להלן מאמר פרי עטי שפורסם לאחרונה ב"גילוי נאות" - ביטאונו של ועד מחוז הדרום של לשכת עורכי הדין*.

*לא לבעלי לב חלש!

בתי המשפט בישראל כגוף שאמור לייצג את כל המגזרים בחברה הישראלית:

לאחרונה נשמעה שוב, בפעם המי יודע כמה, טענתם המוצדקת של מבקרי מערכת המשפט, והפעם – אנשי הקשת המזרחית,  על כך שבבתי המשפט בישראל, ובמיוחד בבית המשפט העליון אין ייצוג שוויוני לכל המגזרים שבחברה הישראלית. השאלה באם הרכבו של בית המשפט העליון אמור להוות חתך מייצג של כל מרכיבי האוכלוסייה, היא אכן שאלה נכבדה, אך דומני שהתשובה לשאלה זו אינה מסובכת כלל.

הדרישה להפוך את בית המשפט העליון למראָה אשר תשקף את החברה הישראלית על כל רבדיה, היא בהחלט מצודדת לב, וגם אני נשביתי בקִסמה. להלן אנסה לשכנע בצדקתה גם את אלה שטרם קלטו את הבשורה שהיא נושאת עמה, אך מדובר בשינוי שהוא בהחלט לא פשוט, גם אם הכרחי.

בית המחוקקים שלנו, היינו הכנסת, הוא דוגמה מצוינת לגוף ציבורי חשוב שבו ניתן ייצוג יחסי לרוב העם. הכנסת היא מוסד מפואר אשר גורם לכולנו סיפוק וגאווה. גאווה בכנסת וגאווה בכל אחד ואחד מנבחריה. אני מניח שאלה הלוחמים למען בית משפט עליון מייצג, חולמים על מוסד דוגמת הכנסת, שנבחריה הם  כידוע מיטב אזרחי המדינה – מעין סיירת מטכ"ל אזרחית,  וגם יש בה ייצוג הולם לכל חלקי העם.

ברור שלא כל אלה שדורשים ייצוג בבית המשפט העליון מתכוונים לאותם הדברים, וכל בעל עניין מושך את העגלה לכיוון הרצוי לו. כך לדוגמה, דתיים דורשים ייצוג למגזרים הדתיים, ארגוני הנשים דורשים יותר מינויי נשים  לכהונת שופטות, יוצאי עדות המזרח רוצים לראות יותר שופטים מזרחיים, וכן הלאה וכן הלאה. היריעה תקצר מלמנות עליה את כל הדרישות הצודקות.

אני מניח שכולם מבינים, שמבחינה מעשית לא ניתן לבחור שופטים שייצגו נאמנה את כל אזרחי המדינה. החלטה על יצירת גוף מייצג ברמה הזו, מחייבת מינוי של למעלה משבעה מליון שופטים – כמניין אזרחי המדינה, ודומני שכאן יש הסכמה כוללת שהדבר אינו מעשי, גם אם הוא רצוי. משמעות האמור לעיל היא שבאופן מעשי, גם לכלל החשוב המחייב ייצוג של כל המגזרים הקיימים בחברה שלנו, חייבים להיות חריגים. רצוי כמובן שמספר החריגים יהיה קטן ככל שניתן, וכי כל החלטה על החרגת מגזר כזה או אחר תסתמך על נימוקים כבדי משקל.

בהמשך הדברים אתייחס לשם הדגמה אל אחדים מן המגזרים הדורשים ייצוג בבית המשפט העליון, ואני מתנצל מראש אם שכחתי להזכיר גוף חשוב זה או אחר. אין לי כל כוונות רעות ואני מכבד את כולם במידה שווה.

א. נשים:

ככל שחולף הזמן, מתברר שמינוי נשים לבית המשפט העליון  הוא דבר שגוי מעיקרו. זה מצב דברים שפשוט אינו מתאים לחברה נאורה כמו שלנו.

כפי שידוע לכל, בבית המשפט העליון מתנהלים המשפטים בפני הרכבים של שלושה שופטים לפחות. נוהל שכזה יוצר סכנה ממשית לקיומו של מצב שבו נשים תהיינה נאלצות לשבת בהרכב אחד עם גברים, ודבר זה הוא בהחלט לא רצוי.  אמנם אפשר לשנות את מבנה אולמות המשפט באופן שמאחורי דוכן השופטים תהיינה שתי שורות של כסאות, שאחת מהן תהיה מיועדת לשופטים והשנייה לשופטות. השופטות תשבנה כמובן בשורה האחורית, כפי שמקובל היום בחלק מקווי האוטובוסים לשביעות רצונו המלאה של הציבור כולו. כמובן שגם פתרון זה אינו מושלם, כי אם השופטות תשבנה מאחור, יהיה קשה להבטיח, שלא תנצלנה את חוסר תשומת לבו של ראש ההרכב, ובמקום להתרכז בדיון המשפטי, תעסוקנה בסריגה – כאורח נשים, או סתם בפטפוטים האחת עם רעותה, שהרי ידוע שנשים דעתן קלה והן אוהבות ללכת רכיל.

אני מקווה מאד שעלה בידי לשכנע את הקוראים, שמינוי נשים שופטות לבית המשפט העליון אינו רצוי, שכן עניין זה הוא חשוב ביותר. נותרה כמובן השאלה מה יעשה עם אותן נשים שכבר מכהנות בביהמ"ש העליון. זו אכן בעיה, אך נראה לי שלאחר אימון קצר, ניתן יהיה לשבץ אותן כקלדניות של השופטים, וכיוון שממילא רובן כבר לא רחוקות מאד מיום הפרישה לגמלאות, ניתן לראות זאת כבעיה שתיפתר מאליה עם חלוף הזמן.

ב. דתיים:

ייצוג לדתיים קיים למעשה בבית המשפט העליון מאז הקמת המדינה. העניין הוא שהמגזר הדתי אינו עשוי מקשה אחת, ולמגזר החרדי, המונה מאות אלפי חרדים, אין כלל ייצוג. זה מצב שהוא ממש בלתי נסבל. אמנם נכון שרבים מאד מאנשי המגזר החרדי, לרבות גדולי רבניהם, אינם מכירים במדינה ובמוסדותיה והם גם מתנגדים לעצם קיומה, אך מובן שזו אינה עילה לשלול מהם את הזכות לכהן כשופטים של בית המשפט העליון. דברים אלה נכונים כמובן גם לגבי הקבוצה של הקיצונים שבחרדים, אלה המכנים את עצמם בשם סיקריקים.  כמובן שמבחני הקבלה שיערכו למועמדים מקרב קבוצה נכבדה זו יהיו שונים מעט מאלה הנערכים למועמדים סתם, ויותאמו לכישוריהם המיוחדים.

אני מציע שמבחן הקבלה לאחים יקרים אלה יתמקד בכושר היריקה על ילדות עד גיל שבע. המועמד יתבקש לכוון יריקה אל עינה של ילדת המטרה, ממרחק שלא יפחת משלוש אמות ושני טפחים, שהן כמטר ומחצית המטר לפי מידת עכו"ם. באם האברך המועמד לשיפוט מבקש לשפר את איכות הרוק עם תוספת של ד.נ.א.שמקורו במערות האף, יהיה עליו לקלוע לעין המטרה מטווח שלא יפחת משש אמות וארבעה טפחים.

ג. הומואים ולסביות:

עם כל הכבוד והחיבה למגזר החביב הזה, איני רואה כל הצדקה לאפשר להם ייצוג מיוחד בבית המשפט העליון. מניסיוני האישי אני יכול להעיד ששופטי ישראל נתונים בלחץ עבודה כל כך כבד, עד שספק אם נותר להם זמן וכוח להיות מודעים גם לנטיותיהם המיניות - תהיינה אשר תהיינה. עומס העבודה בבית המשפט יגרום להם לשכוח חיש קל את מה שהם, וכך יאבדו ממילא את כשירותם לייצג נאמנה את קהילתם.

ד. בני עדות המזרח ואחרות:

מדינת ישראל הינה מדינת הגירה, אשר מורכבת מיוצאי ארצות רבות מאד. ברור שכל עדה זכאית, בכפוף לסייגים שיפורטו בהמשך, שינתן לה ייצוג הולם גם בבית המשפט העליון. במיוחד מהדהדת בחוצותינו דרישתם המוצדקת של יוצאי עדות המזרח לייצוג האמור. עקרון השוויון ושורת הצדק מחייבים דיון נפרד בזכותם של יוצאי כל אחת ואחת מן התפוצות לייצוג המבוקש. העקרון החשוב של הזכות לייצוג בבית המשפט העליון חל באופן שווה על כל העדות, להוציא אלו שימצאו מסיבה מוצדקת, כבלתי ראויות.  כל בר דעת מבין שלא ניתן להחיל באופן אוטומטי דין אחיד על יוצאי כל התפוצות. כך לדוגמה, מה שנכון לגבי המרוקאים, אינו נכון בהכרח גם לגבי אלה שעלו מלוב, כפי שאין מקום להחיל על זכאותם של העולים מפולין את אותם הכללים שיחולו על העולים מארצות חבר העמים או מעיראק או מכל תפוצה אחרת. להלן אדון בזכותם של בני תפוצות שונות, שנבחרו על ידי באופן אקראי לחלוטין ולשם הדגמה בלבד, להיות מיוצגים בבית המשפט העליון.

מרוקאים: 

ההחלטה בנוגע לזכותם של המרוקאים לייצוג בבית המשפט העליון היא קשה במיוחד. מצד אחד הם אנשים חביבים ונדיבים באופן יוצא דופן. הם גם הביאו לארץ את המופלטה והסלט המבושל, הידוע גם בשם סלטה מטבוחה.  מאידך גיסא, ידוע שמרוקאי אמיתי נושא תמיד בכיסו סכין, ובהיותם ידועים כמהירי חימה, מה שקורין אצלנו "עצבנים", יש להבטיח שלא יעשו בסכיניהם שימוש במהלך עבודתם. מי כמוני יודע כמה קשה לשמור על קור הרוח כאשר ניצב מולך פרקליט המאריך בטיעוניו עד אין קץ ושלא לצורך.

פולנים:

לא מומלץ. הם אוכלים גפילטע פיש, ועוד מבשלים את זה עם סוכר. ואסור לשכוח שחלק גדול מהם גם נשואים לפולניות.

רומנים:

אלה ידועים כגנבים, וכל עוד לא יוכח אחרת, כדאי להשאיר זאת במה שמכונה בלשון משפטית ב"צריך עיון". לא כל מה שמתאים לכהונה בכנסת או בממשלה מתאים גם לבית המשפט.

עיראקים:

עד כאן רבותיי. הרי אינכם רוצים לראות בבית המשפט שופטים היושבים לדין כשהם לבושים פיג'מה ומפצחים גרעינים....

תוניסאים ותורכים:

אלו שתי עדות חביבות ביותר, ואין לי עליהן אף מלה רעה. עם זאת איני מציע להיחפז במתן זכות ייצוג לבני עדות אלה, וזאת לפחות עד שהאקדמיה ללשון העברית תחליט אם נכון לכתוב תוניס או טוניס, וכן הדבר לגבי תורכיה או טורקיה. לעתים דווקא דברים הנראים כחסרי חשיבות לחלוטין, יכולים להתגלות ברגע מסוים ובלתי צפוי כבעלי חשיבות קריטית, שהרי נסתרות דרכי השם, ואין אפשרות לחזות מה ישמח אותו או מה יגרום לו חלילה להתעצבן. כך לדוגמה, אני מתחלחל מהאפשרות שיום אחד, כאשר ועדת טירקל החוקרת את פרשת המשט של ספינת ה"מרמרה" תסיים את דיוניה, היא  תכתוב בחוות דעתה "תורכיה", בעוד שראש הממשלה היושב באנקרה מעדיף דווקא "טורקיה". ברור שבמקרה שכזה יפרוץ מייד משבר דיפלומטי חדש, שסופו מי ישורנו.

לובים:

אפשרי, ואפילו רצוי, אך בתנאי שפקיד העזר יכריז על כניסת השופט "הלובי" בקריאה: "זנגה, זנגה!", ולא כפי שמקובל לגבי שאר השופטים.

עולי חבר העמים:

מינוי של שופט שעלה מאחת מארצות חבר העמים (לא כולל גרוזיה כמובן, שהרי יש גבול לכל תעלול) הוא רצוי ואפילו חיוני. נניח שיופיע בפניו של שופט כזה עורך דין ערבי, שיבקש לייצג לקוח, ועוד יעז לטעון שלקוחו חף מפשע. במקום לבזבז שעות יקרות בהאזנה לטיעוני הסרק של אותו פרקליט,  ועל מנת שלא להלבין את פניו על ידי נזיפה בנוכחות לקוחו, השופט פשוט ימלא את כוסו במים, וישפוך אותם על ראשו של הערבי.  אני מתפלל לבוא היום שבו כל שופטי ישראל  ישכילו לקחת דוגמה ויסגלו לעצמם את היעילות ואת השיטה הסובייטית לעשיית הצדק.

ערבים:

גם מינוי של שופט ערבי לבית המשפט העליון הוא רצוי ואף הכרחי, ולו רק למקרה שביום מסוים לא יופיע בבית המשפט אף עורך דין ערבי, ולשופטים מחבר העמים לא יהיה מה לעשות עם כוסות המים שבידיהם. עם זאת לא הייתי ממליץ להרבות במינוי שופטים ערבים, כי ידוע שהארץ מתייבשת, ואם יהיו יותר מדי שופטים ערבים, זה יכול לגרום לבזבוז גדול של מים יקרים.

עבריינים:

על אף שמדובר בציבור גדול ביותר ובעל השפעה, לא הייתי ממהר להמליץ עליו לקבלת זכות ייצוג בבית המשפט העליון. נכון שיש בציבור יקר זה לא מעטים שצברו ניסיון רב בכל הערכאות המשפטיות הקיימות, אך כדי למנוע לזות שפתיים או חלילה מצב של ניגוד אינטרסים, אני מציע במקרה זה להימנע מללכת אחרי נטיית הלב. חשוב לזכור כי ממילא יש לציבור החשוב הזה נוכחות מתמדת ויום – יומית בבית המשפט העליון, ולרבים מן המעולים שבאנשיו יש לא מעט נציגים בשאר רשויות השלטון.

