כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    על סקס, תאונה וגלולת היום שאחרי...

    60 תגובות   יום ראשון, 30/9/12, 00:00

    "נורית, תבלעי את 2 הכדורים האלה בהפרש של שמונה שעות, 
    את יודעת... אם יש ספק, אין ספק...". 

    הושטתי לנורית את ערכת "היום שאחרי" כשאני מחייך חיוך נבוך של נער מתבגר. היה זה אחרי לילה סוער שהסתיים רק לפני שעות ספורות בקפה ובנשיקת בוקר טוב. נורית הייתה מופתעת, היא התבוננה בי מהורהרת, ופתאום התפתחה שיחה שהיא אימתו של כל גבר:

    - "או קי, שים את הגלולות על השיש, אקח אותם אח"כ".
    - "נו באמת, קחי את הראשונה עכשיו".

    - "מה פה לא ברור, אני אבלע אותה אח"כ".

    -  שתיקה...

    - "יש דברים שאני רוצה לראות בעיניים..."

    - "מה אתה לא סומך עליי ?"

    - "סומך, סומך אבל..."

    - "מה אבל, אז אתה לא סומך עליי..."
       אה אה. השיחה מגיעה למקומות לא טובים, ואולי יש סיבה שהיא מתווכחת...

    - "תראי נורית, נגיד ויש לך תינוקת ואומרים לך, שהיא נפלה למטפלת מהידיים ושהכל בסדר...

       לא היית רוצה לראות בעיניים שהכל בסדר ? תביני, יש דברים שרוצים לראות בעיניים".

    - "ולי נראה, שאתה לא סומך עלי..."

    - "סומך בטח סומך, אבל תכבדי את רצוני ותבלעי עכשיו."

       שתיקה ארוכה. האווירה נעשתה ללא נעימה.

    - "אתה יודע", התרככה פתאום... "אסור לבלוע את זה על בטן ריקה..."

       תוך 5 דקות היה מוכן הסנדביץ' הכי מושקע שהכנתי בחיי.
    -  "waw זה הסנדביצ' הכי טעים שאכלתי אי פעם", התמוגגה 
    ונטלה את הגלולה הראשונה.

     

    נו באמת, חייכתי לעצמי, איזה ויכוח עקר, הרי אם הייתה רוצה בתינוק,לא יכולתי לעשות דבר.
    הרי לא אתחוב את אצבעותיי בין חניכיה, ולא אחפש כמוסה נסתרת תחת לשונה החדה.

    **
    אחה"צ התקשרתי לנורית והתעניינתי אם נטלה את הכדור השני של "גלולת היום שאחרי",
    ואז שמעתי את "הבלתי ייאמן":

    "תגיע מהר, נדרסתי, עפתי באוויר, אני שותתת דם ואני באמבולנס בדרך לביה"ח אסף הרופא".
    **

    נסעתי במהירות לכיוון ביה"ח הסמוך למחנה צריפין.

    התנועה לכיוון ביה"ח התקדמה בעצלתיים, כשפתאום חבטתי את ראשי בהגה הרכב, פורץ בצחוק מתגלגל ומפוכח. אותו צחוק הצמוד למשפט: "אני לא מאמין שזה קורה לי".


    כמו ג'ק באואר, המזיז יבשות ומשנה סדרי עולם בסדרת המתח "24", כך ראיתי את עצמי מגיע לביה"ח, מתפעל את המערכת הרפואית המנומנמת לטיפול מהיר בנורית. דמיינתי כיצד יורדת ההנחיה החדה "מקצה הפירמידה" לאחיות ולרופאים הבכירים, לסמן את נורית כ-vip של המחלקה,
    ולפעול בהליך מקוצר ומפנק כדי למלא כל בקשה וגחמה של נורית...
    אך לאור הסיטואציה העדינה של "אחרי תאונת דרכים",
    איך בכלל אפשר  להעלות את נושא הגלולה ?.
    נראה שאפילו 
    ג'ק באואר, בעל המיומנויות שסופרמן היה מחוויר לידן, היה מתקשה לבקש מנורית במצבה, לבלוע את הגלולה השניה של "היום שאחרי".

    **

    הגעתי לבית החולים. נורית שכבה בחדר המיון גונחת בכאב מאחורי וילון עם הדפסים בצבעים חיים, זוכה להתעלמות מלאה מצוות האחיות והרופאים. במהירות תפעלתי את הצוות הרפואי שהחל לנוע סביבה.

    - "איך זה שאף אחד כמעט ולא ניגש אליה ? " – לא הייתי צריך להרעים בקולי. טלפון אחד לאדם הנכון. קול נמוך וסמכותי והכל החל לנוע...

    - "ומי אתה אדוני ?"

    - "אני אחיה."

    - "נורית מה... מה שם המשפחה ?" 
    בתור אחיה, הייתי חייב לענות. התחלתי לפתע להשתעל ... חזרתי עם תשובות אבל שאלה אחרת קיננה בי כל הזמן...

    איך אפשר לבקש מבחורה שנפגעה בתאונת דרכים, עם שן קדמית חסרה, ושפניה חבולים ונפוחים, לבלוע את הכדור השני של "היום שאחרי..."

    **

    הושטתי לנורית כוס אחרי כוס. היא גמאה במהירות מרווה את צימאונה.

    - "ואת זה עם הגלולה..." חייכתי והושטתי לה את הכוס הרביעית. 
    תשובתה החזירה אותי שמונה שעות לאחור, לשיחה שהיא "אימתו של כל גבר..."

    - "תשים את הגלולה על השיש. אני אבלע אותה אחר כך..."

    **

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/3/13 03:48:
      קראתי את הפוסט הזה במקום אחר .. ?????!!???
        25/2/13 11:01:
      כמה מאמץ ואנרגיה היית חוסך עם בלון מגומי..
        14/2/13 21:10:
      סיפורך בנוי נפלא....ועכשיו כל אחד ממשיך עם הדמיון היוצר שלו להמשך.......לא חייבים!!
        16/12/12 23:08:
      ענק...!!!
        28/10/12 18:56:
      חחחח.... גדול
      מקצועי, לא מקצועי, אחלה סיפור ואתה תמיד איכשהו גורם לי לחייך בסוף מהסיפורים שלך...
        10/10/12 11:25:
      אתה מספר מצוין, והסיטואציה מרגשת ומעוררת הזדהות, אבל כדאי לשפר את המבנה. אם אתה רוצה לפרסם באופן מקצועי כדאי לך לקרוא את "סיפור" מאת רוברט מקי, ספר מעולה ומרתק על בניית עלילה, דמויות, שיאים וכולי. אני קראתי אותו ארבע פעמים ועדיין לומדת ממנו...
      לא משנה תאונה או לא העיקר הגלולה ? למה לא לדאוג לפני אם כל מה שמדאיג אותך זה הגלולה ? הגלולה הזו עושה לגוף די רע רק שתדע.. עדיף להימנע קודם ולשמור קצת ולהקטין הנאה אצלך מאשר לדחוף לנשים גלולות ..
        8/10/12 08:28:
      אחלה סיפור! :)
        8/10/12 06:06:
      קראתי גם את התגובות .........בטח אמיתי כתוב טוב קולח אמפתי מחייך הגברים ?כמו הגברים ........מרשים לעצמם ......
        6/10/12 11:30:
      שיהיה לך חג שמח.
        3/10/12 22:29:
      אחלה סיפור ועכשו גלה- אמיתי או לא.......
        3/10/12 14:39:
      גברים חצופים, שדואגים רק לעצמם כל יום יש סיפורים כאלו.
        3/10/12 13:31:
      לא אמתיי. גברים כמו המספר, לא אמתיי..
        2/10/12 07:45:
      אמיתי או לא, איני יכול לדעת, מתחכם בודאי, וגם מעניין, סוחף
        1/10/12 22:18:
      שיטה נהדרת להתמחות בהכנת כריך מושקע !!!!!!!!!!!!
        1/10/12 19:53:
      חג שמח.
        1/10/12 19:26:
      דורון אתה מצחיק למות. שיהיה לך חג שמח אותי השארת על הרצפה בלי גלולה כמובן
        1/10/12 15:38:
      ממליצה ככתבה ל - Yent "ניסיון פמיניסטי להגן על פושעות ולהפיל את האחראיות על הקורבן"..... :-)
      חחחחח,,,,,חג שמח
        1/10/12 10:53:

      דורון, נהניתי מהסיפור כסיפור, כהרגלך כתוב נפלא.
      אולם העמקה בתכניו מעלה שוב את הסוגיה של האחריות המשותפת של בני הזוג .
      בשביל זה עמלים כה רבות על הגלולה לגבר- נראה אתכם בולעים כל כך הרבה גלולות כל הזמן...קריצה

        1/10/12 10:32:
      מצחיק או לא.... הצלחת לסחוף אותי לקרא עד הסוף וזה כבר משהו.... אז שאפו....
        1/10/12 07:55:
      הי דורון, אני חובבת "סיינפלד" כמוך, אבל הפוסט הזה לא הצחיק אותי. אומרים "בביתו של התלוי אל תתבדח על חבל" - זה בדיוק מה שהפוסט הזה עושה - מתבדח על החבל. יש שני שותפים שווי זכויות וחובות למעשה האהבה (או לסטוץ... מה שאתה מעדיף) ומשום-מה נראה לי שעליהם לדסקס את עניין סכנת ה"פרו ורבו" לפני המעשה ולא אחריו. במיוחד לא כשהשותפה למעשה שוכבת בבית חולים אחרי שנפגעה בתאונת דרכים. בניגוד לך אני מסוגלת לשים את עצמי במקומה בסיטואציה הזאת, שבה השותף מתפלא על זה שבכלל הזעקתי אותו לבית-החולים, כי הוא לא משפחה ולא חבר של ממש ועוד מתעקש שאקח את גלולת "היום שאחרי", ואני מגיעה למסקנה שהייתי מעיפה אותו מחיי, בגלל ההתנהלות האומללה שלו. נזה כון שגם השותפה אחראית למחדל - לא רק השותף., אבל לדרוש ממנה שתתקן את תוצאות "התאונה" בסיטואציה כזאת כשהיא אחרי תאונה אמיתית, זה חוסר רגישות אמיתי... אז אם אתה לא רוצה למצוא את עצמך מועף על ידי נורית או מישהי אחרת תדאג מראש למניעת הסיטואציה המביכה ותברר איתה מראש (למרות שזה כביכול פוגע בספונטניות ובתשוקה) אם היא בראש אחד איתך לגבי אמצעי המניעה. יכול להיות שתגלה שהיא מתכננת בכלל גניבת זרע ממך לצורך ה"פרו ורבו"...:) טלי
        1/10/12 00:32:
      מי שלא שם קונדום או לא נמנע מלקיים מגע עם אישה שלא לוקחת גלולות אין לו כל זכות לבקש ממנה לקחת גלולה. נהניתם, לא וידאתם שיש מצב שאתם ע ושים לה ילד או הדבקתם אותה במשהו לא נעים, תשתקו. היא תבלע אותה או לא תבלע אותה זה לא עינינך. מה אתה? ספק תרופות? עושה סטוצים עם גלולות בכיס?
        30/9/12 23:39:

      למה?

      למה אנחנו צריכות לקחת גלולות?

      למה אתם לא יכולים (עכשיו יש גם גלולה בשבילו) לשים קונדום???

      למה זה תמיד מוטל עלינו???

      אני לא רואה איך גבר יכול להכריח אישה לקחת גלולה.

      מפחד מהתוצאות?

      על תעשה משהו שאחר כך תפחד ממנו... 

        30/9/12 23:35:
      יפה כתבת, מקסים ... חג שמח ! *
        30/9/12 22:48:
      אגב, על מנת שלא תתבלבל, זה לא הכרטיס המקורי שלי ואתה לא חבר שלי כאן, אז אל תנסה להיכנס :-)
        30/9/12 22:48:
      סיפור חמוד ומשעשע :-) חג שמח חבר ♥***
        30/9/12 22:39:
      אתה מחייך אותי...
      אני מזהה כאן שתי תאונות
        30/9/12 21:24:
      נשמע אמיתי ומשכנע לגמרי דורון...לחזור בעוד תשעה חודשים?? אהבתי לחזור ולקרוא אותך, חג שמח
      * לא חשוב אם זה אמתי או שלא...לסיפור יש "חיים משלו" והכי חשוב: אתה יודע לספר סיפור! וזו אומנות.
        30/9/12 21:11:
      דיי מצאותי יפה ,חג שמח..
        30/9/12 20:44:
      יופי של סיפור !! היה מותח ,, וחג שמייח
        30/9/12 20:36:
      ואם יש עובר, האם זו גניבת זרע?
        30/9/12 20:32:
      יכול להיות בהחלט אמתי:) ואישית הייתי ממליצה לסמוך יותר על עצמך מאשר על נורית, וכך בא לציון גואל. חג שמח!
        30/9/12 20:13:
      גרמת לי לחייך....
        30/9/12 19:36:
      חוייכתי...כל הסופרלטיבים של הקודמים אליי בהחלט מקובלים גם עליי...:)) נ.ד. <שאפו>
        30/9/12 18:18:
      סיפור חמוד... כתוב טוב. ותגובה קטנה: טמבל מי שלא משתמש בקנדום.
        30/9/12 18:18:
      חחחחחחחחח גדול אין עליך חג שמח ומחוייך ומלא מתח
        30/9/12 18:06:

      מסכנה, איבדה שן קידמית (((-:

      דורון חברי היקר נשיקה

      התמוגגתי לקרוא את סיפורך

      העניין עם הגלולה אחרי..... השכיחה מלב שהיא יכלה לא לשרוד את התאונה מופתע

      אז כעת שלום ל"אם ולתינוקה" קריצה

      ואולי בפעם הבאה עדיף להשתמש עם קנדום?

      * כוכב אהבה ממני

      שבוע ניפלא וחג סוכות שמח

      ''

        30/9/12 17:54:
      נחמד מאוד
        30/9/12 17:52:
      כשאף אחד לא ניגש אליך בבי"ח זה טבעי (מנסיון שלי שם) ואת הגלולה אפשר למהול בתוך קצת מים . אני לא חושבת שהסיפור אמיתי אבל הוא מסופר נפלא כרגיל
        30/9/12 17:44:
      מה שבטוח שזה סיפור מהחיים (עזוב אם אמיתי או לא), ונהניתי לקרוא אותו
        30/9/12 17:06:
      בסופו של דבר, כמו בתחילה, אנחנו חושבים על עצמנו. כתיבה יפה.
        30/9/12 16:50:
      אתה כותב פשוט נפלא!!
        30/9/12 16:29:
      הסיפור יפה, אתה ללא ספק יודע לספר .. והוא בהחלט עשוי להיות אמיתי....אבל רק אתה יכול לדעת♥♥
        30/9/12 16:26:
      בקיצור, הגלולה הזו בעייתית ואי אפשר לסמוך עליה.
        30/9/12 16:25:
      כתוב נהדר
        30/9/12 16:20:
      מתח-חג שמח!
        30/9/12 16:06:
      חשבתי שיש גלולה 1 כתוב נפלא כתמיד
        30/9/12 15:58:
      איזו מעצבנת
        30/9/12 15:38:
      לך* למה היא לא לוקחת את הגלולה שלפני...
        30/9/12 13:03:
      אמיתי או לא ...מצחיק (או שלא)
        30/9/12 12:36:
      תמיד יוצא לך כל כך בפשטות....
        30/9/12 12:11:
      יפה!!! חג שמח :))
        30/9/12 11:20:
      אמיתי או לא, הכתיבה בגוף ראשון מעוררת הערכה. הכתיבה רעננה ומלאה הומור. קיימת מידה של לקיחת אחריות.. מקווה שנורית התאוששה... חג שמח לכולם!
        30/9/12 11:14:
      כן או לא אמיתי - מרתק, מעניין וכתוב היטב. חג-שמח
        30/9/12 00:37:
      תודה על סיפורך הנפלא אשמח לקרוא עוד ועוד. חג סוכות שמח צחיתוש