כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מונטיים

    לאן כולם רצים ?

    23 תגובות   יום רביעי, 2/1/08, 07:41

     

     

     

     

    לאן כולם רצים

    כשהמחר מגיע

    לאן כולם רוצים

    להגיע ?

     

    בין השמשות

    לא ימצא השקט

    בדידות יתרה

    נאספת

     

    מתי תשכיל החוכמה

    לדעת, ריבוי דעת

    יוסיף מכאוב

    צחוק הדמע

     

    מחר של תום

    דמו יזוב

    על רקיע ריק

    משורטט האוב

     

    גם השמיים בוכים

    דמעה של ריצת חיים

    באין סיבה, אין תמורה

    רק זיעה ארוכה, עייפה

     

    שמיים מעוננים

    עושים מסע תמים

    האם תרוצו הבוקר

    ידיעה או תחושה ?

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/1/08 00:59:
      יפה :)
        3/1/08 20:03:

      בערך כמו שאמר שומר הרכבות בנסיך הקטן.

      נוסעים מערבה ואחר כך מזרחה...

      ומה שהם מחפשים נמצא איתם ואצלם.

      ככה בערך מאוד הוא אמר

      וגם את

        3/1/08 19:20:

      אני דווקא לא רצה

      הולכת לי ככה צעד צעד

      מביטה בנוף

       

      כל הדרכים בין כה וכה

      יביאו אותי קרוב יותראלי  (-:

        3/1/08 17:15:

      נדמה שכל מה שאנחנו עושים זה לרוץ ממקום אחד לאחר
      נדמה שאם נעצור לרגע .
      נפול .
      נכאב

      נחדול.

        2/1/08 17:28:
      זו הקדמה שמושכת אותנו אחורה... בהחלט.
        2/1/08 16:54:

      מניחה שכולם רוצים להגיע לשם

      רק שלפעמים עושים זאת בסיבובים מיותרים

      כתוב נפלא

        2/1/08 14:44:

      רצתי להגיב...

      איזה בזבוז זמן זה לרוץ.. מפספסים את כל מה שקורה בדרך.

        2/1/08 14:26:

      הבזבוז הגדול בחיים, טמון באהבה שלא הענקנו, בכוחות שלא ניצלנו, בזהירות האנוכית שאינה מוכנה לסכן דבר ואשר בנסיונה להתחמק מן הכאב, מחמיצה גם את האושר.

        2/1/08 14:17:

      לאן כולם רצים?

       

      זה כתוב בספרים בשירים במפות הכוכבים

      מה כולם מחפשים את האושר מקווים

      והגורל צבעו אפל עמוק בפנים

      אז אל תבכי אחות קטנה

      זה לא פשוט את מבינה

       

      * מילים ולחן : יובל בנאי.

        2/1/08 13:30:

       

      אני חייב לספר לך.

      כשהייתי חייל עמדתי על הגשר של הרכבת בתחנת השלום.

      והסתכלתי על שני הכיוונים...ראיתי כל הרבה תנועה,כל הרבה אנשים רצים.

      אבל האמת המכאיבה שאף אחד לא יודע לאן ???

      אתמול גם הייתי שם ואתמול הסתכלתי שוב על התנועה.

      ועדיין.

      לאן אנחנו הולכים ? 

        2/1/08 10:31:

      כל בית בנפרד וכולם יחד, נהדרים

      תובנות לחיים

       

      החוכמה לא חכמה מספיק להשכיל ולהכיל את הידע שדעת יכולה להוציא מהדעת..

       

      שיהיה לך בוקר נפלא מאי :)

       

        2/1/08 10:11:

      אני פרשתי מהמירוץ

      בעבודה כבר הורגלו לאיחורים הכרונים שלי

      ואפילו למדו לקבל זאת באהבה.

      נמאס לי לרוץ בחוץ

      המירוץ הפנימי מעייף דיו

      אך לפחות טומן בחובו גם המראה בין נחיתה לנחיתה

      רוצה פשוט להיות

      בתוך כול הזמניות המחוספסת הזאת..

       

        2/1/08 10:09:

      למה?

      למה כתבת את זה?

       

      שואל כדי לדעת מהי התחושה שהניעה  אותך ב 7 בבוקר לכתוב מילים כמו אוב ומכאוב...

      כי לי הם באות בדרך כלל אחרי חצות.

       

      באין סיבה, אין תמורה

      רק זיעה ארוכה, עייפה

      לפעמים הסיבה מאד פשוטה, התחשיבי אותה?

       

      האם תרוצו הבוקר

      ידיעה או תחושה ?

      אפשר גם וגם?

        2/1/08 09:40:

      לפעמים נדמה שכולם רצים ורצים ורצים ולא מגיעים בעצם לשומקום ולא יודעים למה כל הזמן רצים ורצים ורצים.

       

      הפוסט המדהים שלך כל כך חיוני לי עכשיו כאתנחתא בין הקדחתנות של החיים הזו.  

        2/1/08 09:09:

      וזה כל העניין, במהוותו במעשיו

      הפרדה מלאה בין הנשמה, לחומריות, תיכף ועכשיו

      שם בחומריות, בעבודה: ריצה ריצה ולכבוש

      ובחיים האישיים סובלנים עד לבלי סוף

       

      לאט לאט זה מחלחל פנימה, חודר עד לסודות

      פותר את כל התעלומות

      זה נובט לו, בפנים

      זה הרי, מהוותם של חיים

       

      כשהעבודה נסתיימה, זה לא נזכר יותר

      זה נשאר בתוך הבנין, הקר האפל

      והיציאה החוצה הינה במלאות

      על ידי השיכחה של העבדות, של העבדות

        2/1/08 09:04:

       

      גם השמיים בוכים

      דמעה של ריצת חיים

      באין סיבה, אין תמורה

      רק זיעה ארוכה, עייפה

      ~~~

       

      אין סיבה

      פשוט

      כי ככה!

      בוקר נפלא

       

        2/1/08 08:42:

       

      בוקר טוב יקירתי.

      הנושא הזה מעסיק אותי מאז שאני זוכר את עצמי.

      מה שמדהים הוא, שרוב האנשים יודעים שהם נמצאים בעיצומו של מרדף לשום מקום, אך עדיין מתקשים לאחוז את מושכות חייהם ורצים פשוט, כי כולם רצים.

       

      וגם אני, כמו כולם משתדל...

        2/1/08 08:27:

      יא אללה, כמה שאת צודקת,

      צריך לעשות מזה מנטרה.

       

      בוקר טוב יקירתי

      בין השמשות

      לא ימצא השקט

      בדידות יתרה

      נאספת

      פנינה חכמה הבית השירי הזה. בכלל מאי תובנות העומק שלך מראות על בגרות למודת נסיון. נעים לי לקרוא אותך. כשיתחדש המלאי אבוא להאיר את תגובתי

      יום נעים וחמים

      יהודיתנשיקה

        2/1/08 08:03:

      מאי יקרה

      גם אני חושבת על זה בבקרים....

      בלב תל אביב כולם אצים רצים....ואני חושבת למה ולאן ומי נתן לנו את ההוראה הזאת?

      בוקר טוב...

      חייבת לרוץ לעבודה בבנק...

        2/1/08 08:00:

      בוקר טוב :)

      מלעשות שאכלו מהתפוח?

      לפעמים מקנאה באנשים הפשוטים שמקבלים את החיים בחיוך ולא חושבים יותר מדי.

      לקבל את עצמי...מצד שני זה להשלים עם זה שאני חושבת כל הזמן.

        2/1/08 07:59:

      קראתי אותך עכשיו.. קראתי היטב...

      והחלטתי - שהיום, אני לא רץ לשום מקום..

      שיר יהלום !!!

      יום רגוע ונעים מאימאי.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ~wings~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין