מצעד הנחקרים המרשים מקרב בכירי השלטון מוביל בהכרח לקביעה הבלתי-נמנעת, כי מי שמציג מועמדות לראשות ממשלה, שם נפשו בכפו ודינו להתאשפז במחלקה סגורה של בית חולים לחולי נפש.

צריך להיות נאיבי כדי לחשוב שלמעלה מ-20 בכירי שלטון - החל מנשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, ח"כים, וכלה בפקידות הבכירה של רשות המסים וגופים ממלכתיים אחרים - המצויים בחקירות משטרה ממושכות, הם אוסף מקרי של פושעים ועבריינים.

מספרם הגבוה מאד של אנשי ששרה, יחסית למספר הנחקרים בכלל האוכלוסייה, מצביע על מגמה רווחת לסמן כל אישיות הרואה עצמה מתאימה לתפקידי מפתח במדינה ולמרר את חייה.

קשה להמנע מתחושה שכל מועמד פוטנציאלי, לרבות נושאי תפקידים בעבר שמבקשים לשוב אליהם, מוכן עבורו תיק עב-כרס שיכיל חומר מסווג לטיפול התקשורת והמשטרה. חיים קלים לא מצפים לשום מועמד, אבל כאשר מראש ידוע למועמדים השונים כי ה'תיק האישי' שלהם כבר נתפר ויש מי שמחכים להם בסיבוב הראשון, מותר לפקפק ברמת שפיותם אם הם למרות הכל ממלאים טפסי מועמדות.

מי שמפקיר עצמו במודע למלתעות חיות-הטרף הצמאות לדמו, הוא יכול להיות מועמד טוב לאישפוז באברבנאל.