זהו סיפור שכתבתי במקור באנגלית לאור קריאת דברים אילו ואחרים ותגובות שקיבלתי בכל מיני מקומות על דברים שאני כותבת. התרגום נמצא מתחת למקור- מתנצלת מראש על הסירוס.
The Web Soldier Three, two, one, KABOOM! Vladik was watching yet another missile experiment online. Outside of his house there was no reminiscence of the war that went on inside, on his pc screen. There he had a small creek, a meadow, some livestock and an occasional fox. Inside there was a nuclear war – helmets, old uniforms, veteran ranks, gas masks, books on world war 2, world war 1 and on every possible conflict on the plant. He even had some bullets he happened to steal from his cousin, when the latter came to visit him during his military service. Somekinda soldier, thought Vladik to himself, if I can steal his bullets the Americans sure can and even those German gay bastards. His pc was a constant battlefield – full with information on home made weapons, military parades from around the globe which he watched in re-runs , compared, contrasted and summarized into lengthy reports that he kept in heavy files. He even gathered his enemies- there they were all the nations he hated all together – on social networks, in forums and even commentaries on war-related articles . The world wide web was a place where he lives war the way his grandfather did in the forests during ww2. Perfect – in the post modern world you can pause, go milk the cows and get back fighting the enemy behind the screen. His arsenal grew bigger with the years- he learned every possible swear word there is for a German or a Yankee in every possible language , he could make up his own language by this time- all made out from curses and condemnations . Communication is important, and he wanted the enemy to understand every bit of an insult. Somewhere in the other end of the globe there is a professor or a phd student struggling with language acquisition and a technical or a strategic view to complete a study on world war 2, having the difficulties to envision what went on in that era. Vladik opens the gate lets the cows in, collects the eggs, walks the dog and resumes his warlord position at noon.
חייל רשת שלוש, שתיים , אחת בוווו ווום! ולדיק צופה בעוד ניסוי טילים באינטרנט. מחוץ לביתו הנוף אינו מזכיר את המלחמה המתחוללת על מסך המחשב שלו. יש שם נחל קטן, אחו , חיות משק ומדי פעם שועל. בפנים יש מלחמה גרעינית- קסדות, מדים ישנים, דרגות וטרנים, מסיכות גז, ספרים על מלחמת העולם השנייה, הראשונה ועל כל קונפליקט אפשרי על פני כדור הארץ. היו לו אפילו כדורי נשק שגנב מבן דודו, שביקר אותו במהלך תקופת שירותו הצבאי. גם כן חייל, חשב לעצמו ולדיק, אם אני יכול לגנוב ממנו תחמושת אז גם האמריקאים יכולים ובטח שהממזרים הגרמנים ההומואים האלה. המחשב היה זירת הקרב- מלא במידע על נשקים מתוצרת בית, סרטונים של מצעדים צבאיים מרחבי העולם , בהם צפה שוב ושוב, השווה, סיכם והכין דו"חות שנשמרו על קבצים כבדים במיוחד. הוא אפילו סימן את האויבים – הם היו בכל מקום: ברשתות החברתיות, בפורומים וגם בהערות הגולשים על כתבות שקשורות למלחמה. הרשת היא המקום שבו ולדיק חי את המלחמה כפי שחי אותה סבו ביערות במלחמת העולם השנייה. מושלם- בעולם הפוסט מודרני אתה יכול לעצור, לחלוב את הפרות ואז לשוב ולהלחם עם האויב מאחורי המסך. הנשקייה שלו גדלה עם השנים- הוא למד כל קללה לגרמני או לאמריקאי בכל שפה אפשרית הידועה לבני האדם. עד כדי כך, שיכול היה כעת להמציא שפה משלו,המבוססת כולה על כל הקללות שלמד. התקשורת חשובה לו- האויב מוכרח להבין כל פיסה מכל עלבון שהוא רוצה להטיח בו. בקצה השני של העולם, במקום עלום שם, יושב לו חוקר- פרופסור או סתם דוקטורנט, המתקשה ברכישת שפה, טכנולוגיה או נקודת מבט אסטרטגית שתעזור לו להשלים מחקר על מלחמת העולם השנייה. קשה לו לתאר לעצמו מה קרה באמת באותה תקופה. ולדיק פותח את השער, נותן לפרות לצאת, אוסף את הביצים מהלול, מטייל עם הכלב ושב לעמדת המצביא בצהרים. |