כותרות TheMarker >
    ';

    קודחת ברשת

    נברני העולם התרשתו!!
    בלוג זה הוא תרגום של שני הבלוגים שלי:
    http://www.mining-the-web.blogspot.com/
    ו- http://www.web-soul.blogspot.com/

    בימים (bemes) החזירו את הכוח לעם

    12 תגובות   יום שני, 16/4/07, 09:49
    לאחרונה נתקלתי בכמה מקומות במילה משונה, שנדמה כי עוקצת בלוגרים, כתבי רשתות חברתיות ומשתמשי-כוח (power-useres) אחרים ברחבי הרשת ימים כלילות. ה"Beme" (מתחרז עם נים-לא-נים) היא מעין תולדה מפותחת של מילה ישנה יותר ולא פחות משונה ממנה – "Meme" (מתחרז עם תסגור כבר את הארון בגדים).

    לנוכח דיונים שממשיכים ועולים להם בקפה, נדמה לי שצריך איזו מילה שתוכל לכנות בשם את תופעת הווב2 של האש-בשדה-קוצים המגובה ברוח גבית. הנה המילה שיכולה לתאר טוב יותר מכל מושג אחר את דרכה ומנהגה של הרשת-דור-שני כשזה מגיע להתפשטות רעיונות, דעות, שמועות ומדיה – כלומר, תקשורת. ובעידן הווב2: תקשורת ויראלית, תקשורת וויקי.

    Meme מוגדרת במקור כיחידה של מידע תרבותי, שעוברת מראש אחד לאחר, רעיון ויראלי שהופך לאיטו לידע מוכר וטבעי, דבר ידוע לכל (כמעט כמו מיתוס). המונח נתבע לראשונה על-ידי ריצ'רד דוקינס (Dawkins) בספרו מ-1976 "הגן האנוכי" (The Selfish Gene), על מנת לתאר כיצד מצליח ידע תרבותי אנושי (כגון לחנים, ביטויים ופתגמים, סיפורי-עם, אמונות, אופנות, שיטות בניה ועוד) לעשות את דרכו אל מעבר לים, בתוך יבשות, תרבויות ודרך הזמן. דוקינס טען שהמימים (memes) יכולים לדעוך ולגווע או לשרוד ולפרוח על אותו בסיס של ברירה טבעית כמו כל דבר אחר באבולוציה של האדם – אם המידע יכול להתגבר על התחרות שלו ויכול להתפתח לגרסאות של עצמו, אם פיסת הידע הזו מסוגלת להשתנות בהתאם לדרישות הזמן הרי שהיא תשרוד ותגדל (ותתעצם ותירבה במאוד מאוד ותימלא הארץ אותה), תוך שהיא מאפשרת לאנושות היכרות עימה – היכרות שעשויה להעצים ולקדם את האינטרסים של החברות האנושיות.

    באופן טבעי, כחלוף הזמן חיפשו אנשים דרכים בהן יוכלו להעביר מימים מהר יותר ובאופנים יעילים יותר. עכשיו, ככל שהאינדבידואל היחיד תופס את מרכז הבמה הגלובלית, וככל שחופש הדיבור שובר כל מחסום אפשרי - המימים יכולים להיות מולדים ומועברים על ידי כל אחד תוך מספר שעות באינטרנט, תוך שהם יוצרים ענני-הייפ ובועות-באזז שיכולים להתפתח הלאה אם יש בהם ממש, או פשוט לחדול מהתפתחותם כעבור זמן מה. חשוב לי להבהיר שאין מדובר כאן בפרסום ויראלי או בספאם אימייל, אלא יותר ברעיונות אמיתיים, חלקי תרבות ושבבי טכנולוגיות המעוצבים לשם אימוצם על ידי ריבוא גולשים.

    בעידן זה של ווב2, בלוגרים ומתנהלי רשתות חברתיות הם בעלי תפקיד מרכזי בהפצת המימים, ומכאן המונח "בימים" (bemes) - מימים שבלוגרים מפיצים. טום הייז (Hayes), שתבע את המונח בגלגולו זה טוען שלכל אחד מהבימים "סיבוב קצר או זנב ארוך" (have a short ride or a long tail), אבל הם תמיד "מגדירים את מהות החיים בבלוגוספירה". אני, באופן אישי, התרשמתי מיכולתו של המונח לתפוס את מהות הידע בעידן בו אנו חיים.

    לדוגמא, פרוייקט הידע של ויקיפדיה שמרגיז אחדים מאיתנו לאחרונה, מאפשר לכל אדם שהוא בעל חיבור לאינטרנט להגיש מונחים חדשים ולערוך מונחים שהוגשו קודם על ידי גולשים אחרים. כך, אנחנו יכולים להגיש מונח חדש (meme) ולהפיץ אותו, כאשר טווח המונחים הלגיטימי הוא אינסופי (מצביקה הדר ועד היתוך גרעיני). התוכן מוגש ואז עובר סקירה, נערך על ידי אחרים, ובמקרה הצורך מורד מהאוויר. כלומר ברשת כל אחד הוא סוכן ידע לגיטימי עד שהוכח אחרת. דוגמא אחרת לשימוש של חברות באופי המעבר מהיר של beme ברשת הוא פרוייקט הAJAX של גוגל: גוגל יצרה כלים שעושים שימוש בJava, JavaScript, ווידג'טים וקוד קבוע (embedded) על מנת לאפשר לכל אחד לקחת את הטכנולוגיה המגניבה והחדשה הזו שהיא מקדמת ולהשתמש בה תוך הפצתה לאחרים; אדובי (Adobe), לאחר שגילתה את כוח ההפצה והפרסום של הגולשים, עושה את אותו הדבר עם קידום טכנולוגיית הפלאש שלה תוך שהיא מטמיעה את הטכנולוגיה במכשירי תקשורת אינטראקטיביים שעושים שימוש בטבע הויראלי של הרשת ונטייתה לחבק את החדש, בעל התנועה ומאפשר התקשורת.

    והנה דיון שמדגים את הBeme בפעולה ממש פה בקפה, הפוסט שם הוא mui מעניין (הקרדיט למר פוקס), ועוסק בשאלה תוכן גולשים מהו דרך הדגמה על הלחן של סופר-מריו: http://cafe.themarker.com/view.php?t=24802

    אז קדימה: זירקו האינצקלופדיות, הטיחו הספרים, שירפו הקלסרים ומערכות העיתונים וגשו במרץ לרסס את מושאי העניין שלכם, לערוך וויקיס על ההסטוריה שלא מוצאת חן בעיניכם וליצור בים-באזז כיאה לדבורים עסוקות, אבל באמת עסוקות.

    על הערך של מה שנייצר נדבר אח"כ, אה?

     

    במקור כאן: http://www.web-soul.blogspot.com/2007/02/beme-is-giving-power-back-to-people.html

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/09 17:36:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        3/9/07 00:41:

      רווית.

      חדש פה

      את מדליקה.

      איך יוצרים עמך קשר ? אין פה כתובת מייל.

      תני סימן במטותא

       

      yoyoash@hotmail.com

      יואש

        27/7/07 06:19:

      רווית מקסימה שכמוך - קבלי כוכב.

       

       אני מצטטת ממה שכתבת על הפוסט שלי : "ואולי זה הקילר-אפ הבא"

      צטט: ravit levrann 2007-07-26 09:43:01

      בכל אופן אין ספק שהדבר עליו את מדברת בפוסט המופלא הזה הוא הוא תמצית החוויה שכל סטארטאפי ווב2 מנסים ליצור - אתר שלא נוכל בלעדיו, שנדבר עליו, שניצור לו תכנים בלי סוף ושיתערבב עם חיינו מחוץ לאינטרנט (לאלה שעדיין נשארו להם כאלה כי הם לא מכורים מדי לרשתצוחק).

      וזה לטעמי כל היופי בווב2 - החיבור האמיתי בין האנשים בגלל החשיפה האמיתית, בניגוד לווב1 בו צרכנו מידע ללא יכולת אמיתית ליצור אותו, ועשינו סקס וירטואלי בחדרי צ'ט אפלוליים ומלאי זימת רחוב ללא יכולת לדעת מי מסתתר מאחורי המקלדת שבקצה השני. יש כאן לדעתי מגמה תרבותית אמיתית של הומניזם של הרשת, אשר ככל שתתפתח תהיה כרוכה יותר ויותר בחיים האמיתיים של אלה שבונים אותה ומזינים אותה.

      בעיניי האינטרנט הוא יישות אורגנית, חיה, אבולוציונית ביסודה ונושמת. זו החיה הגדולה שהיא כולנו יחד וכל אחד מאיתנו. מרתק לחשוב מה יהיה השלב ההתפתחותי הבא אחרי ווב3, שיאפשר לאנשים חיפוש מדויק והתמצאות קלה יותר בנבכי הרשת.

      כוכב. 

       

      זה מתקשר בדיוק לשורה האחרונה של הפוסט הנוכחי שלך:

                                        "על הערך של מה שנייצר נדבר אח"כ, אה? "

       

      הטענה שלי היא ששם נמצא ה"פיצוח" במקום שבו מבינים את הערך של מה שניצור. הערך עבורנו ועבור העולם. 

       

      התובנות שעליהן אני מדברת נולדו בין השאר מתוך קורס בשם "אימון בזימון" קורס שמלמד לחולל צירופי מקרים. 

       

      האינטרנט - מתוך הקשרים האין סופים שלו מאפשר הגדלה בסדרי גודל של אפשריות לצרופי מקרים.

      יש לזה שני צדדים, צד אחד זה התזזית, הזיפזופ חוסר השקט התמידי שמאפיין את הדור שאנו חיים בו. תופעות שהאינטרנט הגביר באופן דרמתי.

      הצד השני, כשאנו מגיעים לידיעה מי אנחנו, מה המקום שלנו, ומה אנו רוצים - אנו מסוגלים למשוך אל המקום שלנו, "למגנט" אל עצמנו בעוצמה את האנשים והמקרים הנכונים.

      והניסוח הכי טוב לזה הוא של אלברט: 

      "צרופי מקרים זו הדרך של אלוהים להשאר אנונימי" (אלברט אינשטיין)

        22/4/07 13:03:

      הא - והעליתי לך לינק ליום העצמאות...

      http://cafethemarker.socialdex.com/nodes/t/299/16/file_0_original.jpg

       מחגי מגניב

        22/4/07 10:56:

      מצא במיוחד חן בעיני "שינוי ההיסטוריה במבט קדימה".. כלומר פוסט המוחק את עצמו תוך כדי כתיבה...ללינקים עדין רחוקתי מלהגיע.

       

      תודה. מחגי מגניב

        17/4/07 10:21:

      גדי, הרמתי הכפפה  צוחק

      דיון על איך מביאים וויקיס ורסס למשתמש הפשוט, פה:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=27405 

        17/4/07 00:20:
      אני לא מכיר את דוקינס, אבל האינטרנט הוא ללא ספק מקום שבו האבולוציה של רעיונות או הברירה הטבעית שלהם מתחוללת. אם תסתכלי על פיצ'רים וטכנולוגיות - אז זו אבולוציה על סטרואידים. לא סתם קוראים לזה קילר אפליקיישן..
        16/4/07 21:16:
      פוסט מעניין מאוד. אתגר (עמית, גם לך): איך אנחנו מביאים את ההמונים לרסס? כלים? הסבר מדוייק יותר? מעבר לבעיה העובדתית שמי שלא יודע מה זה, לא יודע מה לעשות עם זה במיוחד כשהוא נתקל בזה.
        16/4/07 11:58:

      איזה פוסט מעניין, נהניתי מאוד לקרוא ולחשוב.. אני חושבת שבסופו של דבר, מהלך המפתח הוא האינטגרציה של הדבריםן בינם לבין עצמם - את זה אולי יהיה קל יותר לעשות בדיעבד..

      אבל התהליך של עשיית דברים במקביל, תגובה עליהם תו"כ עשייה, ניתוח שלהם תו"כ שהדברים קורים - ובפומבי - זה באמת אחד הדברים המאפיינים את ההתנהלות הזו. 

        16/4/07 11:01:

      ראשית אציין כי כתיבתך משעשעת ..יישר כוח..

      שנית, מה שאת מתארת הוא חלק קטן מכל התהליך הענק שאנו עוברים בעקבות הטכנולוגיה המתפתחת.. וכמו בכל דבר בחיים יש חיובי ושלילי.. נקווה רק שהחיוב יעלה על השלילה

      בנימה אופטימית זו אתן לך כוכב על ההשקעה..

       

      יום נפלא

        16/4/07 10:51:

      נראה כאילו החיים הוירטואליים "בבלוגוספירה" השתלטו עלינו, האם עברנו את נקודת העל חזור?

      אני מעדיף לחיות פשוט "באטמוספירה" ולקרוא את "האנציקלופדיה העברית" ו - "אנציקלופדיה מכלל" במקום את וויקיפדיה... וזאת למרות שאני חי ומתפרנס מהטכנלוגיה...

       

      בסוף, זה יגמר כמו בסרטים....כמו שסרט ההוא של סילבסטר סטלון..שהוא מתעורר שנים אחרי...

      טוב, נסחפתי, צריך לחזור לעבוד....

       

        16/4/07 10:18:
      בים אין אני לי, מילי?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ravit levrann
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין