כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    פייסטוק 6 (Facetalk) – דיוקן זו דייקנות?

    32 תגובות   יום חמישי, 27/9/12, 01:49

    פייסטוק 6 (Facetalk) – דיוקן זו דייקנות?

     

     

     

     

     

    ''
      מסדרת דיוקנים - דיוקן עצמי - 'דו קיום' - תחריט - נורית צדרבוים 2011

     

     

     

    "במילה 'דיוקן' שומעים גם את המילה דיוק.

    האם זה אומר שצריך לצייר את הדיוקן בדייקנות, בעמלנות, ובדיוק כמו שהוא נראה לעין? האם הכוונה במילה דייקנות, היא להעתקת המציאות?

    אני אומרת לא.

    במילה 'דיוקן' שומעים גם את שמו של האל היווני 'דיו אייקון' כשהמשמעות שלו היא 'כפל דימוי' או 'כפל דמות'.

    אם כך, זה בדיוק כמו המשמעות של המילה 'פנים' בעברית. שמדברת על ריבוי (פן, צד, צדדים).

    מכאן נובע שהמילה דיוקן מבקשת מאתנו לדייק בהבנה ולדעת שלפנים הנראות יש הרבה צדדים. פָּנים וגם פְּנים.

    דווקא הציור הוא זה שיכול לעזור לנו לחשוף את זה.

    צייר שעוסק באופן אינטנסיבי ועיקבי בציור דיוקן עצמי, מציג בכל פעם עוד ציור, ובכל פעם ציור אחר. מהפנים של עצמו הוא מפיק בכל פעם עוד ציור, ובכך הוא למעשה ממחיש את המשמעות של הריבוי במילה פנים".

     

    העניין הזה של ה'דיו' - 'דו' - 'כפל הדמות'  הוביל אותי כמובן לתובנות של ריבוי ה'אניים' שקיימים תמיד באחד שאנחנו, כפי שכבר העליתי זאת ברשימתי הקודמת  ' פייסטוק 5 - למה את מציירת כל כך הרבה פנים?. כאן אני רוצה להוסיף עוד מימד לאותו ריבוי.


    יש לי סדרת עבודות, בתחריט והדפס ( שגם הוצגו לאחרונה בתערוכה - 4X4 הדפס +), שלהן 'דו קיום'. בעבודות אלה אני מציגה, שוב, ציורי דיוקן עצמי כשבהם דמות הדיוקן מופיעה פעמיים ויותר באותו ציור. לפעמים בהיפוך ובכך היא מרמזת על השתקפות. הקיום של הדיוקן בריבוי על אותו דף, על אותו פורמט, באותו מרחב, מרמז גם הוא על אותו עניין, שמדבר על ריבוי החלקים של ה'אני' שקיימים בנפשו של האחד. יונג מלמד אותנו שהשלמות הנפשית, הרווחה הנפשית, הרגשת המימוש וההגשמה העצמית יכולים להתממש כאשר כל אותם חלקים פנימיים יכולים לחיות יחד בשלום. ואני מוסיפה על כך ואומרת  בדו - קיום.

     

    הנה מספר דוגמאות משל אותם תחריטים

     

    http://cafe.themarker.com/image/2673313/

    מתוך סדרת עבודות דיוקן עצמי - דו קיום - תחריט והדפס - נורית צדרבוים 2011 

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/2673314/

    מתוך סדרת דיוקן עצמי - 'דו קיום' - תחריט והדפס - נורית צדרבוים 2011

     

     

     


    את הדברים שציטטתי בראש רשומה זו, כתבתי בסטטוס קצר בפייסבוק – בדף האוהדים שלי. אחת הקוראות /חברות הגיבה עליו כך בזו הלשון:


    "אני בעד הדייקנות. אחרת זה כבר פירוש של הצייר למה שהוא רואה"


    אישית אני אוהבת את זו שהגיבה. אך בדבריה כאן, אודה ואומר, היא נפלה לי כפרי בשל לרשת. אלה הם בדיוק מסוג הדיונים שלהם אני מצפה. זו ההזדמנות "להרביץ את תורתי". ולכן הסתערתי על תגובתה ועניתי:


    "הרי כל העניין בציור הוא הפרשנות. מה תפקידו של צייר שמתבונן במציאות אם לא הפרשנות שלו? אפשר להיות דייקן ביחס לעבודה שלך עצמך, אבל הפרשנות והראייה האישית של הצייר היא כל העניין? אם את מתכוונת לדייקנות בבחינת העתקת המציאות, אז בשביל זה אין צורך בציירים יותר, יש מצלמות. ציור זו חקירה, וחקירה מניבה פרשנות. דייקנות (במובן של העתקה ) זה הפשט, פרשנות זה הדרש"


    היא חושבת שהדייקנות משמעה להעתיק את המציאות ונדמה לי ששמעתי מתוך דבריה, הסתייגות מעניין הפרשנות. כמובן שאני אינני חושבת כך. פרשנות זה לב ליבו של כל עניין היצירה. עיניו של האדם היוצר, באשר הוא, רואים את העולם בעוד צורות, רואים גם את הנסתר שבגלוי ומפרשים לנו את הגלוי. זוהי מתנתו של האמן לעולם. פרשנות.


    והדיון שם לא הסתיים והיא המשיכה:


    "אני מבינה מה שאת אומרת אבל תארי לך בתקופה שלא היו מצלמות והוזמן צייר לצייר דיוקן, מה היה קורה לו נתן פרשנות משלו? הרי היו עורפים את ראשו".


    וטוב שהיא המשיכה, כי גם אמירה זו שלה, גרמה לי להרחיב את הדיון ועל כך עניתי לה:


    "אז זה היה ברור. אז תפקיד הציור היה לייצג את המציאות. מאז חלפו בערך 500 שנה ואני מדברת על היום, על עבודת הציור כפי שאני רואה אותה וכפי שעוד רבים אחרים רואים אותה מזה כמאה שנה. מה עשה ואן גוך? הוא העתיק את המציאות ? או שהוא נתן לה פרשנות משל עצמו? התשובה ברורה. וזה כל היופי. משום שבדרך זו הוא הרחיב את המציאות והעשיר אותה. את ראשו של ואן גוך אמנם לא ערפו (הוא ערף לעצמו את אזנו) אבל לא קיבלו אותו אז באמת. כי זה היה חידוש נועז. מאז עבר זמן רב, והיום עבודותיו שבהם הוא מדייק, אבל הוא מדייק אך ורק לצו ליבו ומוחו, שוות מיליונים".

     

    ''

    דיוקן עצמי - ואן גוך - 1887

     

    האם ואן גוך העתיק כאן את המציאות? האם הדיוקן שלו הוא מדוייק בהתייחס לאיך שפנים נראות במציאות? ברור שלא. כי ואן גוך התבונן במראה, ראה את פניו שלו, ומתוך ההתבוננות שלו בפניו הוא צייר ציור. הדיוקן שמובא כאן הוא ציור. קודם כל לפני הכל זה ציור. ציור של דיוקן. והוא אכן דייק. הוא דייק על פי צו רוחו המציירת. הוא דייק בהכנת הציור, הוא דייק לסגנון הייחודי לו, לקו השלו, למקצב שלו, לצבעוניות שלו. הוא הקפיד ודייק בהכנת הציור. אך הוא לא עסק בהעתקת המציאות. הוא שקד על ההתבוננות. ואן גוך צייר מתוך המציאות, אך התייחס אליה כאל מקור השראה.

     


    לפעמים קורים גם בפייסבוק דברים טובים. אלה הם הרגעים שבשבילם שווה לבזבז 'לייקים". רגעים אלה הם המקומות שבהם החבר שלך לא מסתפק ב"לייק" או ב"מקסים" או ב"נפלא", אלא מפעיל חשיבה. קורא, מתבונן, שואל, מתווכח. אלה הרגעים שאתה מבין שהיה שווה לשלוח סטטוס לחלל הרשת, ומתפתח דיון, שבעיני הוא אפילו שווה ציטוט, כפי שאכן אני עושה כאן.

    ואכן הדיון שלנו נמשך. וחברתי עונה לי:


    "הכל אמת (והיא מתייחסת לתשובתי שמצוטטת כאן למעלה), אך התחלנו במה הפרוש של דיוקן? ולדעתי צדקת. התכוונו לדיוק בציור, כי הצייר היה הצלם של פעם. ברור שאני מקבלת פרשנויות אך תסכימי אתי שאף אחד לא יסכים שיפרשו את פרצופו אם רצה לראות את עצמו בתמונה כפי שהיא במציאות שהוא רואה במראה".


    אחד המשפטים שהפריעו לי היה "אך תסכימי אתי ... וכו'"

    למה? אני חייבת? לא ממש מסכימה על אף בקשתה המנומסת של חברתי, שלמרבה הפלא, היא דווקא כציירת כלל וכלל לא מעתיקה את המציאות.

    והנה תשובתי:


    "אני מסכימה אתך שאדם שרוצה שציירו את דיוקנו וינציחו אותו יפנה לצייר שהוא סוג של אומן שמטרתו ותפקידו להעתיק, לחקות, ולייצג את המציאות. אבל בעידן שלנו כבר כמעט אין צורך כזה, כאשר לכל אחד יש מצלמה ואינסטגרם וכו'. שימי לב שגם בתכניות הטלוויזיה של אלדד זיו, ציורי הדיוקן הם לא ממש דיוק של אחד לאחד (על אף שיש גם כאלה). לסיכום, אני מסכימה אתך שבמילה דיוקן מסתתרת גם המילה דיוק. אני רציתי להראות פן אחר ונוסף."

     

    ועוד אני רוצה לומר. שהמילה דיוק, שאותה נדמה היה שהיא נשמעת מתוך המילה 'דיוקן' בכלל לא נמצאת במילה האנגלית Portrait - והרי גם כשמציירים ב"אנגלית" זה דיוקן- פנים - דמות של אדם.

    במילון המילה דיוק מוגדרת כך: דייקנות, הקפדה, קפדנות, התאמה, נכונות, היצמדות למקור.

    והגדרת המילה דיוקן היא: קלסתר, פורטרט, מראה פנים, דמות, צורה, תבנית, בבואה, סמל.

    נראה שהמילון לא מנסה אפילו לקשור בין שתי המילים, בשורש או בצליל הזהה.

    ספרים שעוסקים בנושא זה כותבים ומסבירים ש" דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם. דיוקנאות מציגים לרוב את פלג הגוף העליון ובדרך כלל אינם מקושטים מאוד. מטרתם היא להציג את החזות הכללית של האדם, ולעתים להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו". המשפט החשוב בעיני כאן הוא "לנוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו" - זו הפרשנות, וזה גם המימד הפסיכולוגי המתלווה לציור דיוקן.


    ואני בכלל לתומי רציתי לשגר לפייסבוק סטטוס אחד קצר ושנון, והנה קיבלתי דיון. דיון שבסופו של דבר נכנס כבר מבחינתי לקטגוריית 'הפייסטוק' – כלומר, עוד שיח בענייני דיוקן, כפי שהבטחתי שיהיה ב 'פייסטוק'.

    וזה לא הכול.


    ואני בכלל שמעתי עוד משהו במילה 'בדיוקן' . שמעתי -   'בדיוק כאן'.

    כך טבעתי את השם של דף האוהדים שלי בפייסבוק – ולו קראתי 'נורית צדרבוים – דיוקן בדיוק כאן' (מוזמנים להכנס אליו)

    ובמה הוא עוסק? מה המטרה שלו?


    בדף זה, אני מעלה תכנים שעוסקים ונוגעים בענייני דיוקן.


    • אני מציגה שם סדרות של סרטונים שבהם אני עונה על שאלות ישירות ששואלים אותי ביחס לסדנאות שאני מקיימת בנושא של התפתחות אישית, העצמה, חקירה וגילוי עצמי באמצעות ציור דיוקן עצמי (סדנאות דיוקן עצמי באתר 'נורית ארט).

    סרטון כדוגמת זה -לחץ       ">כאן

     

    • אני מציגה סרטונים ואלבומי תמונות מתוך עבודות שלי עם קבוצות, יחידים, סטודנטים, ועוד.
    • לדוגמא - הסרטון הנ"ל.

     

    ''

     

    • אני מעלה במסגרת 'דיוקן ליום' ציורי דיוקן של המשתתפים השונים ומאפשרת לחברים שצופים בדפים אלה להגיב, לנתח, לשאול, לספר, לאהוב וגם לא.

    לדוגמא : 

     

     

    ''

     

    עבודה של אחת המשתתפות בסדנאות

    כשפרסמתי את הציור כתבתי סטטוס קצר וזה לשונו:

    "כשמסתכלים על הפנים ועל אברי הפנים כמערכת של צורות וצבעים - אפשר ליצור מפה חדשה של הפנים שמגלה גם את הפנים (תוך). אפשר לטייל על המפה הזאת בין שביליה ולגלות מחוזות חדשים".

     

    וקיבלתי שלל תגובות.

     

    א' כותבת כך:

    "וואו, אכן שדות .. אולי זכר מ"אמא-חיטה"

    ברור שעשיתי לה 'אהבתי'.


    חברתי שאותה אני מכנה נ' - שעוקבת בדריכות אחר כל פירסום שלי ומגיבה כתבה כך:


    "בחורה "טכני קולור".....עין אחת צוחה ....ועין שניה - בוכקת.....באמת מחולקת לחלקות "גידול " של גידולים שונים. הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו...כרגע עוד אין רינה. סנטר ייצרי אבל הפה מנוע מלהגיב. בציפיה."

    ולמה היא כתבה לי 'בצפייה'? כי זו חברה שטורחת להגיב ולכתוב, ואף פעם לא מוותרת. היא תמיד מצפה לתגובה.

    ולכן כמובן הגבתי לה:


    "אהבתי את הרעיון של 'חלקות גידול'. הרעיון הזה של לחלק את הפנים מבלי להתייחס למציאות, אלא להפוך את הפנים לציור, הוא מאד מעניין בעיני. אני רואה בזה הרבה חופש והעזה - וזה משיק לרעיון שלך על 'טכני קולור'. כלומר חופש, עושר וצבעוניות. ובעניין הרינה, אני מוצאת שהרינה באה מכיוון הצבע ולאו דווקא מההבעה, מאחר והציור הוא לא העתק מן המציאות, הוא רק מתבונן ומסתמך על המציאות, אז ההבעה הופכת להיות חלק מהיבטוי הציורי. ותודה לך שאת מרימה כל בוקר, בזמן 'דיוקן עצמי' - את הכפפה. אין עלייך"


    והשיח המשיך, אך כאן הבאתי רק טעימה. הסקרנים מוזמנים, כאמור, להכנס לדף האוהדים ולגלגל בו ובציר הזמן שלו לפנים ולאחור.

     

    מדי פעם, אני מעלה שם גם ציורי דיוקן עצמי משלי, ולרוב קושרת זאת עם שאלה כזו או אחרת שנשאלתי.

    וכאן זו ההזדמנות לגלות את אוזניכם ולספר, שלא תמיד השאלות הן אמיתיות. רבות מתוכן כן. אחרות הן שאלות יזומות, שידוע לי שהן קיימות ונשאלות, ואותן אני מעלה כתרוץ וכטריגר להתחלה של דיון.


    בנוסף אני מעלה שם גם שירים וציורים משלי שעוסקים בנושא דיוקן.


    ובהמשך אף אצטט ואעלה שם ציטוטים קצרים מתוך עבודת הדוקטורט שלי – כאלה שאני חושבת שיש בהם עניין לציבור ( ציבור שמתעניין בתחום זה).


    זה מה שהתכוונתי כשקראתי לדף שלי 'דיוקן בדיוק כאן'. הדיוק הוא בזה שהדיוקן הוא כאן (שם).

    ואם מישהו מביניכם נמנה על אותם סקרנים אתם מוזמנים להצטרף לדף אוהדים זה – פשוט להיכנס לעשות 'לייק' – ואני מבטיחה שיהיה שם (וכבר) מעניין.

     

    בהקשר לדיון זה, מעניין להציג עבודת דיוקן של אחד הציירים האקספרסיוניסטים הידועים. ציירים אלה עסקו בציורי דיוקן, מה שעניין אותם היה האדם ועולמו הפנימי. ציירים אלה התבוננו במציאות החיצונית והיא שימשה בעבורם מודל לציור, אך תוך שהם התבוננו במציאות החיצונית הם למעשה שיקפו וציירו את המציאות הפנימית שלהם. ההתבוננות במציאות החיצונית הייתה רק סוג של טריגר שאיפשרה להם וסייעה להם לצייר דווקא מציאות פנימית. הם היו קשובים למציאות הפנימית שלהם, וכשהם התבוננו בדיוקן שאותו הם התכוונו לצייר, הם בעצם השתמשו בנפשם שלהם כדי לראות ולהראות את נפשו של האובייקט שאותו הם ציירו. גם זה סוג של דייקנות. דייקנות לקשב, ודייקנות בפרשנות.

     

    ''  אוסר קוקושקה - דיוקן עצמי

     

     

     


    Self-portrait of a 'Degenerate Artist' - Oskar Kokoschka

     בתמונות - פיסול וציור של דיוקן עצמי של הצייר האקספרסיוניסט אוסקר קוקושקה - 1937 

     

    ואני מזכירה, הבטחתי 'פייסטוק' - ולכן אני ממשיכה ומביאה ציטוטים, שיחות, תובנות, דימויים שכל עניינים הם פנים - מהם מגלים וגם מה שהם מסתירים.

     

    והנה הפנייה לבלוגים נוספים מסדרת  'פייסטוק' (Facetalk)

     

     

    © כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/10/12 18:58:

      צטט: שולה63 2012-10-06 06:06:16

      קצת עסוקה אבל מידי פעם מציצה נהנית מהסבריך המבהירים ומפרשים. מכל מלמדי השכלתי. תודה. אני אוהבת במיוחד את התחריטים

      ידוע לי שאת עסוקה, אני רואה את פרסומייך בפייסבוק ואני מבינה שאת בתערוכות. יופי ובהצלחה. ושמחה לדעת שאת מבקרת כאן ואפילו מפיקה מזה משהו. משמח לדעת ותודה לך.

        6/10/12 06:06:
      קצת עסוקה אבל מידי פעם מציצה נהנית מהסבריך המבהירים ומפרשים. מכל מלמדי השכלתי. תודה. אני אוהבת במיוחד את התחריטים
        4/10/12 08:50:

      צטט: סטאר* 2012-10-03 07:11:07

      מועדים לשמחה . נורית יקרה ,אוהבת את העבודות שלך ואת תיאור התהליך שלהן

      אני מציירת מזה כשש שנים .כשהגעתי אל הסטודיו לראשונה, קיבלתי מהמורה שלי לציור כד ובלי הסברים מיוחדים התבקשתי לציירו....מהתבוננות רגילה בו , הכד יצא עקום. לאחר שלמדתי למדוד אותו הוא נראה באמת כאילו צילמתי אותו בעיניי והעברתי אותו על הדף, אך יחד עם זה היה לו קסם אחר שבא מתוך "האני שלי" ..

