מסתבר שהפוסט הראשון שלי עוסק דווקא בפרט שכל כך משוייך לעיצוב הפנים. אלמנט שהקשר בינו ובין הצורה בה אנו חווים חללים הוא מקרי בהחלט. המטבח, על אף יכולתו הברורה ליצר "אירועים" בחלל, אינו, בדרך כלל, יצרן
החלל עצמו.

.

במקרה של הבית הזה המטבח הוא אחד מהמחוללים המשמעותיים מבחינה פונקציונלית וחוויתית/עיצובית. הוא נח לו בחלל של 110 מ"ר שהם קומת הכניסה. חלל פתוח לחלוטין. בעלי הבית, חובבי קולינריה (האוכל שהם מגישים יכול להתחרות בקלות במסעדות הטובות בעולם) רצו שהמטבח יהיה מרכז הבית, שסביבו יבואו וילכו, על כן היה חשוב לי, בתור האדריכלית הממונה על סיפוק כל (אוקיי..רוב) רצונותיהם של הלקוחות, ליצר מהמטבח אלמנט שיתן משקל חללי וסיגנוני על הבית כולו ובעיקר על הקומה בה הוא נמצא (בשכנות טובה עם סלון ופינת אוכל).

המחשבה על עוד מטבח יומרני ומנותק התעופפה מהר מאד מלוח הסקיצות- מדובר במשפחה שרוצה בית, לא מוזיאון. באנשים שרוצים לבשל ולהניח דברים על המשטח בלי להרגיש שהם מפרים איזה באלאנס עיצובי בדרך.. או בקיצור- אנשים שחיים היום ועכשיו ורוצים להנות בתהליך. שלא תבינו לא נכון- גם אני, כמו רבים מעמיתי, לוקה בסינדרום "בית המגזין האולטימטיבי" זה באמת נורא יפה, אבל יש מעט מאד אנשים (שאני מכירה) שבית כזה באמת מתאים להם. בסופו של דבר מנסיוני- הבתים הפחות מגזיניים יוצאים הכי יפים- מושקעת בהם נשמה אמיתי ושיתוף פעולה פורה בין לקוח לאדריכל. הם אולי מצטלמים טיפה פחות סקסי אבל כשנכנסים אליהם אי אפשר שלא ליפול בעוצמה ובקסם שלהם. זה בית כזה.

אבל הבית המדובר הוא לא בית קטן בערבה, הוא בכל זאת בית בשכונה צפונית של תל-אביב, בית גדול ונדיב. והמטבח שלו הוא הלב הפועם שלו, המרכז הרוחש, המקום.

אז יהיה אי באורך של כחמישה מטרים ורוחב של מטר ועשרים ועל האי ירוצפו האריחים הללו- שנתיים לקח לנו למצוא אותם- ומצאנו! אריחים עתיקים שהובאו מאירופה. אר-נובו צבעוני עדין ובאותו זמן מחוספס במידה. המון אופי יש בכל אריח, עם החריצים שהוא צבר במהלך השנים, העיוותים וחוסר הדיוק שבו. 256 אריחים כאלו יונחו על האי. יציירו ביחד שטיח רחב ידיים,צבעוני ובולט, מאד בולט.

אריחים מצויירים שיהפכו את האי הזה ממטבח לאלמנט עיצובי, למחולל אמיתי, לסמן סגנוני. וכמובן, כשהכל יהיה מוכן אתם תהיו הראשונים שתראו!

נתראה בקרוב

נוקו