לפעמים אני קם בבוקר וחש כאבים חדשים, לפעמים הרגל, הגב, או סתם כאב לא מוגדר.

אני מודע לעובדה שעברתי את גיל חמישים, שערי הלבין, השנים חולפות על פניי.

חברי ארתור אמר לי , "אם עברת את גיל חמישים ולא כואב לך שום דבר, סימן שאתה מת"

היום בבוקר הסתכלתי בראי וראיתי אדם זר מביט בי, האם זה אני, רק אתמול
הייתי ילד קטן. גופי מאותת לי, אלון תוריד את הקצב. יש לי בעיה קטנה, בתוך הגוף
המתבגר עדיין שוכנת נשמה של ילד קטן ומופרע,

עדיין אוהב לטפס על עצים, לצלול למעמקים, לטפס על הרים.

מה יהיה בסופי, האם אני יהיה כמו אברהם, עובד שלי לשעבר, יצא לפנסיה.

פגשתי אותו ברחוב ובירכתי אותו לשלום, "אברהם מה נשמע?."

"עכשיו הכול בסדר, מאז שהוא לא עומד,  אין לי יותר בעיות."

זה מפחיד, אני רוצה הרבה בעיות, ארוכות ומתוקות, אלוהים אתה יכול לקחת
את כל רכושי. רק תשאיר לי את היכולת לאהוב, רוצה למות מיתת נשיקה בזרועות אהובתי.

בזמן האחרון התחיל להיות לי יותר קל בחיים, אין משכנתא, הילדים גדלו,
אני יותר רגוע. כדי לקלקל את מצב הרוח, ארתור הליצן זרק לי עוד משפט,

אמרת שפר. "אלון, אם מתחיל להיות קל לך בחיים, סימן שאתה בירידה, אתה מתדרדר.

לסיכום, אולי גופנו מזדקן בחלוף השנים, חשוב שנשמור על החיות והסקרנות.

לשמר את ניצוץ החיים, העטיפה לא חשובה, הרוח קובעת מי אתה ומה גילך.

אלון

.