      כך גם בציורי דיוקן . כשאני מציירת פנים אני משתדלת להעביר במיטב הדיוק האפשרי את תווי הפנים כפי שאני רואה אותם..אולם תמיד התוצאה הסופית תראה עם הקסם האחר של "האני שלי"  בה . כמובן שיש טכניקות שונות של רישום וציור בצבעי מים או בצבעי שמן אל'פרימה, שבהם ציורי הדיוקן נראים שונים זה מזה. תודה .

      כוכי. כמו שאמרת. חזרת התעמקת והגבת. תודה על תגובתך המעניינת מאד. ואכן אני מסכימה אתך, ציור, בסופו של דבר ואפילו בתחילתו הוא תמיד עוד משהו שהצייר מביא אתו, מתוך עולמו האישי, הפנימי ומתוך המבט החוקר הייחודי שלו. כל זה מתבטא בשפה ובכתב היד האישי ולכן תמיד יש שם עוד משהו ,וכדברייך , אחר, מתוך המציאות. משהו שעד לפני שהצייר צייר, לא ידעו שהוא קיים. ובכלל יש הטוענים שכל ציור באשר הוא, הוא סוג של דיוקן עצמי. תודה לך וחג שמח.

        4/10/12 08:47:

      צטט: רפי פרץ 2012-10-03 05:13:59

      פרוייקט ונושא מרשימים ... נושא הדיוקן ממש תפור לתכני היצירה שלך

      תודה רפי. ממך לשמוע זאת, זה עוד כמה סנטימטרים לשמחה ואפילו לגאוווה.

        4/10/12 08:46:

      צטט: ניקיטה רנא 2012-10-03 02:41:03

      את אומן אמיתי ההתבוננות שלך מדהימה. התרשמתי מהכל.

      תודה רבה ניקיטא. יופי שבאת.

        4/10/12 08:45:

      צטט: avimedia 2012-10-02 11:42:41

      חג שמח, כל ביקור אצלך חוויה מעשירה!

      חג שמח אבי. אז מעולה שביקרת. שמחתי ובכל מקרה קיימת מצוות אושפיזין בחג. ואני מקווה להמשיך ולהעשיר את המבקרים והצופים.

        3/10/12 07:11:

      מועדים לשמחה . נורית יקרה ,אוהבת את העבודות שלך ואת תיאור התהליך שלהן

      אני מציירת מזה כשש שנים .כשהגעתי אל הסטודיו לראשונה, קיבלתי מהמורה שלי לציור כד ובלי הסברים מיוחדים התבקשתי לציירו....מהתבוננות רגילה בו , הכד יצא עקום. לאחר שלמדתי למדוד אותו הוא נראה באמת כאילו צילמתי אותו בעיניי והעברתי אותו על הדף, אך יחד עם זה היה לו קסם אחר שבא מתוך "האני שלי" ..

      כך גם בציורי דיוקן . כשאני מציירת פנים אני משתדלת להעביר במיטב הדיוק האפשרי את תווי הפנים כפי שאני רואה אותם..אולם תמיד התוצאה הסופית תראה עם הקסם האחר של "האני שלי"  בה . כמובן שיש טכניקות שונות של רישום וציור בצבעי מים או בצבעי שמן אל'פרימה, שבהם ציורי הדיוקן נראים שונים זה מזה. תודה .

        3/10/12 05:13:
      פרוייקט ונושא מרשימים ... נושא הדיוקן ממש תפור לתכני היצירה שלך
        3/10/12 02:41:
      את אומן אמיתי ההתבוננות שלך מדהימה. התרשמתי מהכל.
        2/10/12 11:42:
      חג שמח, כל ביקור אצלך חוויה מעשירה!
        2/10/12 10:13:

      צטט: שולה ניסים 2012-10-01 15:57:30

      הייתי פעם בכיינית לא קטנה וכשהייתי בוכה הריסים של העיניים שלי היו נדבקים זה לזה ומתעגלים כלפי מעלה. מיהוא שעבד איתי בסטודיו לגרפיקה ( לפני מלא שנים ) היה מאוד מוכשר בציור ובאמנות ובציור קריקטורות. יום אחד הוא החליט לצייר קריקטורות של עובדי הסטודיו. אותי הוא צייר עם הריסים כלפי מעלה. זאת היתה הפרשנות שלו. דווקא אהבתי את זה, כי כנראה בשבילו לא הייתי צריכה לשים מסקרה. היא כבר היתה שם. הסיפור הזה - זו התרומה שלי לפוסט שלך.

      שולה. יפה תרומתך. זה בדיוק העניין. איך כל אחד רואה, ואיך כל אחד מבטא את מה שהוא רואה. והדבר המעניין ביותר בציור, שלפעמים הציור המוגמר מספר לצייר עצמו, מה שהוא לא ידע לפני כן. תודה

        1/10/12 15:57:
      הייתי פעם בכיינית לא קטנה וכשהייתי בוכה הריסים של העיניים שלי היו נדבקים זה לזה ומתעגלים כלפי מעלה. מיהוא שעבד איתי בסטודיו לגרפיקה ( לפני מלא שנים ) היה מאוד מוכשר בציור ובאמנות ובציור קריקטורות. יום אחד הוא החליט לצייר קריקטורות של עובדי הסטודיו. אותי הוא צייר עם הריסים כלפי מעלה. זאת היתה הפרשנות שלו. דווקא אהבתי את זה, כי כנראה בשבילו לא הייתי צריכה לשים מסקרה. היא כבר היתה שם. הסיפור הזה - זו התרומה שלי לפוסט שלך.
        29/9/12 21:03:

      צטט: יהודית מליק שירן 2012-09-29 18:04:55

      את מרתקת בצורה שלא תאמן. מלאה כרימון כבר כתבתי, כל עבודה היא מראת התבוננות של פנים וחוץ. ככה אני מסתכלת על השירה. יש גלוי וסמוי בכל יצירה ומן הסתם גם בעבודות תלמידייך ועבודותייך. תענוג של נושא. חג שמח לך נורית, את החג כבר עשית לי בנשמה

      תודה יהודית יקרה. מה אומר? ספגתי בהנאה את דברייך וכל מילה שאוסיף תיהיה מיותרת. שמחה שעשיתי לך חג בנשמה.

        29/9/12 21:02:

      צטט: שטוטית 2012-09-28 18:16:34

      מעניין מאוד איך כל אחד רואה את עצמו חג שמח עבודות מרשימה האת הפנימי והאת החיצוני חג שמח נורית יקרה

      תודה שטוטית יקרה. מילים כדורבנות. חג שמח גם לך.

        29/9/12 21:01:

      צטט: Avivit Agam 2012-09-28 18:06:16

      והאם הפנים (face) הוא הפנים (inside)?. חג שמח נורית

      השפה העברית מכלילה את שתי האפשרויות. מה שאומר שהמעטפת 'פני השטח' - פנים' מכילים גם את ה'פנים' (תוך). כל כך כתבתי רבות ברשומות הקודמות שלי. בזה עוסק המחקר שלי וגם חושף את הפנים שבפנים, כשהכלים לכך הם ראשית תהליך הציור ( ציור דיוקן עצמי) והמשכו בחקירה ובניתוח. מה שנקרא מחקר על מחקר בהנחה בסיסית שעבודת היצירה היא השלב הראשון של החקירה.

        29/9/12 20:59:

      צטט: רפאלה 2012-09-28 16:07:40

      הייתי רואה כבוד גדול לו יכולתי להיות במחיצתך בעת עבודתך. את מרשימה ביותר.

      רפאלה יקרה, תודה על דברייך ואת כמובן מוזמנת לסטודיו שלי. חלקת לי כאן מחמאה יפה ופרגון רב וכל שנותר לי הוא להודות לך על כך וכמובן גם לשמוח. ואת מוזמנת לסטודיו שלי - בכיף.

        29/9/12 20:57:

      צטט: סטאר* 2012-09-28 13:46:00

      תודה על פוסט מעניין אקרא בו שוב ואחזור להגיב , שבת שלום וחג שמח :))

      תודה כוכי. חג שמח.

        29/9/12 20:56:

      צטט: זאב אילון 2012-09-28 12:53:17

      גם לפני חמש מאות שנים לא הקפידו תמיד על דיוק בציורי הדיוקן. אחרת איך תסבירי את הדיוקנאות הרבים של ישו ואמו מרים? האם הם ישבו לדגמן לציירים השונים? זו אחת הדוגמאות המובהקות של פרשנות האמנים בציורי דיוקנאות.

      נכון. מסכימה. ציור תמיד, מאז ומעולם היה פרשנות גם כאשר האמן התבונן במציאות במטרה להעתיק ולייצג אותה. וגם צילום שהוא לכאורה הכלי שתפקידו להעתיק ולתעד את המציאות, גם הוא סוג של פרשנות וגם המצלמה לא מדייקת. בסופו של דבר, נוהגים לשאול מהי אמת, ואין תשובה חד משמעית לשאלה זו. אני הייתי אומרת שגם השאלה מהי דיוק, היא שאלה פתוחה ורבת תשובות.

        29/9/12 20:54:

      צטט: sari di 2012-09-28 11:07:08

      עבודות מעניינות. הרבה גוון וקווים. והמבע..אותו מבע מסוים..אישי. עבורי דיוק היא מילה משפה אחרת אולי מתמטיקה? אמנות נועדה להפעיל דמיון. לעורר מחשבה ורגש. כל אלה אינם נמדדים...(אפילו בצילום שלכאורה נראה 'מדויק ' ) וכל זה למרות שמזמן הכריז בארת' בפזיזות מה לטעמי.. על "מות המחבר" :) חג שמח נורית.

      שרי, מעניין מה שאמרת כאן. אני יכולה לומר, שלדעתי, דיוק הוא יחסי כמו כל דבר. הדיוק הוא לגופו של עניין. בעבר נהגו לחשוב שיש מציאות אחת חד משמעית, והדיוק הוא להעתיק אותה. היום יודעים שהכל בעיני המסתכל. ואני דווקא מאד מתחברת לבארת ולעניין של מות המחבר. אני רואה באמירה זו הרבה כבוד לפרשנות - כי עם כל הכבוד למחבר, ויש כבוד,(הרי גם אני יוצרת, ומכאן שאני שייכת לקבוצת המחברים), בסופו של דבר היצירה הופכת להיות עצמאית וגורלה נתון לעין הפרשנים. לכן, אין דיוק ,לא מלכתחילה וגם לא בדיעבד. הדיוק הוא עבודת העמלנות של היוצר, בהתאם למה שהוא הכתיב לעצמו.

      את מרתקת בצורה שלא תאמן. מלאה כרימון כבר כתבתי, כל עבודה היא מראת התבוננות של פנים וחוץ. ככה אני מסתכלת על השירה. יש גלוי וסמוי בכל יצירה ומן הסתם גם בעבודות תלמידייך ועבודותייך. תענוג של נושא. חג שמח לך נורית, את החג כבר עשית לי בנשמה
        28/9/12 18:16:
      מעניין מאוד איך כל אחד רואה את עצמו חג שמח עבודות מרשימה האת הפנימי והאת החיצוני חג שמח נורית יקרה
        28/9/12 18:06:
      והאם הפנים (face) הוא הפנים (inside)?. חג שמח נורית
        28/9/12 16:07:
      הייתי רואה כבוד גדול לו יכולתי להיות במחיצתך בעת עבודתך. את מרשימה ביותר.
        28/9/12 13:46:
      תודה על פוסט מעניין אקרא בו שוב ואחזור להגיב , שבת שלום וחג שמח :))
        28/9/12 12:53:
      גם לפני חמש מאות שנים לא הקפידו תמיד על דיוק בציורי הדיוקן. אחרת איך תסבירי את הדיוקנאות הרבים של ישו ואמו מרים? האם הם ישבו לדגמן לציירים השונים? זו אחת הדוגמאות המובהקות של פרשנות האמנים בציורי דיוקנאות.
        28/9/12 11:07:
      עבודות מעניינות. הרבה גוון וקווים. והמבע..אותו מבע מסוים..אישי. עבורי דיוק היא מילה משפה אחרת אולי מתמטיקה? אמנות נועדה להפעיל דמיון. לעורר מחשבה ורגש. כל אלה אינם נמדדים...(אפילו בצילום שלכאורה נראה 'מדויק ' ) וכל זה למרות שמזמן הכריז בארת' בפזיזות מה לטעמי.. על "מות המחבר" :) חג שמח נורית.
        28/9/12 10:24:

      צטט: נעמה ארז 2012-09-27 13:34:31

      לא הייתי כאן זמן מה ואני רואה שהפסדתי סדרה שלמה. מעבר לכך, נורית, אני מצטערת שאני חוזרת על עצמי, אבל אני ממש ממש אוהבת את העבודות שלך. ונהנית מה"הרצאות" שאת מעלה על הכתב. מכיוון שלא למדתי אומנות, הפוסטים שלך פשוט ממלאים אצלי בור (מלשון בורות) ענק. תודה.

      אכן, חסרת. שתינו הפסדנו. אכן פתחתי בינתיים את סדרת ה'פייסטוק' ( קרדיט על הסלוגן) ואני באמת חושבת שהיה לך מעניין לעקוב ( זה עדיין כאן ואת יותר ממוזמנת לקרוא אותם). משמח אותי לדעת שבעת שאני מפרסמת את יצירתי ואת הגיגיי אני גם תורמת להבנה ולידע של אחרים. זו שמחה גדולה לדעת שנחלתי מונחלת גם לאחרים. תודה תודה ומי ייתן ותהיי 'בור סוד שאינו מאבד אף טיפה' ( אפרורופו הבור שדיברת עליו).

        28/9/12 10:22:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-09-27 10:36:27

      אין לי מילים רק תחושה ענקית של קנאה (: את יודעת מהסוג הזה ש.... אופפפפ כמה יופי.

      תודה יקירתי, יש קנאה שאומרים עליה שהיא "קשה כשאול" ויש כזאת שאומרים עליה שהיא "תרבה חכמה". במקרה שלנו סופרים/משוררים/ציירים - אינשאללה שתרבה חכמה. וההצעה לסדנא וירטואלית עדיין תקפה. תגמרי עם הג'ט לאג, אז יהיה עם מי לדבר. ותודה שבאת.

        27/9/12 13:34:
      לא הייתי כאן זמן מה ואני רואה שהפסדתי סדרה שלמה. מעבר לכך, נורית, אני מצטערת שאני חוזרת על עצמי, אבל אני ממש ממש אוהבת את העבודות שלך. ונהנית מה"הרצאות" שאת מעלה על הכתב. מכיוון שלא למדתי אומנות, הפוסטים שלך פשוט ממלאים אצלי בור (מלשון בורות) ענק. תודה.
        27/9/12 10:36:
      אין לי מילים רק תחושה ענקית של קנאה (: את יודעת מהסוג הזה ש.... אופפפפ כמה יופי.
        27/9/12 09:50:

      צטט: ג.ע. 2 2012-09-27 05:53:20

      הבאת לכאן דיון מעניין, כמו תמיד. כמי שנמנתה בעבר על אותה נקודת מבט, שדיוקן הוא העתקה מדויקת של המציאות, עברתי ואני עדיין עוברת אצלך סדנה ארוכה של שינוי בתפיסה, ושל ההבנה למה היום אנשים מציירים דיוקן, כי כאמור בשביל לשקף נאמנה את המציאות החיצונית - יש אין ספור סוגי מצלמות. כלומר שמלחפש את הדמיון הזהה לפנים מציאותיות, הבנתי שתפקיד הדיוקן בימינו הוא בכלל להביע משהו פנימי, להוציא החוצה רבדים שמסתתרים מתחת לפני השטח.

      אהבתי כמובן את הדיון על המילה "דיוקן" והמילה דיוק, ואת הפרשנות שלך לעניין.

      אנסה להיכנס לדף האוהדים שלך דרך הקישור, ואתייחס גם שם, אם יתאפשר לי ללא חשבון משלי.

      תודה בינתיים על ההרחבה שאת עושה לי בשינוי התפיסה וביכולת שלי לנסות לחפש היום בתוך ציור כל מיני רבדים מעבר לאובייקט החיצוני שניתן לקרוא לו בשם כזה או אחר (פנים, עץ, בית, כלב וכו'...).

      גימל, הי. בסוף אני אקרא לך "התלמידה הכי טובה בכתה". אני באמת שמחה שהרשומות שלי לא מרחפות באוויר סתם, אלא נוחתות על אזניים ועיניים, למשל, כמו שלך. שמחתי לדעת שזה פותח לך עוד כיווני חשיבה ומעניק לך עוד תובנות. איזה יופי. וכמובן תודה על דברייך אלה. אני חייבת לציין שמתוך מה שאת כותבת לי כולל המשפט האחרון שלך בתגובתך כאן, את באמת יורדת לסוף כוונתי. ועוד אני חייבת לומר, מתוך נסיון רב שנים כמורה לאמנות, וכאמנית, די קשה לשנות לאנשים דעות ותפיסות במה שקשור לאמנות ובעיקר לתפיסות שעולות מתוך האמנות המודרנית ועוד יותר העכשווית.

        27/9/12 05:53:

      הבאת לכאן דיון מעניין, כמו תמיד. כמי שנמנתה בעבר על אותה נקודת מבט, שדיוקן הוא העתקה מדויקת של המציאות, עברתי ואני עדיין עוברת אצלך סדנה ארוכה של שינוי בתפיסה, ושל ההבנה למה היום אנשים מציירים דיוקן, כי כאמור בשביל לשקף נאמנה את המציאות החיצונית - יש אין ספור סוגי מצלמות. כלומר שמלחפש את הדמיון הזהה לפנים מציאותיות, הבנתי שתפקיד הדיוקן בימינו הוא בכלל להביע משהו פנימי, להוציא החוצה רבדים שמסתתרים מתחת לפני השטח.

      אהבתי כמובן את הדיון על המילה "דיוקן" והמילה דיוק, ואת הפרשנות שלך לעניין.

      אנסה להיכנס לדף האוהדים שלך דרך הקישור, ואתייחס גם שם, אם יתאפשר לי ללא חשבון משלי.

      תודה בינתיים על ההרחבה שאת עושה לי בשינוי התפיסה וביכולת שלי לנסות לחפש היום בתוך ציור כל מיני רבדים מעבר לאובייקט החיצוני שניתן לקרוא לו בשם כזה או אחר (פנים, עץ, בית, כלב וכו'...).

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין