מרי,

חברה שהיא אחות,

פגישה ראשונה שלנו,

שתינו בבקיני ומשרוקית,

מנסות להשתלט על מה שנקרא עולם הילד,(ברכת הילדים בפארק המים שפיים)

אהבה ממבט ראשון,

של שתינו,

ימים עמוסים בכל טוב הישראליות,

בת כמה את?

מה השעה?

בת כמה היא?

אבל שילמנו ונקבל!

אני השוטרת ה"רעה",

מרי השוטרת ה"טובה",

מרי פותחת מלון(הפרי) ואני צווחת ,שונאת את ריח המלון,

מרי מעירה סתם לילד שאוכל במנהרה שאני יושבת מעלייה,

מרי צוחקת,אוהבת שאני משתוללת,

כל יום בגד ים בצבע אחר,

לא אוהבות שמשעמם לעובדים,

כל יום אחרי העבודה חותכות לים,להסיר את אדי הכלור,

נגזר עלינו כמצילות לקבל חצי שעה הפסקה,

לעומת המצילים שמקבלים שעה,

אני מניפה את דגל המאבק,

אנחנו עומדות כבר על 45 דקות,

ומשלימות להפסקה של שישים דקות בסידור בינינו,

שנתיים רצוף קוטפות בגאווה את פרס המציל המצטיין מהבנים,

תחרות סמוייה בין הצוות אבישג מרי לשאר הצוותים,

מה רבה השמחה שידינו על העליונה,

מה נשאר? הזכרונות וחברות גדולה,

יושבות בבית של מרי,

צום יום כיפור,

כל אחת פלוס שתיים/שניים

יושבות ונקרעות מצחוק

על הימים ההם ,כמה היינו שמחות לעוד איזה עונה (עונה בברכה זה פרק זמן העבודה) ביחד,

הרווחתי אחות,

מפגש מסוג נדיר.