כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    פרסום מבחני המיצ"ב – עוול לחינוך

    5 תגובות   יום חמישי, 27/9/12, 08:08

    בשעה לא כל כך טובה, אבל צפויה, הגענו לפרסום רשמי פומבי של תוצאות המיצ"בים של כל בית-ספר (כיתות ב', ה' ו-ח'). בית המשפט העדיף את עקרון השקיפות על צרכי המערכת החינוכית. בחינות המיצ"ב נועדו במקורם (בשנת 2001) לשמש את צרכיו הפנימיים של בית-הספר בכדי שיידע ויוכל לשפר. אבל כבר אז היתה כלפיהם בקורת קשה – ובדיעבד, מוצדקת – ועתה הגענו אל השוקת השבורה.


    עוד זה מדבר וכבר ראינו בטלוויזיה כיצד נעשה "זובור" לאיזה בית-ספר בקריית גת, שתוצאות המיצ"בים הנמוכים שלו נמרחו על גבי המסך כולו. האם אנחנו יודעים משהו על בית-ספר הזה? אולי אוכלוסיית התלמידים שם חלשה? אולי בית-הספר חשב שיש לו דברים ראויים יותר לעשות מלבד הכנה למבחנים? אולי לצוות החינוכי שם מגיע דווקא פרס חינוך על הישגיו עם התלמידים, אף שהם נמוכים יחסית לממוצע הארצי? השאלות הללו מטבע הדברים אינן מעניינות איש. ההורים נקראים עתה לבחור את בית-הספר המצטיין שלהם, בו תוצאות המיצ"בים נראות גבוהות, ולמי יש זמן לחפור. קודם היה כך עם הבגרויות; עכשיו הורידו את "טבלאות הליגה" לחטיבות הביניים ולבתי-הספר היסודיים, שאינם יודעים את נפשם.


    כתוצאה מן "ההפתעה" שאחזה בתקשורת שמנחילה אותה לכלל הציבור, עלתה הצעה לבטל בכלל את בחינות המיצ"ב; האם פרסום התוצאות הוא סיבה טובה לביטול הבחינות? על פי ההיגיון הזה צריך היה לבטל את הבגרויות לפני זמן רב. השאלה היא רחבה יותר – לשם מה נחוצות הבחינות. הנשיא בוש אמר בזמנו: "אם לא נבחן, לא נדע", ודו"ח פיז"ה מ-2007 טען ש"אם לא נדע לא נוכל לתקן". השאלה אם-כך היא, מה יודעים בעקבות הבחינות ומה מתקנים בעקבות הממצאים.


    העיסוק החוזר ונשנה בבחינות וב"תפוקות מדידות" – כפי שמכנים אצלנו בתקינות לשונית את תרבות הבחינות השלטת – הוא בעל השלכות קשות על בתי-הספר והתלמידים: הוא מחייב את כולם ללמד תכנים זהים ונוטל מהם את האוטונומיה; הופך את המורים לטכנאי "חומר" שעליהם להעביר; מחייב הוראה פרונטאלית משעממת של מורה מול כיתה; מונע מהתלמידים את היכולת לפתח כישורים של לומדים עצמאיים ואחראיים; ורשימת התלאות רק החלה.


    "אבל צריך לדעת!" – לא, אין צורך לדעת, לפחות לא כפי שזה מתנהל היום. הידע הנאסף בבחינות אינו מוסיף כמעט דבר, אבל משריש יותר ויותר את תרבות בית-הספר של פעם, שבו הבחינות היו הליך רוטיני בסביבה שבה המורה הוא מקור המידע היחידי. הצוות החינוכי בימינו יודע מה קורה אצלו, והבחינות משמשות לו בעיקר לבדוק את מיקומו היחסי לעומת אחרים. בפינלנד, בעלת מערכת החינוך המצטיינת, אין בחינות. "לא יודעים" ובכל זאת ההישגים בבחינות הבינלאומיות גבוהים. אצלנו "כן יודעים" והרמה הלשונית של תלמידינו ויכולתם לתפקד כלומדים עצמאיים נמוכה מאד. הבחינולוגיה מייצרת תלמידים תלותיים וחסרי עניין בסביבה הלימודית שלהם. הם יפיקו נחת מעולם מלא ריגושים לאחר שעות בית-הספר; והנה כיצד מתמוסס לנגד עינינו הכסף הגדול המושקע באובססיית הבחינות של מקבלי ההחלטות (שאגב, אין גוף שמבקר אותם).


    אני רוצה להצדיע למנהלים ולמורים, שרובם עושים את המיטב – בתנאים קשים ומתסכלים – בכדי לקדם את תלמידיהם ככל האפשר. אני רוצה להצדיע לבתי-הספר שאינם רואים את הבחינות כחזות הכל, ובצעידה קשה נגד הרוח מקדמים תרבות בית-ספרית הפוכה להן. אני מבקש לחזק את רוחם של כל אלה שחשיפת נתוני המיצ"ב עושה להם עוול ופוגעת במורל הצוותי שלהם. אני רוצה להזהיר אותנו מפני ה"צריך לדעת" שגורם לנו פיגור השכלתי ונוטל מילדינו את חדוות הלמידה.

     

    פורסם באתר "עבודה שחורה"

    http://www.blacklabor.org/?p=49014

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/12 20:56:
      מבחן המיצ"ב הוא רעיון גרוע, אני מכירה כמה הורים שבאופן קבוע לא נותנים לילדים שלהם לעשות מי"צב. הם בוחרים בכל פעם מחדש שלא לקחת חלק בפסטיבל הציונים המיותר הזה. ובאותו יום לוקחים את הילדים שלהם למוזאון ללמוד משהו מקסים על אמנות, על ערכים, על טבע ובעיקר על יצירה. המיצ"בים הם רעיון טוב כל עוד הם משמשים לבדיקת מוקדי החולשה - שם יש להשקיע יותר, משאבים כלכליים ואנושיים. מהרגע שזה נהיה מפורסם ולא רק לפקידי האוצר זה יוצר תחרות רעה. אצלנו בב"ס המנהל הקודם היה מועדד מורות לסייע לתלמידים במהלך המיצ"ב - מעולם לא היה פיקוח והתוצאות לא היו אינדיקטור לדום דבר. מבחן מיצ"ב טוב, אמור מחד לתת למדינה מדד של איפה להשקיע, אבל כדי לתת תצפית של ממש על המתרחש - יש לעשותו סטרילי וכלל משגיחים בלתי תלויים
        28/9/12 15:30:

      מבחן ,כשהוא לעצמו , הוא כלי לימודי וחינוכי. השימוש שנעשה בו במערכת החינוך כיום אינו נכון. הבעייה אינה בבחינות המיצ"ב ובפרסומן ברבים, אלא בהתייחסות אליהן, באופן שבו מערכת החינוך מתרכזת בהכנה ובאווירה השוררת בכיתה. בזבוז זמן חסר תועלת. אם גם ההורים יצטרפו לחכיכה ויעריכו בתי ספר על פי התוצאות של המבחנים, יוסיפו חטא על פשע.

        28/9/12 06:56:
      אברמלה, אין לי כלים לשפוט אם פרסום תוצאות המיצב עושה עוול ואם כן - מה גודלו. אבל הבעיה אינה פרסומו של מצב החינוך עם שמות של בתי ספר, אלא מצב החינוך עצמו. הרי התוצאות לא הפתיעו, וממילא משמרות המה את הקשר בין אמצעים (או העדרם) לתוצאות (או היעדרן), בין הפריפריה למרכז השבע, שום הפתעות אין בסיפור. למה אתה לא אוגד סביבך עשרים, שלושים, חמישים מנהלי בתי ספר ויוצא איתם לקרב מאסף מתוקשר על נפשו של החינוך הממלכתי, ציוני, חילוני, דמוקרטי בישראל? והרי הכל מתחיל בחינוך ובסופו של יום הכל זה עניין של משאבים. למה אנחנו לא מצליחים במקום שהחינוך החרדי כל כך מצליח: לגדול, לכבוש, להתפשט, להתקצב ולהתברג למסדרונות הפוליטיים ולשאוב למיכל שלהם את המיסים שגן שמואל משלם? איך זה שאנחנו כאלה נחמדים וישנוניים ובינתיים גונבים לנו את מדינת ישראל?
        27/9/12 12:49:
      מסכימה עם כל מילה! את תגובותי כבר כתבתי בבלוג שלי לפני כמה ימים.
        27/9/12 11:24:
      בתור אבא לילדים בגילאים הרלוונטיים הייתי מעדיף, אילו הייתה לי ברירה, לרשום את הילדים שלי לבית ספר שמשקיע פחות במיצ"ב ומעניק חשיבות רבה יותר להרגלי למידה, ניתוח ומחשבה מאשר לתוצאות מבחני מיצ"ב ופיז"ה. המבחנים האלו הם שריד לתפיסה אנכרוניסטית שלפיה פתקידו בית בית הספר הוא לדחוס לראש של הילדים כמה שיותר מדיע בזמן קצר ולבחון אותם רק בשאלה כמה מידע הם מסוגלים להקיא על הנייר במועד קצוב. כל המחקרים מוכיחים שלא זו בלבד שבשיטה הזו 90% מהחומר ששונן נמחק ממוחם של התלמידים 5 דקות אחרי המבחן אלא שהיא גם מסרסת את הסקרנות ואת הרצון ללמוד שקיימים באופן טבעי אצל כל ילד. אבל זו רק סימפטום למערכת שרוצה לייצר מכונות לצריכה אוטומטית ולא אנשים חושביםץ

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין