אני לא יודעת לספר לכם בדיוק איך קרה שאני מותנית כך על הקול שלו, על המבט. על מילים בודדות שיוצאות לו מהפה. אני לא יכולה להבהיר עד הסוף מה קורה לי כשהוא מבקש ממני משהו. והכי, קשה לי להסביר לכם ולי מה קורה בי כשהוא מכאיב בי כאבים נפשיים.
הדרך בה הוא לוקח אותי היא אחרת, אני לא יכולה להסביר מה קורה בי, כשהיד שלו חוסמת את טיפת האויר האחרונה, או נוחתת לי על הלחי כשהוא בוטש את הרחם שלי. מה משמעות היללה הזו, למה האגן שלי נצמד עוד יותר אליו, ומדוע הרחם שלי מתכווץ עליו את ההתכווצויות האיומות האלה דווקא כשהוא יורק עלי.
אני לא יודעת להסביר למה הלגלוג שלו גורם לי לרצות לנשק לו את כפות הרגליים, ולמה כשהוא עם אישה אחרת ממש מולי, הכאב שנוצר בי זולג לי מהלב אל הרחם ומשם אל הירכיים שלי. אני לא יודעת להסביר כמה הוא עצום שם, וכמה העונג שלו מתמזג אל תוך הכאב שלי וגורם לי לרצות להעצים את ההנאה שלו, ולא משנה עד כמה היא קשורה אלי.
אני לא יודעת להסביר לכם כמה מאושרת אני כשהוא מרוצה וטוב ולו, כמה אני בפסגת העולם כשהוא מושך אותי אליו אחרי הכל, ומניח אותי על החזה שלו. ברגעים האלה העולם אינו יכול לי באף דרך. אני שלו, מוגנת ועטופה בו, בריחות שלו, ובקול שלו שמלטף אותי עכשיו, ואין בעולם שלי כלום מבלעדיו. |