כותרות TheMarker >
    ';

    יומנה של שדכנית

    תגובות (24)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      17/10/12 18:52:
    קראתי את מה שכתבת ולא תמיד זה הולך . לפעמים אנשים כשהם מתעצבנים הם פשוט נסגרים בעצמם עושים ברוגז לכמה ימים ואחר כך חוזרים כאילו כלום לא קרה. או כשמעירים לבניי הזוג השני הוא מתעצבן או מתעצבנת . לא כולם אוהבים שמעירים להם . יש כמובן את אלה שתמיד יגידו את המילה האחרונה.
      3/10/12 13:56:
    חג שמייח ומשמייח, אזלו כוכביי....
      3/10/12 02:52:
    אני גם חושבת כמו ברוך,... ויעזוב יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד... אם הגבר ידע לקחת אישה ולבנות לה בית, להבה בין שניים בונים כל יום.
      30/9/12 10:25:

    ''

    כל זוג לומד לפתור את הבעיות שלו בדרכו הוא. העיקר שיהיה רצון לעשות זאת משתי הצדדים. פתקה טובה
      29/9/12 18:18:
    צריך באמת חשבון נפש כללי...
      29/9/12 11:44:
    תודה על הטיפים והעצות. חג שמח
      29/9/12 09:57:
    לדעתי פוסט מופלא! עצות פשוטות שיכולות לנער את האבק בקשרים זוגיים ובכלל. וכן, אני מאמינה שיש צורך בחשבון נפש אישי, וברצון פנימי לשינויים, שיגיעו באהבה בכל תחום.
      28/9/12 14:03:
    בזוגיות צריך לדעת וללמוד לוותר...
      28/9/12 05:52:
    לריב איתה זה כלכך מושךךךךךךךךךךךךךך.....
      28/9/12 01:04:
    גברים צריכים יותר להתחבר לצד הנשי שלהם... (: הו אז תבוא הגאולה ...
      27/9/12 19:36:

    הראלה היקרה,

    "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו

    ודבק באישתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב  כד).

      בתנוחה כזאת אין מקום לחילוקי דעות.

       מועדים לשמחה,

         ברוך

      27/9/12 19:12:
    אנציקלופדיה של ריב. והכי חשוב לדעת להקשיב.
      27/9/12 18:00:

    הראלה יקרה לליבי נשיקה

    מה שנכון נכון ואין לי שום כוונה להתווכחקריצה - מחייכת בשובבות

    ובהומור:  לא פעם מצאתי את עצמי נושמת לרווחה שאין מי שיתחשבן איתי

    או יעיר לי ( קצת משעמם (((-:)

    תודה ששיתפת אותנו בנושא חשוב כל כך

    * כוכב אהבה ממני

    וחיבוק אוהב ונשיקות חמות לליבך, הראלה יקירתי

    שבת נהדרת שכולה על מי מנוחות

      27/9/12 17:28:

    על חשבון נפש צריך להוסיף מ.ע.מ.?

      27/9/12 16:56:
    זוגיות היא צורך שלא תמיד רצוי.
      27/9/12 16:35:
    שנה טובה לך הראלה בזוגיות יש דבר אחד הכרחי : ו י ת ו ר ! ברגע ששני בני הזוג יפנימו מושג זה.... יוכלו לחיות נהדר
      27/9/12 16:16:

    דעתי שכדאי לעשות הפסקה עם טחינת-המוח
    על זוגיות. כדאי לעשות שנת שמיטה בענין זה,
    לא אחת ל-7 שנים אלא אחת לשנתיים !
    מי שנולד עם גן זוגיות תקין - זוגיותו תקינה.
    מי שנולד עם גן זוגיות פגום - גם הפוסטים האלה לא יעזרו לו.
    מי שנולד נטול גן זוגיות - שיעשה השתלה.
    ...... ובא לציון גואל.

      27/9/12 16:07:
    דעתי היא שזוגיות זה כמו רהיט מאיקאה.
      27/9/12 15:23:
    חתימה טובה וחג סוכות שמח לך יקירה
      27/9/12 15:19:

    תודה לך יקירה


      27/9/12 14:51:
    חג שמח
      27/9/12 13:33:
    יהיה מעניין לראות מה הוא יגיד כשיקרא את מה שכתבת..תודה לך אריאלה.
      27/9/12 13:11:
    דעתי היא שעל כל אחד ואחד לעשות חשבון נפש כל יום..עד היום לא מבין מי קבע את יום כיפורים לעשית חשבון הנפש...אישית..לא מאמין בכך..
    0

    המעירות והמתחשבנים

    24 תגובות   יום חמישי, 27/9/12, 12:51

    שלום חברים יקרים,

    איך עבר עליכם יום כיפור?

     

    ידוע כי יום כיפור הוא הזמן הטוב ביותר לחשבון נפש- מכל סוג.

    במאמר שכתבתי ופורסם באתר YNET הסברתי מדוע זה זמן מצוין גם לחשבון נפש זוגי.

     

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4285657,00.html

     


    המעירות והמתחשבנים, מה עם קצת חשבון נפש?

    מריבות וויכוחים הם חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. יש מומחים שאפילו טוענים שמריבות בריאות ליחסים. השאלה היא לגבי "טיב הריב". האם אתם יודעים לריב בכבוד או שכל ויכוח ביניכם הוא מדרגה נוספת בדרך לרבנות?

     

    יום הכיפורים הוא הזדמנות נפלאה לא רק לחשבון נפש אישי ורוחני, אלא גם לחשבון נפש זוגי. זה הזמן לקחת פסק זמן ולשאול את עצמכם איך אתם בתור בן/בת זוג, האם אתם משקיעים בזוגיות שלכם? האם אתם חמים כלפי בן/בת הזוג שלכם? האם אתם מתנהגים בהגינות אחד כלפי השנייה, והכי חשוב - האם אתם יודעים לריב בכבוד ולסלוח כשצריך?

    מריבות וויכוחים הם חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים – בין הורים לילדים, בין שותפים לעבודה, בין חברים וכמובן - בין בני זוג. יש מומחים לזוגיות שאפילו טוענים שמריבות בריאות ליחסים. השאלה היא לגבי "טיב הריב". האם אתם יודעים לריב בכבוד או שכל וויכוח ביניכם הוא מדרגה נוספת בדרך לרבנות?

    כבר שנים שחברה טובה שלי רבה עם בעלה, ריבים שתמיד נסובים על אותו דבר בדיוק: על העובדה שהוא חוזר מהעבודה בשעת לילה מאוחרת מדי. הוא, מבחינתו, לא מבין מדוע היא כועסת עליו, הרי זאת העבודה שלו, הוא מחויב לעבוד שעות ארוכות והוא גם המפרנס הראשי בבית.

     

    מבחינתו, היא פשוט צריכה להבין שאלו הם פני הדברים ולקבל את זה. היא, מצדה, רוצה שבעלה יחזור הביתה בשעות סבירות לא רק כדי שיתחלק אתה בגידול הילדים ובטיפול בבית, אלא כדי שיהיה שם אתה, כדי שיבלו זמן איכות יחד ויטפחו את הזוגיות.

     

    אז מי צודק? אין כאן צודק וטועה. הבעיה היא שהאשה בסך הכול רוצה להיות יותר עם בעלה, והוא לא מבין את זה. מבחינתו היא "יושבת לו על הוריד" בלי שום סיבה. בסיפור הזה, המריבות שהאשה יוזמת הן קריאה לתשומת לב, ואם הבעל היה רואה כך את הדברים, סביר להניח שהיה מקבל באהבה את העובדה שאשתו "יושבת לו על הוריד", וכך גם ההתנהגות שלה הייתה מתפרשת כסימן לאהבה ולגעגועים ולא כסימן לאשה קרצייה שלא נותנת לבעלה לעבוד בשקט.

     

    כל פעם אותו סיפור

    אצל רוב הזוגות, המריבות תמיד חוזרות על עצמן. יש משהו שנורא מפריע לאחד מבני הזוג, אבל משום מה הצד השני לא משנה את התנהגותו. האשה מתעצבנת שבעלה תמיד משאיר את הנעליים שלו בסלון, והבעל כועס על כך שהאשה תמיד גומרת את כל המים החיים במקלחת. לא חבל לריב תמיד על אותו דבר? הפתרון כאן הוא מאוד פשוט מבחינת שני הצדדים - לא להשאיר יותר את הנעליים בסלון, ולדאוג להשאיר מים חמים. לא מסובך, נכון?

     

    המעירים הסדרתיים

    לא מזמן קרוב משפחה סיפר לי שהוא כבר משתגע מאשתו. הוא לא יודע כבר מה לעשות ואיך להתמודד עם העקיצות הבלתי פוסקות שלה. לדבריו, היא לא מפסיקה "לטחון לו את המוח" עם הערות, לא פוסחת על שום תחום מחייהם: בין אם זה חינוך הילדים, צורת הלבוש שלו, המעורבות שלו בניקיון הבית ואפילו איך שהוא אוכל. על הכול יש לה מה להגיד, וכמובן שהיא תמיד באה אליו בטענות.

     

    לדבריו, "יש לה יומן סודי בו היא רושמת את כל מה שמעצבן אותה בי, והיא דואגת להזכיר לי את זה כל פעם מחדש". איום ונורא, נכון? אז מה עושים במצב כזה? ראשית יש להבין שהצורך להעיר כל הזמן ועל כל דבר, הוא לא פחות מאופי. האמת היא שקשה לשנות את זה, בעיקר בקרב נשים שלא אוהבות לשמור דברים בבטן. א-ב-ל, חייבים לנסות לרסן את ההערות לפני שהן יוצאות לנו מהפה. בקיצור, תחשבו לפני שאתם יורים או יורות האם ההערה הזאת באמת תועיל למשהו או שהיא רק תעורר וויכוח שגם ככה יוסיף מתח לנישואים.

     

    אני מציעה שאם יש לכם משהו להגיד, תחשבו אם זאת הערה שיכולה באמת לשפר את היחסים אחרי שהיא נאמרה, או שהיא נאמרת סתם מתוך עצבים של רגע. אם הבנתם שמדובר בהערה חשובה, נסו למצוא את הזמן הנכון והמקום המתאים להעיר אותה ברוגע ובלי תוקפנות. תאמינו לי שהדברים יראו אחרת.

     

    המטאטאים הסדרתיים מתחת לשטיח

    לעומת המעירים הסדרתיים, לגברים יש נטייה דווקא לטאטא בעיות מתחת לשטיח. משהו מעצבן אותם, הם שותקים, עוד משהו מעצבן אותם והם שוב שותקים. כך הלאה עד שבסופו של דבר, הם מוצאים עצמם מתפוצצים על השטות הכי קטנה, בזמן שהאשה לא יודעת מאיפה זה נפל עליה. אז גברים, שימו לב - אין צורך להעיר על כל דבר, אבל דעו להוציא דברים מהבטן כדי שהם לא יחזרו אחר כך בבומרנג.

     

    הביצה והתרנגולת

    פעמים רבות כשאנו מנסים לדבר עם בן/בת הזוג על משהו שמפריע לנו, התגובה הטבעית של הצד השני היא לברוח מהנושא המדובר ולהפנות ביקורת בחזרה. לדוגמה כשהיא אומרת לו: "אתה לא מקדיש לי מספיק תשומת לב" או "אתה מעדיף לבלות עם החברים שלך מאשר איתי", התגובה שלו היא " למה? את כן מקדישה לי תשומת לב"?

     

    וכאן מגיע הסיפור של הביצה והתרנגולת ושל תופעת ה"יחס גורר יחס". חברים, עשו טובה, אל תתחילו להתחשבן "מי התחיל קודם". יש בעיה, אז נסו לפתור אותה מבלי להפנות אצבע מאשימה כל פעם מחדש. אתם לא בתחרות אלא בשיתוף, ויש לכם מטרה אחת: חיי זוגיות טובים. אז בפעם שהוא פונה אליך עם משהו שמטריד אותו, נסי להבין באמת מה עובר עליו ולחשוב איך את משפרת את המצב.

     

    וכשהיא מעלה עניין שמפריע לה, אל תרוץ להגן על עצמך, אלא נסה להכיל את הרגשות שלה. דברו על הדברים מתוך מטרה ליישר את ההדורים ולא לצאת צודקים, כי התואר "צודק" לא מגיע לאף אחד בבלעדיות. כבר ציינתי שצריך שניים לטנגו? לסיכום, עשו לעצמכם טובה ענקית והקדישו חלק מיום כיפור לחשבון נפש זוגי. האמינו לי שזה ישתלם לכם.

     

    גמר חתימה טובה!

     

     

    מה דעתכם?

    הראלה ישי.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל