כותרות TheMarker >
    ';

    אתיקה אזרחית

    הבלוג עוסק במאמרים ומחשבות שלי בנושאי אתיקה אזרחית ואיכות שלטון.

    0

    אתיקה ומוסר - שפה אזרחית ישנה- חדשה

    3 תגובות   יום חמישי, 4/10/12, 09:15

    כתבה, זהבה חן.

     

    האם יש הבדל בין "אתיקה" ל"מוסר"?

    פילוסופים רבים, בעבר ובהווה,  כתבו הגיגים רבים בנושא זה: אם בוחנים את הפירוש המילולי של מונחים אלה, מוצאים שההגדרה המילונית של "אתיקה" ( ethics ), מקורה במילה היוונית ethos  , שמשמעותה  מידה. מידה הטבועה באופי האדם ובמבנה הנפשי – פנימי שלו שבא לידי ביטוי בהתנהגותו. המילה "מוסר" (morality), מקורה במילה הלטינית more , המתייחסת להרגל או נוהג  כלפי הסביבה בהיבטים של צדק. כך או אחרת, האתיקה מוגדרת כתורת המידות = תורת המוסר .

    מבחינה היסטורית, האתיקה מזוהה יותר עם הפילוסופיה של יוון העתיקה והמוסר מזוהה יותר עם הנאורות והמודרניזציה שעבר המערב בתחילת העת החדשה. האתיקה עוסקת בהיבטי הטוב, הרע, הראוי, הבלתי ראוי, הצדק, העוול, הזכות והחובה.  בהיבט הפילוסופי מתייחסת לערכים וברמה הבסיסית ומאפשרת לאדם את היכולת לשיפוט ערכי. התנאי הבסיסי לקיומה הוא תבונת האדם, החופש לבחור את הערכים והחופש לטעות. האתיקה עוסקת בשאלה של מהו הראוי. העיסוק באתיקה ובמוסר לא היה רק נחלת הפילוסופיה היוונית , אלא נושא שעסקו בו תרבויות קדומות יותר ואולי אף משחר ההיסטוריה של האנושות: התנ"ך , למשל, מתאר את הטוב  שיבחר לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו[1].

    ישנה מחלוקת בין אלה הדוגלים באתיקה של עקרונות לבין הדוגלים באתיקה של מידות: הדוגלים באתיקה של עקרונות, מתבססים על חובות מוסריות כעקרונות, כאשר השאלה המנחה היא: "מה נכון לעשות?". תיאורית המוסר של הפילוסוף עמנואל קנט, היא תיאוריה מרכזית בתחום זה שעיקריה: המעשה נעשה מתוך רצון ובחירה חופשית, מתבסס על החובה המוסרית כאשר המניע מתוך כוונה טובה ולא מתוך תועלת אישית ומכוון לתכלית שקיימת באדם. הדוגלים באתיקה של עקרונות מדגישים בעיקר את חשיבות ההשכלה, ההכרה בעליונות כיבוד ערך כבוד האדם ואת ההתפתחות הקוגנטיבית.

    הדוגלים באתיקה של מידות מתבססים על התיאוריה של אריסטו, המגדירה טוב כאושר. על פי תפיסה זו האדם הוא ישות אתית, בעלת מניעים, כוונות ומאפיינים משלה והמידות הטובות נרכשות באמצעות אימון על דרך החיקוי וההתנסות המודרכת. הדוגלים באתיקה של מידות מייחסים חשיבות רבה לפיתוח תחושות האמפתיה והסולידריות, לאכפתיות ולרצון הטוב כלפי הזולת. השאלה המנחה היא: "איך ראוי לחיות?"[2]- שאלה העוסקת בתכלית החיים והבוחנת מהם החיים הראויים בתחומים השונים. השאלה ממקדת את האדם במתן הצדקה לפעולה- מדוע נהג כפי שנהג? שאלה זו מתרחבת ממעגל האני האינדווידואל אל האני מול האחר ולמעגלים רחבים יותר המתייחסים למשפחה, לקהילה ולחברה במשמעויות יותר רחבות.[3]

    לוקיוס אנאוס סנקה, שהיה פילוסוף, מדינאי ומחזאי רומאי, טען ש אדם נבחן בסופו של דבר בטיבו המוסרי : "הוא טוב רק כששכלו שלם ומסודר כהוגן ומכוון לדרישות הטבע. בזה נכללו המידות הטובות, היושר והטוב היחיד לאדם"[4].  על פי סנקה, המידות הטובות ומוסר האדם הם חלק מסדר המותאם לדרישות הטבע. אם משהו משתבש בסדר זה, אזי גם יתערערו המידות הטובות של האדם.