זכאי ייצוג שונים:  

ראוי לקחת בחשבון שכבר שנים רבות לא היה בבית המשפט העליון שופט ג'ינג'י, וזה בהחלט פגם בולט לעין אשר דורש תיקון. דווקא כשמדובר בשופטים בעלי עודף משקל או כאלה הנוטים להתקרחות - המצב בהחלט סביר. מינויו הטרי של השופט אורי שוהם תיקן עוול מתמשך של העדר שופט בעל שפם. כמו כן ברור מאליו שיש לתת ייצוג גם לנפחים, למורים לספרות, למעצבי שיער ולטייחים. ברוח ימים אלה, ולנוכח מצוקתם של עובדי הרכבת השובתים חדשות לבקרים, ימונה לפחות שופט אחד המחזיק ברישיון נהיגה תקף לקטר.  כיוון ששופטי בית המשפט העליון יושבים בהרכבים של מספר שופטים, לא הייתי ממליץ על מתן ייצוג לאלה שסובלים ממעי רגיז, אך זאת כמובן משיקולים אקולוגיים בלבד, ולא חלילה משום שאני חולק כביכול על זכותם, שאינה ניתנת לערעור.    

חשוב להדגיש שהרשימה דלעיל הינה מקרית לחלוטין, ויש מגזרים נוספים רבים הראויים לייצוג, שלא נזכרו בה רק משיקולי עריכה.

הקוראים חדי העין בוודאי הבחינו שרשימת הזכאים לייצוג בבית המשפט העליון אינה כוללת משפטנים.  זה אינו עניין מקרי וגם לא נובע משכחה. נכון שרצוי מאד שבבית המשפט העליון יכהנו גם שופטים שהם מלומדים ומשפטנים בעלי שיעור קומה, אך לאחר שיבוצם של שופטים מכל המגזרים הראויים – פשוט לא נותר מקום פנוי, ועל אלה יהיה למצוא לעצמם סידור הולם במקום אחר. חשוב מאד לציין, ששופטי בית המשפט העליון בהרכבו הנוכחי אינם מייצגים שום מגזר חברתי, אלא אך ורק את החוק ואת שלטון החוק בישראל. חשיבותם של עניינים אלה, עם כל הכבוד, אינה שקולה כנגד חשיבות הייצוג של מגזרים חברתיים כאלה ואחרים, ושל האינטרסים החשובים של אותם המגזרים.

בבואנו להחיל את השינוי הנדרש הלכה למעשה, נוכל להיעזר בניסיון המוצלח שיש לנו בהרכבת ממשלות עתירות שרים, ולהרכיב בית משפט רב שופטים, שיהיה בו ייצוג הולם לכל מגזר חברתי, בהתאם לגודלו של אותו מגזר. חסרי הבינה שלא יתמכו בשיטה המוצעת על ידי, יוכלו להתנחם בכך שבבית המשפט המורחב, כמו בזה הנוכחי, לפחות לא יהיה מצב של שופט ללא תיק, כפי שיש בממשלה, ולכל שופט - רבים ככל שיהיו, יהיו הרבה מאד תיקים לטיפול....

לאחר שנהפוך את בית המשפט העליון לגוף שהרכבו הוא חתך מדויק של עם ישראל, ננצל את הניסיון שנרכוש במהלך ביצוע השינוי הנדרש הזה, ונחיל את  העיקרון החשוב הזה גם על שאר ענפי המשק הציבורי לרבות הצבא. שם כדי לאפשר ייצוג שוויוני לכל המגזרים בכל היחידות, יבוטלו כל המיונים ליחידות המיוחדות  כולל לחיל האוויר וליחידת הצוללות, וזאת ככל שהם מבוססים על מבחני התאמה מקצועיים.  כפי שראוי לצבא שהוא צבא העם - המיונים החדשים יהיו מבוססים אך ורק על העקרונות המוצעים לעיל בנוגע לדרך בחירת שופטים. כך לדוגמה, יינתן ייצוג הולם ביחידת הצוללות לחיילים הסובלים מקלאוסטרופוביה, לקורס מדריכי צניחה ולקורס טיס ישובצו גם  חיילים הסובלים מפחד גבהים, לפחות לפי שיעורם באוכלוסיה הכללית. 

והיה אם נשכיל ללכת בדרך המוצעת על ידי הקשת המזרחית ושאר הגורמים הדורשים צדק מגזרי, אין ספק שבכך יתרפאו כל תחלואי החברה הישראלית, ובא לציון גואל.

עודד אל-יגון