אני הצעצוע הגוסס שלך, סביבון די מוגבל. אני ממתין בכל שעה ובכל דקה, אני ממתין לך כל חיי, שתדעי איך להתל בי כהלכה.
ואת מלאת חיים ורכה, מעולם לא זכית לרבבות אנשים, שיקמטו את עיגולי עינייך בבוז.
לא כדאי לך לשמוע יותר מדי על חלומות, הם מרתקים רק בהתחלה, אחר כך מבליחים, קמטים של מרי ובושה.
אני מתהלך ביער, את קופצת אחרי מבין העצים, הטחב ואני מתפוררים לך כידידים, אני נשען אל הקיר הדק, ממאן לשחק בשפתותייך, את מכסה את פניי עם העלים. |
סול נוי
בתגובה על אני מתעב שירה
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#