כותרות TheMarker >
    ';

    אינטיליגנציה עסקית/ארגונית

    "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" נתן אלתרמן

    ארכיון

    זהירות...פרפרים שרופים! (אלמוני)

    34 תגובות   יום שלישי, 2/10/12, 22:49

    בכל פעם שאני נפגשת במכאובי האהבה,

    או שמגיע אלי לקוח או לקוחה, חבר או חברה.... עם סיפור של אכזבה צורבת ....

     

    אני נוהגת להקריא את הסיפור הבא.

    ובכל פעם מחדש...מרתק להקשיב לאן לוקח את זה השומע....לחיזוק האמון בעצמו, בחיים, בקשר ובאהבה או שסיפור זה משמש כאישור לחוסר אימון, לזהירות...שריפה!

     

    מעניין לאן את או אתה לוקחים לעצמכם את הסיפור?

     

    אומרים יש אהבה בעולם.

    ואומרים לך  תדע מהי.

    .ועוד אומרים שבאופן תיאורטי ומעשי כאחד אנחנו יכולים לחזור ולאהוב.

     

    דבר אחד לא כל כך אומרים והוא, שמספיקה פציעה אחת גדולה כזו, כדי להיכוות סופית מאהבה. (או....לא...)

     

    ומספיקה פציעה אחת גדולה כזו, כדי להגיע לכל שאר האהבות - נכים בליבינו, חרוכים באמוננו, מבוהלים פחד מוות מהאש, ולא נותנים לה יותר לעולמים להתקרב אלינו באמת.

     

    וזהו סוד הפגיעה: לפטר את כל השומרים, ולפתוח את כל דלתות לבך, חדרי נשמתך, אמונך ותקוותך וכל חלומותיך הכמוסים ל - פרפר שרוף.

     

    וככה זה הולך:

    היה היה פעם פרפר צחור ונקי כנפיים שיום אחד בהיר ראה את פרפרית חלומותי ועפה ליד... וכמו בחלום, ולא שמה לב

    במיוחד לקיומו.

    התאהב בה הפרפר עד למעלה מכנפיו,

    והתחיל לחזר אחריהבמרץ.

    הפרפרית, שכבר עברה מספר דברים בחייה, נשבעה ששוב לא תתאהב כמו פתייה והיא כבר תראה לפרפרים האלה - חייכה אליו חיוך קטן ומושך, ועפה לדרכה.

     

    .והוא כמובן שרוך בעקבותיה, קשור כמו בעבותות קסמים אל מזגה ההפכפך

     

    ככל ששיחקה איתו יותר והיתה בלתי מושגת יותר, כך נמשך אליה בעוצמה שאין להסבירה.

     

    (מכירים את תיאורית החבל?)

    ''

    ככל שנתנה לו פחות, רצה לתת לה יותר.

    ככל שהתנכרה לו יותר, רצה לגונן עליה יותר,

    להקיף אותה בחום עד שיימס הקור בליבה. והיא שיחקה ושיחקה בו עד שהתעייפה,

    עפה לביתה, 

    סגרה את הדלת בפניו ויותר לא פתחה.

     

    לשווא חיכה. לשווא דפק על הדלת.

    התחנן אל ליבה.

    רץ והביא לה דברים שתשמח.

    והיא היתה פותחת את הדלת במהירות, לוקחת את הטובין, צוחקת לו בפניו, וסוגרת.

     

    ניסה להיכנס מהחלון, מארובת המטבח, מהמרפסת, מהגג, ודבר לא עזר.

    נשאר בחוץ פרפר עצוב כנפיים.

     

    חודשים עברו, הגשם הרטיב את כנפיו, השמש עקצה אותו בקרניה. והוא לבד לבד.

     

    אין דבר מלבדה, וגם היא איננה.

    ''
     

    ויום אחד, בעודו שוכב שמוט כנפיים על סף דלתה,

    דרך עליו פרפר אחר, צילצל בפעמון, והדלת נפתחה.

    מתחתית המדרגה הוא ראה את שניהם נכנסים לביתה שמחים ושלובי כנפיים.

     

    ובלי אזהרה

    זה קרה.

    משהו בו התפוצץ, משהו עלה בו באש, ולא היה יותר.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/16 14:57:
      עניינים שבלב :) סיפור יפה
        29/9/16 13:56:
      אובססיה, התמכרות - אינם מוליכים למקומות מאושרים. ואהבה, אי אפשר בכח. כך הפרפרים בסיפורך. כך האנשים.
        18/11/12 11:32:
      ותודה גם שהבאת את השיר והביצוע המרגש שלה עם הפילהרמונית...ושוב הדמעות..הזמן שאין רופא לו...גם האמת גם הבדיה נמוג כהרף עין...סוף הסיפור...
        18/11/12 08:11:
      יש כאן סיפורים קטנטנים המפרפרים בין בחירות והתנהלויות ...רק לפי התגובות אפשר לראות איזה כח מניע כל אחד לעשות כך או אחרת...יופי....תודה שהבאת:)
        17/11/12 12:25:
      סיפור שיש ללמוד ממנו מוסר השכל. לעתים, האהבה האמיתית מתבטאת בשחרור האהוב.
        12/10/12 18:25:
      אולי אפשר הפי הנד? כשפרפר העצוב הבין שהיא לא רצינית, עף ללהקה של פרפריות לבנות שקיבלו אותו באהבה, וריפאו את ליבו השבור :(
        10/10/12 23:46:
      היגיון ורגש לא הולכים ביחד. אהבתי את כתיבתך.
        10/10/12 09:41:

      פרפרים לבנים שוב עפים לאור
      כמו השירים הסיפורים
      נכנסים לתוך הנפש פנימה

      אורי בנאי.

      הלם קרב  תוצאה של חוויה שחודרת לתוך הנפש פנימה

      מתוך הכרות עם אנשים שעברו חוויות שיש להם חותם נפשי

      ושמנגנון "הורדת המסך" לא קיים בנפשם, נפגעים לרוב ללא

      שיקום .גם אהבה זאת חוויה נפשית אומנם לרוב (כשהיא דו צדדית)

      החוויה חיובית הבעיה הופכת לפגיעה נפשית כשהיא הופכת חד צדדדית

      ולאובססיבית למי שאין את מנגנון "המסך".

        9/10/12 21:00:
      ספור ספור...!!:-)
        9/10/12 19:55:
      שכחת לספר לנו שהפרפר היה נשוי ובגלל זה היא לא רצתה אותו. מוסר השכל של הסיפור: יש להנהיג פוליגמיה, לגברים ולנשים כאחד, ואז החיים יהיו יותר שמחים.
        9/10/12 13:25:
      הפרפר הזה טמבל שאין דברים כאלה. צריך לדעת לקבל את ה"לא", ולהמשיך איתו הלאה.
        9/10/12 12:52:
      עצוב שלא מזהים את ה"לא", גם כשהוא נאמר בצורות שונות, אבל לך תתווכח עם הלב...
        9/10/12 12:42:
      קשה להתערב בעניינים שבלב :)
        8/10/12 20:46:
      סיפור המתאים לגיל הנעורים עד גיל 14.
        8/10/12 17:44:
      מי שמתעקש לחיות באומללות כנראה גם ימות אומלל...
        8/10/12 12:57:

      אם מישהו לא אוהב אותך ...תרפה
      חג שמייח שרה לך ולמשפחתך:)
      יופי שהבאת

        6/10/12 19:03:
      גמר חתימה טובה ושנה טובה מהלב ירין
        6/10/12 07:18:
      אל תביא מתנות למי שלא יודע לקבל
        4/10/12 14:37:
      קצת אימון וזה עובד: אל תתייחס אף פעם למי שאיננו מתייחס אליך.... חג שמח!
        4/10/12 12:56:
      על זה כבר נכתב אצלנו "אל תעוררו את האהבה עד שתחפץ". אבל בכל זאת אוהב פגוע הוא פגוע. מה מוסר ההשכל?
        4/10/12 07:47:
      סיפור עצוב עם לימוד בתוכו ... חג שמח *
        3/10/12 22:39:
      פרפר משודרג שעשה עבודה על עצמו, היה מזהה את ליבה הסגור והשבור של הפרפרית וממשיך הלאה למצוא פרפרית שליבה פתוח. סיפור יפה.
        3/10/12 20:58:
      עצוב ) : ההבדל בין לתת לבין להקריב לדעת...
        3/10/12 20:13:
      מופרש איזה שהוא חומר במוח אשר גורם לאדם לא לראות תמרורי אזהרה ולא לשמוע הקולות וזה כל כך כואב אך כל כך נפלא. והספור מחזק התחושות במדוייק :)
        3/10/12 19:06:
      יש מוסר השכל...ועוד איך..חג שמח!
        3/10/12 16:44:
      מרוב אהבה העיניים אינן רואות והראש לא חושב...
        3/10/12 16:29:
      *למי שכואב יש לעיתים מעין מגננה לא לשמוע את אף אחד מעין אטימות וחבל סיפור יוצא מן הכלל תודה
        3/10/12 13:54:
      הסיפור לא עוזר לכאב, אבל העובדות נכונות
        3/10/12 13:47:
      ל"פנקס הקטן" יש לפחות הפי אנד.
      סיפור מרגש. שתהיה שנה טובה וחג שמח
        3/10/12 08:07:

      צטט: ruthy 2012-10-03 07:44:59

      כתוב יפה שרה.הפוסט עוזר ללבבות השבורים?

       

       

       

      האתגר הוא לאן לוקחים את זה

      להיצמדות, ללמידה - לשיעור

       

      רגשות הם כמו הגלים בים

      כשאנחנו מאמנים את עצמינו

      להתבונן בהם, להקשיב להם בנתינת דעת עמוקה

      יש לנו אפשרות

      לבנות מהשבר

      איתנות מרגשת.

        3/10/12 08:05:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-10-02 22:55:54

      עצוב איך שלא יהיה. חג שמח (:


      עצוב זה רגש חשוב
      מאפשר הרהור עמוק ותובנות
      עצוב אפילו יכול להגיע למקומות עילאיים ומעודנים בתוכינו
        3/10/12 07:44:
      כתוב יפה שרה.הפוסט עוזר ללבבות השבורים?
        2/10/12 22:55:
      עצוב איך שלא יהיה. חג שמח (:

      פרופיל

      שרה בכור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שרה בכור

      אינטליגנציה עסקית

      אינטליגנציה עסקית/אירגונית