0

0 תגובות   יום חמישי, 4/10/12, 02:12
כרוניקה של מוות ידועה מראש אוסטרליה יום קיץ יפה שמש חוות בקר ענקית . הפרות עומדות צפופות דחוסות ברפת הממוחשבות לועסות טוחנות מזון. מפטמים אותן. אחר הן נדחסות שוב דרך מעברים מכוונים ומכונות מזריקות להן כל מיני חומרים. חיסונים. בית חולים מרכז הסרטן. חניה מאות ואלפי מכוניות מגיעות כל יום ומובילות אנשים/ נשים במבוכי בית החולים לחדרים גדולים. כסאות טלוויזיה מכשירי עירוי ואנשים מקבלים כל מיני חומרים דרך הורידים. מטפלים בהם. משם הם מועברים למכונות עם קרני אור אדומות כמעט כמו בסרט מדע בדיוני. מחסנים אותם מכחידים את התאים המתים. כרוניקה של טיפול ידועה מראש. בחדר ההמתנה אני מגלה כמה אני ברת מזל . בקושי אפשר לקרוא לי חולה. מספר הטעויות שעשו בטיפול בי אפסי לעומת הסיפורים שמסופרים פה. הם לא סיפורי מדע בדיוני. אלה סיפורי חיים של אנשים שטעו בטיפול בהם. אבל הגרוע מכך היא קבוצת הנשים החולה באמת . אותן נשים שהסרטן אצלן פיתח גרורות. חלקן כלל לא עובר את הטיפולים הנ״ל ,כי מה הטעם? ״והקבוצה הנבחרת״ מתוכן שכן עוברת טיפולים כפי שאני עוברת, יודעת שזה רק חלק מהכרוניקה של מוות ידועה מראש. אני לא רוצה שאף אחת מהן תשאל אותי איך אני מרגישה. כואב לי ואני שמחה.
דרג את התוכן: