בכל פעם שאני נפגשת במכאובי האהבה,

או שמגיע אלי לקוח או לקוחה, חבר או חברה.... עם סיפור של אכזבה צורבת ....

אני נוהגת להקריא את הסיפור הבא.

ובכל פעם מחדש...מרתק להקשיב לאן לוקח את זה השומע....לחיזוק האמון בעצמו, בחיים, בקשר ובאהבה או שסיפור זה משמש כאישור לחוסר אימון, לזהירות...שריפה!

מעניין לאן את או אתה לוקחים לעצמכם את הסיפור?

אומרים יש אהבה בעולם.

ואומרים לך  תדע מהי.

.ועוד אומרים שבאופן תיאורטי ומעשי כאחד אנחנו יכולים לחזור ולאהוב.

דבר אחד לא כל כך אומרים והוא, שמספיקה פציעה אחת גדולה כזו, כדי להיכוות סופית מאהבה. (או....לא...)

ומספיקה פציעה אחת גדולה כזו, כדי להגיע לכל שאר האהבות - נכים בליבינו, חרוכים באמוננו, מבוהלים פחד מוות מהאש, ולא נותנים לה יותר לעולמים להתקרב אלינו באמת.

וזהו סוד הפגיעה: לפטר את כל השומרים, ולפתוח את כל דלתות לבך, חדרי נשמתך, אמונך ותקוותך וכל חלומותיך הכמוסים ל - פרפר שרוף.

וככה זה הולך:

היה היה פעם פרפר צחור ונקי כנפיים שיום אחד בהיר ראה את פרפרית חלומותי ועפה ליד... וכמו בחלום, ולא שמה לב

במיוחד לקיומו.

התאהב בה הפרפר עד למעלה מכנפיו,

והתחיל לחזר אחריהבמרץ.

הפרפרית, שכבר עברה מספר דברים בחייה, נשבעה ששוב לא תתאהב כמו פתייה והיא כבר תראה לפרפרים האלה - חייכה אליו חיוך קטן ומושך, ועפה לדרכה.

.והוא כמובן שרוך בעקבותיה, קשור כמו בעבותות קסמים אל מזגה ההפכפך

ככל ששיחקה איתו יותר והיתה בלתי מושגת יותר, כך נמשך אליה בעוצמה שאין להסבירה.

(מכירים את תיאורית החבל?)

ככל שנתנה לו פחות, רצה לתת לה יותר.

ככל שהתנכרה לו יותר, רצה לגונן עליה יותר,

להקיף אותה בחום עד שיימס הקור בליבה. והיא שיחקה ושיחקה בו עד שהתעייפה,

עפה לביתה, 

סגרה את הדלת בפניו ויותר לא פתחה.

לשווא חיכה. לשווא דפק על הדלת.

התחנן אל ליבה.

רץ והביא לה דברים שתשמח.

והיא היתה פותחת את הדלת במהירות, לוקחת את הטובין, צוחקת לו בפניו, וסוגרת.

ניסה להיכנס מהחלון, מארובת המטבח, מהמרפסת, מהגג, ודבר לא עזר.

נשאר בחוץ פרפר עצוב כנפיים.

חודשים עברו, הגשם הרטיב את כנפיו, השמש עקצה אותו בקרניה. והוא לבד לבד.

אין דבר מלבדה, וגם היא איננה.

ויום אחד, בעודו שוכב שמוט כנפיים על סף דלתה,

דרך עליו פרפר אחר, צילצל בפעמון, והדלת נפתחה.

מתחתית המדרגה הוא ראה את שניהם נכנסים לביתה שמחים ושלובי כנפיים.

ובלי אזהרה

זה קרה.

משהו בו התפוצץ, משהו עלה בו באש, ולא היה יותר.