היא לא שיה. היא לא תמה. היא לא הולכת עם העדר. הרועה רואה ואינו נראה ולא עוצר מבעדה. בהנץ החמה היא צעדה צעדה במורדות הגבעה התלולה מטה מטה אל תהום נשיה. נהיתה אישה. ולא חששה ולא יראה ולא פחדה באומץ ליבה. הלכה גם ביום גם בחשכה. שמש אותה ליווה ובליל אור ירח. וכוכב אחד הצפין את ליבה והראה לה את הדרך. מי מעין שתתה ופרי אדמה ועץ ליקטה ושבעה ושבעה את ביטנה. ופתאום הגיעה אל קצה תהום ואין דרך ואין אופק. רק עץ בודד נתן צילו על גופה. והיא עייפה נשענה על גזעו ונחה. והמתינה. מי יבוא להושיעה מן הסבך. מי יתן דרכה. מי יעבור בסביבה ואולי גם ישבה את ליבה. ותלך לצידו ואיתו. ונשר חג מעל וגם עיט. ממתינים לתשישותה בלאט. |
חייםטובים
בתגובה על אהבה חורפית
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#