כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    מהסוג השלישי

    32 תגובות   יום שלישי, 2/10/12, 11:10

    מה הסיכוי שתעמדו במדרחוב בחו"ל, צופים בסטודנט מנגן ולצדכם יעמוד יו"ר הנצחה של משפחה יהודית מהגדולות והחשובות בעם היהודי בנוסף לכהן ולוי ?!

    האם נראה לכם כי יש סיכוי שתשבו בבית קפה בחו"ל ובשולחן לידכם, יתיישב אותו אדם ויפתח עמכם בשיחה שתצרף אתכם לשולחן אחד ובדקה של היכרות והחלפת שמות, יקפוץ לחבק ולנשק אתכם "כי משפחתך הצילה את משפחתו מהגלות והעלתה אותה לארץ אבות" ?!
    האם יעלה בדעתכם כי היהודי הזה לא חי בארץ האבות, אלא בגאווה ובאושר בגלות, במדינה מוסלמית, וקונה בעיר הגדולה ביותר בה, את הגטו בו חיו היהודים לפני שהיגרו לארץ ישראל ?! - במרוקאית נקרא הגטו "מלאח".
    ובכן, זו עובדה.
    באוקטובר שעבר, הייתי במרוקו עם חברים שחלקם ביקש להובילם לארץ הולדתם, שם קבורה משפחתם. 
    הם, לא ידעו כי אנשי התיישבות מא"י מבני משפחתי האשכנזית, ממקימי המושבה הצפונית יסוד המעלה ומושב נהלל, הביאו ממרוקו את משפחתם המורחבת לישראל בראשית שנות החמישים. סיפרתי להם. לא ראיתי התרגשות גדולה, אבל שמחתי.
    הזמן הבשיל את המפגש מהסוג השלישי. 
    לאחרונה נסע אחי עם אשתו ובתו לטייל בספרד. במדריד פגשו במקרה כמתואר את אליהו פרץ (אלי) יו"ר הנצחת משפחתו הענפה. אלי יצא מעורו מרוב שמחה על שפגש אדם ממשפחתם של אנשי המוסד, שחדרו אז לעומקה של מרוקו והעלו מהריה את ה-'שלוכים' (במרוקאית) גזע מיוחס ומיוחד שמשפחת המלוכה במרוקו משיאה את צאצאיה עמו.
     
    אלי, לא שלוך מאנשי ההרים. משפחתו חיה בכפר ובעיר. עבורו, חשוב דווקא איש משפחתנו יהודה, אשכנזי שראו בו כמושיעם. ביישובי התענך כך שמעתי, מספרים בני דורו, כינו אותו 'מוכתר'. אלי בא ויוצא מישראל למרוקו ויגיע לסייר עמנו בארץ. נכיר את משפחתו והיישובים בה השתקעה. 
    את הסיפור הזה אני מספר לכם מתוך הכרה במפגשים מהסוג השלישי. עובדה.
    מועדים לשמחה
    * קישור לפוסט שפורסם היום על ידי מי שביקשה ממני לארגן טיול למרוקו כדי לבקר בה ואת קבר אביה.
    ציטוט ממגילת רות: וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת־חֶצְרוֹן׃ וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת־רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב׃ וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמָה׃ וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד׃ וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד׃"
    (רות ד':י"ח-כ"ב)
    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/10/12 16:27:

      צטט: י ו נ י ת 2012-10-03 13:44:11

      סיפור מעניין ומרגש,חבל שלא צירפת תמונות

       

       

      העתקתי עבורך מתמו"ש בקפה

       

      ''

        3/10/12 14:01:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2012-10-03 07:53:18

      מעולה, רק לא הבנתי מי הוליד את שלוך...ובבנין ציון ננוחם. חג שמח. ***

       

       

      שלוך SHELOUH בח`ית גרונית ולא שלוך בכף :)

       

      שלוך' אחד השבטים הגדולים בהרי האטלס הגבוה במרוקו ושפתם ברברית (BERBER).

      שמה "תא-שליח" ומצטרפת לשפות נוספות "תא-ריף" בהרי הריף 'תא-מאזיע`ת' בהרי האטלס התיכון והגבוה, ו'תא-סוס'בעמק נהר הסוס ורכס האנטי אטלס.

       

      למילה שלוך אין משמעות בשפה הערבית. המילה ברברית. שלוך (שלוכים או שלוחים) היו מילות גנאי במרוקו כמה פעמים. בתקופת מלחמת העולם השנייה כונו הנאצים ואוהדי משטר ווישי בצרפת 'שלוחים'.

       

      בקהילה היהודית במרוקו היו מספר מעמדות :

      המיוחסים - צאצאי גירוש ספרד שישבו בערי המלוכה פס, מקנס, טנג`יר

      רגילים - יושבי ערים פחות מיוחסות כמו מרקש,רבט, קזה, מוגדור ועוד - יהודים ברברים מהרי האטלס .

       

      בני הערים המיוחסות התייחסו בזלזול ובהתנשאות ליהודים ההרריים יוצאי הרי האטלס .

      כשעלו המרוקאים לארץ ישראל הביאו את המושג 'שלוח' כמילת גנאי לפרא, חסר תרבות.

      זה התחבר למילה 'שמUץ' מלוכלך ביידיש שמשמעותה 'שלומפר' והסתדרה נפלא עם הכינוי המרוקאי שלוך.

       

      מדובר בכינוי גנאי שמקורו פנימי בקהילה היהודית מרוקאית. כינוי שהדביקו הספרדים 'המיוחסים' לברברים מהרי האטלס שגרו גם במערות. ישראלים ממוצא מרוקאי שישאלו מאיפה המשפחה במרוקו?

      ישיבו כך: מי שמשפחתו מאחת הערים 'המיוחסות' יגיד בהתנשאות את שמה. הרבה אחרים יגידו שמשפחתם מקזבלנקה... מין קוד למוצאם מהרי האטלס. כי רבים מתביישים להודות בכך.

       

      השלוחית היא מהשפות הברבריות, ושונה לחלוטין מערבית מרוקאית. רבים בישראל דוברים אותה.

       

      מקור פורום למטייל - עידו 

        3/10/12 13:44:
      סיפור מעניין ומרגש,חבל שלא צירפת תמונות
        3/10/12 08:05:

      נזכרתי ... מועדים לשמחה :)

      ''

      מעולה, רק לא הבנתי מי הוליד את שלוך...ובבנין ציון ננוחם. חג שמח. ***
        3/10/12 06:14:
      טרמילר - מ ר ג ש - תודה מועדים לשמחה
        3/10/12 05:17:
      בהחלט מרגש :))
        3/10/12 00:42:
      וואו, זה באמת מרגש. אני מנסה להגיע לנתונים על יהדות אחרת, ומתקשה להשיג נתונים למרות שהיו שם יהודים כאלפיים שנה.. כל הכבוד לדורות הקודמים וכל הכבוד למי שיודע לשמר תולדות משפחתו.
        2/10/12 23:05:
      כן, יש מיפגשים כאלה,,, קורה מסתבר חג שמח ומועדים לשמחה. היינו מפוזרים בתפוצות. וזו לא הפעם הראשונה שאני שומעת כעל סיפור שכזה
        2/10/12 23:04:
      חג שמח !!
        2/10/12 22:23:
      כמו מפגשים מהסוג השלישי הכול מתחבר להכול
        2/10/12 21:17:
      סיפור מרתק ומרגש ,מועדים לשמחה !
        2/10/12 20:19:
      אכן מרגש . וקורה לטיילים
        2/10/12 19:55:
      סיפור מרגש מועדים לשמחה. חייב ביקור במרוקו.
        2/10/12 19:19:

      צטט: רומפיפיה 2012-10-02 18:54:45

      נהדר, קראתי גם את הפוסט המרתק

      שכתבה תמו'ש בנושא זה

      גמני :) 

        2/10/12 18:54:

      נהדר, קראתי גם את הפוסט המרתק

      שכתבה תמו'ש בנושא זה

        2/10/12 18:34:
      העולם הוא כפר קטן ... יפה כתבת *
        2/10/12 16:33:
      כל פעם זה מפתיע כמה שהעולם קטן.מרגש ומרתק.
        2/10/12 16:26:
      סיפור-סיפור, עולם קטן. ארץ קטנה ועם קטן... חג שמח.
        2/10/12 16:10:
      סיפור מרגש. חג שמח!
        2/10/12 16:02:

      חג שמח דרור,

       

      במקרה גם לי יש סיפור של מפגש מסוג זה שעליה דיברת וגם הוא קשור ליהדות מרוקו. לפני תשע שנים עבדתי במשרד יחסי ציבור מוביל בתל אביב כמחליף למישהי-  גם כן מאנגליה ובמקרה עם כמעט אותו שם ראשון כמוני – שיצאה לחופשת לידה. במהלך הזמן שלי שם החליט האחראי על קשרי משקיעים בחו"ל – גם הוא מאנגליה – לעזוב לעבודה לאחרת ויום אחד הוא הביא את המחליפה שלו – אישה דתייה ובמקרה גם כן מאנגליה להכיר את יתר הצוות במשרד במסגרת החפיפה שהם עשו. הם הגיעו אליי והיא שאלה אותי מאיזה עיר אני מגיע מאנגליה. אמרתי לה שאני מסנדרלנד.

       

      "מעניין, גם האבא שלי גר לתקופה מסוימת בסנדרלנד לפני הרבה שנים כאשר הוא היה צעיר," היא ענתה. שאלתי אותה איך קוראים לו והיא נתנה את השם – אלי אליאני. בדיוק ארבעים שנה לפני כן, אותו אלי אליאני הגיע לסנדרלנד ללמוד בישיבה שם במסגרת תוכנית שהקים באותו עת ראש הישיבה להביא בחורים צעירים ממרוקו ללמוד בישיבה לצד תלמידים מארצות אירופה ולאפשר להמשיך לתפקידי רבנות שונים בקהילות ספרדיות ברחבי העולם. לאחר הגעתם וקליטתם נהג ראש הישיבה לפנות למשפחות בקהילה היהודית המקומית ולבקש מהם לארח את התלמידים הללו ו"לאמץ" אותם.

       

      אותו אלי אליאני הגיע למשפחה שלי והפכה לבן בית בכל מהלך שהייתו בישיבה בסנדרלנד. בהמשך עבר לעיר אחר, נישא והפך לאיש עסקים מצליח. אירוע אחד בתקופה הזו חרוט בזיכרוני. הלכנו לחוף היום במהלך חופשת הקיץ ואיכשהו נפרדתי מהאימא שלי בדרך חזרה לכביש הראשי לחכות לאוטובוס. כאשר הגעתי לכביש הראשי ולא מצאתי את האימא שלי בשום מקום החלטתי פשוט להתחיל בהליכה רגלית הביתה מרחק של כמעט שישה קילומטר שהיה כרוך בכניסה למרכז המסחרי הסואן של העיר ויציאה מצד השני לבית שלנו שהיה ממקום בקצה הדרומי של העיר (וחוף הים היה נמצא ביציאה הצפונית). כאשר לבסוף הגעתי הביתה אותו אלי חיכה לי ונשא אותי על כתפיו לחדר השינה כדי שאתאושש ובינתיים יצא לחפש האימא שלי שעמדה לנסוע חזרה אל החוף לחפש אותי. הוא כנראה השיג אותה לפני שהיא הספיקה לעלות על אוטובוס.

       

      יכולתי לספר את כל זה לבתו 40 שנה ומשהו אחרי האירוע ובהמשך מצאתי אצלי תמונה בשחור לבן של אביה בסלון יחד עם כל המשפחה לי לפני כניסת השבת שסרקתי והעברתי לה (והיא העבירה לו).

       

      אז כפי שאפשר לראות, העולם קטן יותר מכפי שחשבנו ולפעמים יש מפגשים מרגשים כמו זו שתיארת.

       

      יום טוב לך ידידי 

       

       

       

       

       

      אליקו

       

       

        2/10/12 16:00:
      יפה!
        2/10/12 15:44:
      איזה יופי!
        2/10/12 15:03:
      העולם באמת קטן. מועדים לשמחה.
        2/10/12 14:54:
      העולם קטן
        2/10/12 14:49:
      לא ממש. לא בחרתי בכך הבוקר. קראתי אצלך הבוקר וכתבי פוסט תגובתי בהמשך לשיחה עם אחי מהחג, אז סיפר לי על המפגש שלו עם אלי. אבל גם זה מפתיע :)
        2/10/12 14:25:
      אכן צרוף מהסוג השלישי רק אתה ואני מבינים הצרוף מקרים הבלתי יאמן.איך שנינו בחרנו הבוקר בנושא ואיך הכל תפור ומושלום :) הכל זה מלמעלה חחח
        2/10/12 14:18:
      עולם קטנטן יש לנו.
        2/10/12 13:38:
      ואפילו לא ירוקים ונטולי אנטנות מזדקרות מהמצח.
      מועדים לשמחה.
        2/10/12 13:09:
      יפה.... חג שמח...
        2/10/12 12:06:
      אין מקריות בחיים

      פרופיל

      הטרמילר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון