בבחירות בארצות הברית ישראל מככבת יותר מכל פעם בעבר, ונדמה שהמועמד הרפובליקני מיט רומני הפך אותנו לנושא העיקרי במדיניות החוץ הרפובליקנית. ההצרות התומכות שלו יוצרות את הרושם שמדובר בנשיא האמריקאי לו חיכינו שנים. זאת בזמן שהמתחרה הדמוקרטי – הנשיא ששמו האמצעי מכיל את המילה האסורה "חוסיין" נתפס אצל רבים מאיתנו כאיום של ממש. והשאלה היא האם רומני באמת כל כך טוב לישראל?
אולי צריך להתחיל בשאלה מה יש לנו נגד אובמה. מדובר בנשיא שבתקופת כהונתו התמיכה הביטחונית האמריקאית בישראל, היא מהגדולות אי פעם. מדובר בממשל שפעל למעננו בזירה הבין לאומית בהתנגדות להכרה במדינה הפלסטינית, בסיכול דו"ח גולדסטון ועוד. בממשל שבדרך נס הצליח לשכנע את מירב מדינות העולם – למרות התקדים של מלחמת עיראק – להצטרף לאמברגו על הגרעין האיראני. אז מדוע חלקים גדולים מאתנו מאמינים שמדובר בנשיא עוין לישראל? התשובה הפשוטה היא חוסר ההסכמה המוחצן עם מדיניותה של ממשלתנו. אלא שזו תשובה חלקית. די להיזכר בקלינטון, בוש ורייגן שהתעמתו (לא פחות) עם ראשי ממשלתנו – ומעולם לא זכו לדחייה שבה זוכה אובמה.
נדמה לי שהתשובה לשאלה טמונה בקו הפייסני שאובמה מציג כלפי העולם הערבי. האיש לא השכיל להבין שהמילה "מוסלמי" מכילה בהכרח גם את המילה "קיצוני”, "טרוריסט”, וכו'. הקו הפייסני מעיד ש"חוסיין אובמה" (כפי שאוהבים לכנותו אצלנו) הוא אוהב ערבים רחמנא ליצלן – ומי שאוהב את אויבנו הוא מן הסתם נגדנו. לכן ההצהרות של מתחרהו רומני – כמו "הערבים לא רוצים שלום עם ישראל, הם רק רוצים להשמיד את ישראל" מראות שהוא באמת מבין את האזור ויודע מה ארצות הברית צריכה לעשות.
ומה באמת נשיא ארצות הברית צריך לעשות לדעת רבים מאתנו? הוא צריך לאמץ חזון נוצרי גאה. לא להתנצל אלא להוקיע את האיסלאם הרצחני, להפסיק לתמוך בארצות איסלמיות (כמו מצריים) אם לא ישנו את דרכיהן (יתנצרו?), ולהשליט בכוח הזרוע משמעת שכנראה אבדה בגלל הרכרוכיות של אובמה.
זה הזמן להזכיר את הפרו-אמריקאיות השברירית שנותרה בארצות שבהם נבחר משטר איסלמי (כמו מצריים). מצד אחד ההמון שהוריד את השליטים הקודמים מאוד לא מרוצה מהקשר עם ארצות הברית, ולו בשל תמיכתם במי שהם רואים כדיקטטורים. הקשר עם ארה"ב הצליח לשרוד את המהפך בזכות שני גורמים. המכריע – היתרון שהשליטים החדשים מזהים באותו קשר, אך לא פחות מכך הטקטיקה שנקט אובמה בהתייצבו לצד המשטר החדש.
עכשיו הזמן לבחון את התוצאות הכמעט ודאיות של אותה תקיפות אמריקאית גאה שאנו מייחלים לה. אם מנהיגי ערב לא יחליטו בכוחות עצמם, דעת הקהל הערבית תכריח אותם להחליף ספונסר. הקרבן הראשון יהיה כמובן השלום הקפוא של ישראל עם מצרים וירדן, והיחסים הגלויים והחשאיים עם ארצות כמו מרוקו, תוניסיה, ומדינות המפרץ. שלום שמנע מספר מלחמות אזוריות בינינו לשכנינו.
השאלה לאן יפנו אותם מאוכזבות ארה"ב די פשוטה. אפשרות אחת היא רוסיה, השנייה סין, ועוד אפשרות היא להצטרף לברית האנטי מערבית בראשות איראן, האפשרות הגרועה מכולם שמכל החבורה הזאת תיווצר ברית אינטרסים. ההשלכה של זליגה כזאת חלה בראש וראשונה על ארצות הברית. מדובר כמובן בזוללת הנפט הגדולה בעולם, ולכן איבוד הקשר הישיר למדינות המפרץ הפרסי עלולה לפגוע אנושות בכלכלתה המתאוששת של ארה"ב. מן הסתם גם האיחוד האירופי יצטרך לבחון את דרכו במקרה שכזה.
אבל אנחנו כמובן מתעניינים בעצמנו. אם יתרחש תסריט האימה ומדינות ערב יפנו מזרחה – כמעט ודאי שהאמברגו הכלכלי והדיפלומטי על איראן ייזרק לפח האשפה. גם משום שהחרם על הנפט האיראני מצריך נפט חלופי שמסופק ממדינות ערב, וגם מפני שלא יישארו לארצות הברית מדינות לבנות איתן קואליציה. כאן כמובן מגיעה השאלה לגבי תקיפה צבאית. גם כאן כמעט ודאי שתקיפה קרקעית ללא תמיכה פסיבית של מדינות ערב – ובמיוחד עזרתן של מדינות המפרץ שמאפשרות לשייטות האמריקאיות לשכשך בחופיהן – תהפוך את המבצע להרבה יותר מסובך ממה שהוא כבר כרגע.
ונניח שבסופו של יום מחליט רומני ללכת על כל הקופה למבצע צבאי נגד איראן. כאן צריך להיזכר בנתון קטן. עלות המלחמה האמריקאית האחרונה – עלתה לארצות הברית באופן ישיר יותר מטריליון דולר, באופן עקיף עד היום כ-3 טריליון, ועלולות להגיע בעתיד ל-5 טריליון (הוצאות המלחמה). ועכשיו צריך לשאול כיצד הוצאה של 3 טריליון דולר על מלחמה (בזמן שלארצות הברית יש חוב לאומי של 14 טריליון דולר) תשפיע על כלכלת ארה"ב. נדמה לי שלא צריך להיות כלכלן גדול כדי לנחש. מה שנותר זה לשים את עצמנו במקומו של האמריקאי הממוצע שיחווה תקופת צנע עמוקה וקשה בשל המחויבות לשלומה של מדינה ישראל. במקרה הזה כבר אפשר לדבר על התסריט הבעייתי שבו מדינתנו הופכת עבור האמריקאי הממוצע מנכס לנטל.
אין לי ספק שרומני הוא בחור טוב, ואוהב ישראל, אך זה אולי המקום לזכור את התפילה לאל שישמור עלינו מאוהבינו.
|
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצבן שלום,
קצת לא ברור איך הסיפא של המאמר שלך מסתדרת עם דברים שכתבת בתגובה למטה על כהונתו של רומני כמושל מצטיין של מדינת מאסצ'וסטס. טוב, אני מבין שחפשתי איזה שורה תחתונה - מצטער, לא יצא טוב. למה, "שמור אותי מאוהביי"? מה יש להישמר ממיט רומני יותר מאשר אובמה? מציע שתחליף.
מליונר יהודי, קופרמן שמו, אומר היום בגלובס: "המדינה הגדולה ביותר מבין המדינות הדמוקרטיות בעולם מעלה לשלטון בחור בן 47 שלא עבד אפילו יום אחד בחייו ומפקידה בידיו את העולם החופשי".
לאור הקדנציה המאוד מאכזבת של האיש, קופרמן די צודק.
בשנה וחצי הראשונות של אובמה, התגברה הפעילות האנטישמית בעולם, בעיקר באירופה. לראשונה בחיי, חשתי אז, ובאופן אישי בחוסר נוחות מטריד ביותר, כיהודי וכישראלי. מאז הוא נרגע, כנראה בלחץ היהודים, ובלחץ הארועים שטפחו על פניו בחורף הערבי. אבל הוא כן אשם בהתעוררות המפלצתית של מפלצת האנטישמיות בעולם.
אם נעזוב את ישראל ואת שטויותיו של השמאל הישראלי ונתרכז בעולם ובאמריקה - אובמה בזבז 4 שנים על סתם. איזה חותם הוא משאיר? להערכתי הדמוקרטיים טעו שלא בחרו בקלינטונית - מבחינה בצועית היא היתה יכולה להיות הרבה יותר טובה ממנו.
בענין הכלכלי - בוודאי שרומני צודק: כמו אצלנו, לא ייתכן לצעוק כל הזמן טייקונים, טייקונים מבלי למגר את שיטת מפאי - על פיה מי שעובד בוועדים, בשרות המדינה, בהסתדרויות - שזה איזה מליון עובדים סוג אלף, חוגגים על חשבון העמלים. מקבלים תוספות יוקר והעלאות כמו שעון, דמי ביגוד, דמי הבראה, נקודות, שי לחג, פנסיה מסודרת וקביעות בעוד אחרים אוכלים חארה+ חצץ, ולא יודעים מהזה נופש ב"הכל כלול" באילת.
רד בקיץ למלונות באילת ותראה את שיטת מפאי חוגגת - מי ב"הכל כלול"? ממש לא עמך העמלים כולם שם בהכל כלול הם: אנשי שיטת מפאי - שרות צבורי, אנשי מערכת הבטחון, חשמל/מקורות/רכבת/.... וכל השאר אוכלים חארה + חצץ.
מפעל ההתנחלויות בשטחי ארץ ישראל - ארצו הבלעדית והבלבדית של העם היהודי יימשך לנצח נצחים (כמו משה רבנו עליו השלום, שהוא מידת הנצח בעולם). עד לחיסול טוטלי של הכבוש הערבי והפלסטינאצי השקרי בארץ ישראל. ותקפוץ עם אמנת ג'נבה הרביעית או השלישית.
לחמולות הבאות: אל-מסרי, אל כורדי, אל-סעודי, אל-תכריתי, אל-מוגרבי, אל-איסטנבולי, אל-עותמני, אל-יאמני, אל-כוויתי........... אין שום גרגרי של זכות על ארץ ישראל - אדמתו הבלעדית והבלבדית של העם היהודי - בני ישראל. יש להם מספיק מדינות ומספיק קרקעות. ואין שום צורך בעוד מדינה ערבית שרק תנציח את הסכסוך בעולם, ובטח לא על חשבון אדמתנו שלנו.
השקר הערבי אין לו רגליים, והוא ייפול. לא היה עם פלסטיני, וגם לא יהיה. כל ההמצאה הזו שהם כאילו עם עתיק כמונו היא השוואה נואלת וכושלת, ונסיון חיקוי עלוב ביותר. כל הנארטיב שלהם בשקר סודו. אתה והם חד המה - שקרנים מסוג ערב רב.
אובמה/שמובמבה, הכבוש שלנו בארץ ישראל יימשך לנצח. וכיפר אדמתו עמו.
רק מלקרוא את אמירותיו ולהקשיב לנאומיו של רומני[אם אפשר לקרוא להם נאומים] מה שכבר עשיתי לאחרונה, נחרדתי עבור האמריקאים שהם עלולים לקבל אידיוט יותר מבוש. אז אל דאגה רומני לשמחתם של האמריקאים או לרובם השפוי לא יהיה נשיא וגם לנו יש מספיק ודי והותר חברים דבילים. ואגב איראן, לארה"ב יש קארמה רעה באירן יש להניח שלכולם קיימת נטייה בסיסית להימנע מהתערבות באיראן שכבר הייתה מוקד רציני לטלטול כמה ממשלות אמריקאיות.
תודה לאל שבמקרה הזה האמריקאים יעשו עבורנו את העבודה השחורה... הפוסט אמנם מתאר תסריט מאוד קשה עם רומני יתווה מדיניות על פי הצהרות הבחירות שלנו, אבל תרשה לי לנחש שברגע האמת כאשר כלכלת ארצות הברית תעמוד מול תחושת הגאווה - המדיניות שלו (במידה ויבחר) לא תהיה שונה בהרבה מזו של הנשיא המכהן כיום.