    זיגמונד פרוייד, שנחשב כיום כאבי הפסיכואנליזה, התייחס לטיבו המוסרי של האדם בסקפטיות מופגנת בציינו את הנטייה הקיימת באדם לתוקפנות, נטייה שכאשר אינה מרוסנת יכולה להוות סכנה לתרבות כולה " על התרבות לעשות כל אשר לאל ידה כדי להציב מחסומים לדחפי התוקפנות של בני האדם, לדכא את גילוייהם באמצעות מערכי תגובה נפשיים...ומכאן גם הציווי האידיאלי המורה לאדם לאהוב את רעהו כמותו, ציוו שצידוקו טמון בעובדה, שאין דבר שהוא מנוגד כל כך לטבעו הראשוני של האדם כגישה זו"[5].

    הפילוסוף הסקוטי אלסדייר מקינטייר בחן באופן שונה את האתיקה: מקינטייר הדגיש את הצורך בפילוסופיה שימושית כאשר דנים על ערכים ועקרונות. לראייתו, יש לנתקן מהמופשטות שלהן ולפרשם בהתאם למסורת ולתרבות זו או אחרת. מקינטייר מביא לדוגמא ערכים כמו הגינות או כמו רגישות לזולת המתפרשים לפעמים באופן שונה ממקום למקום או מתרבות לתרבות[6].

    מקובל להניח שנורמות מוסריות הן הבסיס לפיתרונות של בעיות מוסריות. הפילוסופית נעמי כשר טוענת שלא כל פיתרון של בעיה מוסרית הוא בהכרח פיתרון מוסרי. חלק מפיתרונות לבעיות מוסריות יכולים להיות אלימים ביותר והמרחק בינם לבין מוסר רחוק במיוחד[7]. על מנת להתמודד עם דילמה אתית יש לבחון את האינטרסים והערכים המתנגשים , כאשר הפיתרון המוצע הוא בדרך כלל כללי ומסתמך על הנורמות המקובלות של צד זה או אחר המכוונות בהכרעה או בפשרה שאינה מביאה אף אחת מהאינטרסים המתנגשים לידי מימוש מלא.

    למעשה, יש להבחין בין האתיקה כתיאוריה פילוסופית העוסקת בסוגיות מוסריות ( עקרונות או מידות) והמתייחסת בעיקר לערכים  ולאסטטיקה כפי שמיטיב לתארה הפילוסוף הנס גיאורג גאדמר, כאתיקה של "טוב טעם"[8], לבין אתיקה המגלמת בתוכה כללי התנהגות החלים על חברי ארגון מסוים והמתייחסת בעיקר לנורמות. האתיקה כפילוסופית עוסקת בתיאוריה ותשאף תמיד להיות אוניברסאלית לעומת האתיקה שתרגומה הוא כללי התנהגות מעשיים כמו "אסור לעובד מדינה לקבל מתנות מהאנשים שלהם הוא נותן שירות" ( אתיקה של עובדי ציבור המגבילה עצמה לקבוצה מסוימת וקשורה לתחום עיסוק).

    הגדרה נוספת שניתנת למונח "אתיקה" היא "אחריות חברתית", הבאה לבטא את דרישות המוסר בדיונים הקשורים לאתיקה עסקית. אתיקה במובן זה מתייחסת לבעלי העניין בחברות העסקיות וכוללת בתוכה את ההגבלות המוטלות על בעלי העניין הקשורים להתנהלות החברה העסקית. להגבלות אלה יש צביון מוסרי כאשר ההכרעה בסופו של דבר היא מצפונו של הפרט[9]. ה"אחריות החברתית", אינה מוגבלת לעסקים בלבד ויש לה השלכה ישירה להתנהגות אתית לסביבת המפעל, לקיימות ולקהילה. כמעט לכל מפעל גדול או חברה עסקית רצינית יש מחלקת "קשרי קהילה", התורמת לקהילה, תוך מודעות ל"אחריות החברתית" שלה כלפי הציבור הרחב.

    אתיקה מקצועית, מופיעה כבר בימי הביניים עם היווצרותן של הגילדות המקצועיות. כל גילדה שהייתה למעשה ארגון מקצועי של עיסוק מסוים כמו נגרים, נפחים וכדומה, קבעה כללים אתיים שהוסכמו על ידי חברי אותה גילדה: כללים  " הקובעים את נורמות ההתנהגות הנדרשות מאיש מקצוע מסוים, את דרכי ההכשרה והקבלה למקצוע..."[10].

    בחברה המודרנית, ההתמקצעות והמומחיות במקצוע מסוים קשורות לאתיקה המקצועית. כללי האתיקה מגדירים את הקריטריונים למומחיות ולמקצועיות באותו תחום. ההיסטוריון ואיש החינוך, אביהו רונן,  מציין ש"ככל שמקצוע מתפתח ומגיע למצב של "בשלות" או "בגרות" כך יטה לפתח לו קודקס אתי ממוסד...בימינו, אחד מסימני ההיכר של "מקצוע בוגר" הוא ביכולתו לגבש לו תקנון מוסכם של אתיקה מקצועית"[11]. עם זאת יש להכיר בעובדה כי לפעמים יש התנגשות בין הערכים המקצועיים של ארגון או קבוצה לבין ערכי המוסר הכלליים.

    פרופסור אסא כשר מגדיר פעילות מקצועית כפעילות אנושית מיוחדת: " פעילות מקצועית היא הפעילות של הרופא בחדר המיון, של המפקד בשדה הקרב, של המהנדס במחשב התכנון, של עורך הדין בבית המשפט, של החוקר במעבדה"[12]. על מנת לסייע לאותו אדם לבצע את הפעילות המקצועית שלו על הצד הטוב ביותר, כשר טוען שאותם בעלי מקצוע זקוקים  לארגז כלים שינחה אותם בהתנהלותם המקצועית. האתיקה משמשת כרקע בהיותה תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות באותו מקצוע כשלצידה מערכת ערכים או עקרונות שהן תשתית לקבלת החלטות מעשיות ומנומקות. השאלה המכוונת היא : מהי ההתנהגות הראויה?  השאלה מתייחסת לערך המקצועיות, לייחוד המקצועי ולערכים המקובלים במעטפת החברתית בה המומחה מתפקד[13].

    בין האסור והמותר קיים טווח רחב מאוד, הטווח האפור - תחום של ראוי ושאינו ראוי. שאינו עבירה פלילית אך הינו על הגבול. טווח של נורמות ההתנהגות פסולות- שאינן ראויות בחברה נורמטיבית ואילו בחברה נורמטיבית אחרת הגבולות של נורמות אלה מטושטשים. טווח הנתון לבחירתו, החלטתו ושיקול דעתו של האדם והחברה בה הוא חי. בחברות מערביות הטווח הנ"ל מוגדר כ- " IT'S NOT DONE! " - כך לא יעשה!...." עובדי ציבור, לדוגמה, צריכים לשאוף ל"רף" התנהגותי וחובתם של האזרחים להציב לנבחרים סטנדרטים של התנהגות ראויה [14].

    על קוד אתי מקצועי למורים במערכת החינוך מדברים כבר שנים רבות, אך עדיין אין קוד אתי סדור ומוסכם. השאלה הנשאלת היא: האם יש קושי מיוחד בניסוח והסכמה של קוד אתי למורים ומורות יותר מאשר לארגונים מקצועיים אחרים? האם אפשרי להגיע להסכמה כללית על קוד אתי למורים חילוניים, דתיים, ערביים, דרוזים ועוד? אלו ערכים יהוו את התשתית הערכית המקצועית שעל בסיסה יקבלו הצוותים הפדגוגיים את החלטותיהם, יפתחו תוכניות לימודים ויתנהלו מול התלמידים, מול ההורים ומול הקולגות שלהם? האם יהיו אלה ערכים אוניברסאליים, יהודיים, דמוקרטיים? שאלות אלה הן שאלות מרכזיות המצריכות בירור מעמיק ומשמעותי של חזון המוסד החינוכי, רענונו ויצירת קוד אתי מוסדי שיהיה חלק מחזון בית הספר.



    [1] הגדרות למונח "אתיקה" נלקחו ממילון "אבן שושן" ומ- Encyclopedia of ethics, 1992,p.329        

    [2] נ', אלוני, מבוא: מאפייניה ותכניה של הפילוסופיה החינוכית, בתוך אנתולוגיה, ע' 80, אריסטו- מבכירי הפילוסופים בעת העתיקה ומייסד הפילוסופיה האריסטוטלית המשפיעה עד היום.

    [3] עוד על ההבדלים בין הדוגלים באתיקה של מידות לעומת אתיקה של עקרונות ניתן לראות בפרסומיהם של אלכסנדר ופרנקנה:

    Alexander, H ,A, Moral
    education and liberal democracy: Spirituality, Community, and Character in an
    open society
    . Educational Theory, 2003, Vo.53, No 4, 367-387

    Frankena, W, K, Ethics,
    Englewood, Cliffs, Prent-ice hall, 1973   

    [4] סנקה, כל ימי חייך עליך ללמוד איך לחיות, בתוך: אלוני, אנתולוגיה, עמ' 46- 47

    [5] ז', פרויד, התוקפנות טבועה באדם ואין דבר זר לה יותר מהציווי "ואהבת לרעך כמוך", בתוך: אנתולוגיה, ע' 197.


    [6] A, MacIntyre , A Short History of Ethics, London , Routledge&KeganPaul , 1967, p.95                 
    [7] נ', כשר, תורת המוסר, מבוא, ספריית אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון, 1989, ע' 16.

    [8] הנס גיאורג גאדמר, שכל ישר, כוח שיפוט, וחוש טעם, בתוך: אנתולוגיה, " האתיקה של פיתגורס ואפלטון בדבר מעשים קונקרטיים שיעלו בקנה אחד עם הגיונה וסדריה של השלמות הכוללת, והאתיקה של אריסטו בדבר זיהוי המידה הנכונה, עשיית המעשה הנכון לאדם הנכון, בזמן הנכון, במקום הנכון, במינון הנכון, ומתוך מודעות בהירה לנכונותו של המעשה", ע' 257.

    [9] ד', יזרעאלי ונ', זוהר, אתיקה ואחריות חברתית, עיונים ישראליים, תל אביב , צ'ריקובר, 2000, ע' 14.

    [10] א', רונן, אתיקה צבאית, בתוך: מנהיגות ופיתוח מנהיגות, מהלכה למעשה,עורכים: גונן, איציק וזכאי, אליאב,  משרד הביטחון, 1999, ע' 237,

    [11] רונן, ע' 238, רונן מתמקד באתיקה צבאית ומציג את הדילמות ואת התנגשות הערכים של החייל במלחמה.

    [12] א', כשר, בין ציות למשמעת, בין חוק לאתיקה, משפט וצבא 16, התשס"ג, ע' 482.

    [13] שם, 489.

    [14]כשר, בין ציות למשמעת, כשר ניסה להגדיר את הטווח האפור וכינה אותו המתחם הבינוני , כשר מבחין בין העולם המשפטי המציין את הסף  לבין עולם האתיקה המקצועית המציין את הרף :התנהגות מתחת לסף הינה התנהגות עבריינית ואילו מעל הסף ועד הרף יש קשת שלמה המציינת את דרכי הפעולה האפשריות", ע' 490. 

     

     



     





    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      זהבהחן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין