֹד. שׁוֹתֶתֶת בְּרִיאוּת וְסִימְפָּטִית. מְאֹד. ©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 23 בספטמבר 2012, תולעת ספרים מזא"ה, 19.00 חיי תשרי פִּיטָם, קְדֻשַּׁת הֲדָרוֹ שֶׁל אֶתְרוֹג בְּקֻפְסַת אוֹצָרוֹת מְרֻקֶּמֶת סְכָךְ נִיחוֹחִי יַרְקוּתוֹ מְשֻׁבֶּצֶת פְּרִיחָה מְפַתָּה יוֹנֵק דְּבָשׁ בְּסַסְגּוֹן נוֹצוֹת זְעִירוֹת אֻשְׁפִּיז בָּאֻשְׁפִּיזִין כִּי סֻכָּתִי הַשָּׁנָה מְשֻׁלַחַת פֶּרֶא מְזַמֶּנֶת כִּרְצוֹנָה וְרָדִים כֹּה גְּדוֹלִים עַד שׁוֹשָׁנָה יִקָּרְאוּ כּוֹתָרְתָּה אַרְגָּמָן קְטִיפָה גְּדוּשַׁת אֵשׁ כֵּהָה וּמְסֻכֶּנֶת כְּלוּאָה בְּעַלְעַלֵיהָ רוֹמַנְסָה שֶׁנִפְרְצוּ גְּבוּלֵיהָ חֲרוּזֵי זָהָב נוֹשְׁרִים מֵרִסְנָה הַקָּרוּעַ יִהְיוּ חֲטָאַַי שְׁקוּפִים מַעֲשַׂי הַטּוֹבִים אֲדוּמִים כְּדָם יוֹנָה אֶטְבַּע בְּאַמְבָּט שֶׁל שְׁמָנֵי מַרְפֵּא וַאָקוּם וְאֶחְיֶה וְחֵיקִי טָהֳרָה וַיֹּפִי וְתֹם בְּתוּלִים בִּקְּמָטֵי בִּטְנִי הַשְּׁמֵנָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּבָר הָיָה נוֹרָאִים מִשּׁוּם מָה לֹא עַכְשָׁיו. רַק סְתָו. יוֹם כִּפּוּר וּסְלִיחוֹתָיו, נְתַנֶּה וְיִזְכּוֹר וּפְתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילָה הוֹ פְּתַח לָנוּ שַׁעַר לְעֵת גְּאֻלָּה. ©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 23 בספטמבר 2012, תולעת ספרים מזא"ה, 19.52 |