אני קורא באמת את מה שכותבים החברים, לא מזפזפ בין פוסט לפוסט, כקולנוען, אני מעוניין להביא לצופים את הסרט המשמעותי והטוב ביותר שאני יכול לעשות.

מה לעשות ולא כולם רואים את זה כמוני, בזמנו כשכתבתי את הראשון מ 6 הספרים שהוצאתי לאור עד כה, במקרה פגשתי מבקר ספרים מוכר ומפורסם שטרח לקרוא את מה שכתבתי למרות שהייתי עדיין ילד.

להפתעתי הוא התקשר אלי וביקש לעשות עלי כתבה מורחבת. שמחתי, מי לא היה שמח להזדמנות כזאת.נפגשנו שוחחנו, הוא התגלה לי כאדם קשוח אך יחד עם זאת מקצוען אמיתי שביקר את ספרי בצורה ענינית ואף נתן לי עצה לחיים יותר שלווים בתהליך היצירה.

מה שאמר לי באותה שיחה נחרט בי עמוקות: "אתה במקצוע שהפרגון בו נמוך עד ללא קיים. אם 50% מכלל הקוראים והצופים יואהבו את יצירותיך, סימן שאתה במקום טוב, אם אין לך את היכולת לספוג הערות ואפילו עלבונות, לך תכתוב ותעשה סרטים על נוף, הוא לעולם אינו בא בטענות".

הקשבתי לו קניתי את הבשורה ומאז אני נוהג כך. רוצה לומר לכם חברות וחברים. קחו את עצמכם בפרופורציה הנכונה. אל תצפו ל 100% אהבה, תפרידו בין מין לאהבה, בין דת למדינה. אל תבזבזו כסף על קורסים שיסבירו לכם מי אתם. תתרחקו מפסיכאטרים כמו מאש.אם תחפשו בכנות בתוך עצמכם ותחליטו לבד. בסופו של דבר תגיעו לאמת שלכם שהיא הקובעת ואז תראו שהעולם נפלא.

לואי ארמסטרוג שר על  העולם הנפלא ואני מצטרף לדעתו לא רק מפני שהוא צודק אלה בגלל שזה אחד השירים שמלווים אותי לאורך ים של שנות עשיה ותמיד מזכיר לי מה באמת חשוב בחיים. שתהייה לכולנו שנה אזרחית טובה מהנה ומאושרת