שלום זוכרים אותי אני לואי הכלב של אוסי, מהקפה. אני חייב לספר לכם על אוסי והפנסיון שלה.

אוסי החליטה לעשות פנסיון אצלנו בבית . לי לא כל כך מתחשק להיות עם עוד כלבים שבאים לפה. אבל מה אני יכול לעשות? אני, אין לי מילה אצלה. היא עושה מה שבראש שלה והפעם לארח כלבים אצלנו בבית. בבית יש גם את לולה החתולה החרשת, הזקנה והגמדה. טוב, אתה אני מסתדר לא רע בכלל. לה לא אכפת ממני ולי לא אכפת ממנה.

שכבתי לי בשקט על הרצפה מסתכל באוסי משוחחת בטלפון. "טוב בסדר, תביא אותו ביום שני בבקר, ביי".

כמעט התחלתי לבכות. למה היא עושה לי את זה? פתאום עוד שיחת  טלפון: "זה בסדר תביאי אותה ביום שני". חשבתי שאני מתעלף על המקום. אוסי שלי השתגעה לגמרי  מביאה שני כלבים ביחד הביתה.

ביום שני, אני שומע נביחות מעבר לדלת . "ש ל ו ם, איזה מתוק פינקי! מה שלומך פינקי?" הדלת נטרקת ואני רואה את פינקי הקבליר השני, יפה התואר שאוסי קוראת לו "דוכס". דוכס אה? ומה אני, סתם כלב? עמדו לי דמעות בעיניים. לא רציתי להגיד לו שלום. אוסי המשיכה לחבק אותו ולנשק אותו ולהגיד לו כל מיני מילים כאלה של אנשים. "איזה מתוק, מזמן לא היית פה" ונישקה אותו. הוא ליקק אותה בפרצוף.

אני עוד לא הספקתי להתאושש מהפינקי הזה "הדוכס"  ושוב צלצול בדלת. החברה של אוסי מביאה את פיצי הפודלית  המופרעת שלה אלינו. רציתי למות. שוב אוסי חיבקה ונישקה אותה ופיצי ליקקה לה את הפנים. אבל פיצי הזו זו כלבה מטורפת, משוגעת ישר התחילה לנבוח על לולה החתולה האומללה שלנו, שישר קימרה את הגב ועשתה כזה סססס להפחיד את הפסיכית הזו פיצי. פיצי לא הפסיקה לנבוח ואוסי צעקה "שקט, שקט!" ואני הייתי מאד מרוצה. מגיע לה לאוסי רצתה שני כלבים, שתאכל אותה. שכבתי לי בשקט והבטתי באוסי שרצה מפה לשם אחרי הפיצי הזו. פינקי הוא כמוני. אותו סוג של כלב רק קצת שונה ממני. יותר פעיל, לפחות הולך מפה לשם ומשם לפה ומלקק. ואני בד"כ רק שוכב על הרצפה, אוכל, הולך לטייל ושוב שוכב על הרצפה וזהו. אני לא מתאמץ להיות כלב רוח ולא כלב קרקס, למרות כשאומרים לי ארצה ושלום אני עושה טובה וכל זה בשביל לקבל פרס.

כשהגיעה שעת הארוחה אוסי חילקה לכולם את המנות שלהם לכל אחד בצלחת שלו. אני הרגשתי בעל הבית ולא נתתי להם לאכול, מגיע להם! אז אוסי הכניסה כל כלב לחדר אחר ואני התחלתי לנבוח כי רציתי קצת אקשן. אוסי אמרה לי לשתוק ולא שתקתי ופיצי המשוגעת שראתה פתאום את לולה נתנה זינוק ורצה שוב אחרי המסכנה שבקושי הצליחה להימלט למרפסת.

אוסי סגרה את התריסול במרפסת, ופיצי המשיכה לעמוד מאחורי התריס ולנבוח כמו משוגעת. בינתיים אני רצתי למטבח ואכלתי לה את כל האוכל. פינקי קיבל אוכל במקום אחר בתוספת הוויטמינים שלו ולכן לא הספקתי לגנוב לו מהאוכל. אוסי כמעט בכתה וצעקה לפיצי לחזור לאכול. כשחזרה למטבח ראתה שהאוכל שלה נאכל, היא צעקה עלי. פינקי החל לנבוח ופיצי גם הצטרפה לחגיגה ובקצור היה שמח. אבל מה אכפת לי? מגיע לה לאוסי!  אוסי שמה שוב אוכל לפיצי, אבל פיצי לא רצתה. ככה זה בימים הראשונים מתגעגעים הביתה לאימא ואבא. אוסי לא ויתרה ועשתה לכולנו חזה עוף על מחבת ברזל ואז פיצי בלעה את הכול. אוסי הייתה שמחה מאד. פיצי אכלה סוף סוף.

אחרי האוכל, שי הבן של אוסי, שאני אוהב מאד ,לקח את פיצי ופנקי למטה ואילו אוסי לקחה אותי ואת זה מאד אהבתי. הלכתי אתה לבד והיה כייף. סוף סוף קיבלתי קצת תשומת לב ממנה.

גם עשיתי כמה פעמים פיפי למרות שלפעמים אני מרים רגל על עץ ולא עושה כלום, וגם קקי שאוסי הרימה עם שקית ניילון כדי שאנשים לא ידרכו על הקקי שלי ויהיה להם מסריח בנעליים.

כשחזרנו הביתה מהטיול פיצי ופינקי כבר חיכו לי. ממש לא בא לי להגיד להם שלום. פיצי למזלי הטוב רצה אחרי אוסי כל הזמן. אוסי לא יכלה להיכנס לשירותים לא לאמבטיה ולא לשום מקום כי פיצי כל הזמן הייתה אחריה. גם פינקי לא נשאר חייב וגם הוא רץ אחרי אוסי שלא היה לה שום מקום לברוח. אני רבצתי על הרצפה ורק הבטתי בכל מה שקורה . היה שישו ושימחו.

גם לולה החתולה רצתה אקשן והייתה נכנסת מהמרפסת להתגרות קצת בפיצי למרות שהיא לא עושה כלום. אבל ברגע שהיא נכנסת הביתה פיצי ישר רצה לכיוון לולה המסכנה ונבחה אליה ואז גם פינקי הצטרף לפיצי כי זה מצא גם חן בעניו. אוסי רצה ובקושי תפסה את לולה ואז פיצי קפצה ולפעמים הצליחה לתפוס את לולה. אחר כך פיצי קופצת על המיטה ועל הכורסאות ופינקי עומד ובוהה בה. היא בכלל לא מחונכת, לא אכפת לה מהבית של אחרים. אומרים לה לרדת והיא לא יורדת. היא עושה בכוונה כדי לעצבן. לולה החתולה הייתה יושבת על הספה ומסתכלת על פיצי באדישות רבה. לולה בין כה וכה חרשת, אז מה אכפת לה שפיצי הזו נובחת כמו מטורפת ומנסה לזנק לעברה. כשפיצי ראתה שלולה מסתכלת עליה באדישות והיא כבר לא יכולה לנבוח, כי היא כבר נבחה כל הזמן בלי הפסקה והיא מתעייפת ,לולה הייתה ממשיכה להסתכל עליה באדישות ואילו פיצי הייתה יושבת  ומביטה למעלה עליה. גם פינקי אהב לראות את פיצי נובחת על לולה והיה עוזר לה ואילו לולה המשיכה לשכב ולהסתכל על שני הנבחנים האלה.

אני המשכתי לשכב, כי בין כה וכה צריך לנוח בצהרים. וכך גם פנקי עשה גם הוא התעייף מלנבוח על לולה יחד עם פיצי.

אחה"צ שוב יצאנו לטיול והיה כייף. שוב עשיתי פיפי על כל עץ ושיח ושמחתי שאוסי נתנה לי סוף סוף עוד קצת תשומת לב. שי כמובן לקח את פיצי ופינקי.

האמת שדי ריחמתי עליה. שני הכלבים האלה מתים עליה ורודפים אחריה לכל מקום, מלקקים אותה והיא מלטפת אותם ומחזירה להם אהבה. ואילו אותי היא משאירה בצד ולא עושה לי, לא קוצי ולא מוצי. הם מלקקים אותה ונראה לי שהיא לא כל כך אוהבת כי היא לא אוהבת שמנשקים אותה כל הזמן.

בלילה כשכולם הולכים לישון  אז הסידור הוא שפינקי ישן מאחורי הדלת כי הוא נוחר כמו טרקטור.

אני ישן וגם נוחר כמו טרקטור, אוסי ישנה עם אטמי אוזניים שלא עזרו במיוחד ואילו פיצי  המשוגעת ישנה על מיטת ההורים. אבא ברח לחדר אחר ואילו שי הבן של אוסי סגר את חדרו ולא הרשה לאף אחד להיכנס. את לולה זרקו למרפסת כי היה חם ונעים. כך ניסינו להירדם.

אני מיד נרדמתי לא היה אכפת לי מאף אחד. נחרתי כמו שאני יודע לנחור אבל הפעם עוד יותר חזק כמו חמישה גנרטורים. פינקי נחר מאחורי הדלת כמו עשרים  טרקטורים ואילו הפרינצסה פיצי ישנה לרגליה של אוסי ולפעמים ממש ישנה אתה כפיות.

כך עברו להם שבועיים כשאני רובץ על רצפה ומתבונן בטירוף בפנסיון של אוסי.

                כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון @ 2012