כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סביבה פוליטיקה ומה שביניהם

    דרור עזרא
    רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים
    ונציג מפלגת הירוקים באזור השרון
    פעיל סביבתי למען החופים והשטחים הפתוחים
    איש הייטק ויזם בתחום המחשבים

    שקית הניילון היא לא אויבת הסביבה מספר 1

    12 תגובות   יום רביעי, 2/1/08, 17:55

    בשנה האחרונה מסתבר שהמשרד להגנת הסביבה וממשלת ישראל "סופסוף" מצאו את אויבת הסביבה מספר אחת והיא משום מה שקית הניילון.

    והנה שלא כהרגלה ממשלת ישראל נרתמה בשיא העוצמה לטיפול במפגע, קמפיין פרסומי, מסע הסברה, חוקים מיוחדים. אולי אפילו יש צוות סודי מיוחד בבור בקריה שעוסק בסיכול ממוקד של שקית ניילון המסכנה.

     

    ראשית, יש לבחון אם באמת שקיות הניילון הם אכן מהווה בעיה?

    אדם טבע ודין טוענים כי שקיות הניילון מהוות 28% נפח הפסולת בישראל ו7% ממשקלה. לא ברור מה מקור הנתונים של אט"ד, אבל כאשר מביטים בפח זבל ממוצע לא רואים ששילש ממנו הוא שקיות ניילון. ואכן הנתונים שמצאתי בנושא לגבי ברטניה שונים בהרבה, שם שקיות הניילון מהוות 0.3% בלבד מנפח הפסולת שם.

    מכאן או שיש כאן שגיאה בנתונים או שאנחנו משתמשים פי מאה בשקיות מהבריטים?

    אז לפני שאנחנו פותחים מלחמת חורמה שקית הניילון שווה לבדוק אם היא באמת מהווה את הבעיה הסביבתית של ישראל.

     

    עכשיו עומדת על הפרק הצעת חוק שתגרום לנו לשלם שקל על כל שקית בסופר, זאת לעומת פחית שתייה שהפיקדון עליה הוא 25 אגרות ו0 אגרות על בקבוק גדול. מכאן שיש אנומליה מוזרה שקית ששוקלת גרם וחצי מחירה לצרכן הוא הגבוה ביותר, זאת לעומת בקבוק 1.5 ליטר שבכלל לא עולה לצרכן.

    עוד אנומליה מוזרה, היא העובדה שעשר שקיות שוות כמו חפיסת סגירות, האם באמת הנזק הסביבתי של 10 שקיות הוא כמו של חפיסת סגירות? לי ברור שלא.

     

    בישראל כמו בישראל מתעסקים בשיא הכוח בשולי ומזניחים את העיקר, אולי כי השקית היא האויבת הכי קלה, הרי היא המוצר הכי נחות שיש.  ואולי זה בגלל שזה נושא שאפשר לקבל חשיפה תקשורתית נרחבת.

    יש לתהות האם אחרי שנשקיע את כל האנרגיה בחיסול שקית הניילון יהיו לנו מספיק אנרגיות בבעיות הסביבתיות האמתיות של ישראל.

     

    בעיות הסביבתיות כמו, המחסור בשקיפות ברשויות השלטון, שימוש היתר במכונית הפרטית, חיסול השטחים הפתוחים, זיהום המים והנחלים, זיהום האוויר, ועוד ועוד.

     

    לי נדמה שהרצון של מקבלי החלטות להתמקד בחיסול שקית הניילון, בא יותר מן הכיוון של אי הרצון להתעסק עם הבעיות הסביבתיות האמתיות של ישראל. הרי רק הניסיון להטיל פיקדון על בקבוקים גדולים משך גדודים של לוביסטים לחצים של בעלי הון. כנראה למקבלי החלטות בישראל קל יותר לחסל את שקית הניילון ולגרום לציבור לשלם עליה מחיר מופרז מאשר להתמודד עם בעלי ההון.

     

    אין לטעות שקית הניילון שלעצמה מהווה מפגע, במיוחד בים ובשטחים פתוחים ולחיות בר. יש לזכור השימוש המוגזם בשקית הניילון בישראל הוא רק סימפטום לבעיה המרכזית של העולם המערבי וישראל והיא תרבות הצריכה.

    אפשר וצריך להשתמש בהרבה פחות בשקיות, אבל לבדל את שקית הניילון משאר מוצרי הצריכה בלי שום פרופורציות היא שגיאה חמורה. 

     

    עדכון 04/06/08: מחקר חדש השקיות פחות מאחוז מכלל נפח הפסולת, כתבה בYNET.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/3/09 00:55:

      צטט: yahell 2009-03-22 19:16:17

      תודה על המידע המדהים

      בעזרתך ביתי קיבלה אינפורמציה

      והשלימה עבודה על נזק השקיות בטבע

      ולמדה רבות

       אני שמח לשמוע זו בדיוק המטרה...

       

      תודה,

      דרור

       

        22/3/09 19:16:

      תודה על המידע המדהים

      בעזרתך ביתי קיבלה אינפורמציה

      והשלימה עבודה על נזק השקיות בטבע

      ולמדה רבות

        22/1/08 10:39:

      יש בדבריך.

      היה כדאי להשקיע לפחות את אותו מאמץ בסגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה.

       

      בכל מקרה,

      לגבי בריטניה,

      נכון ללפני 8 שנים בערך, זמינות שקיות הניילון שם הייתה נמוכה בהרבה מאשר בישראל.

       

      לגבי שקל לשקית - הייתי מוכנה לשלם על שקיות מתכלות או כאלו שניתן למחזר.

       

       

       

        10/1/08 16:21:
      צודק לגמרי הממשלה הזו, וקודמותיה לאורך השנים מקבלות החלטות ללא בדיקה מעמיקה, ומוטות לוביסטים, ועדות, בעלי עניין וכו'. הפכנו למדינה שבה זקנים המחטטים בפחי אשפה הוא חזון נפרץ, כי מקבלים כסף על הפקדון, ניצולי שואה חיים עשרות שנים בעוני מחפיר, כי בכספי השילומים בנו חברות לאומיות שהופרטו ל10 משפחות מורחבות. ניצולי השואה מתים בקצב של כ 1000 בחודש לפי מה ששמעתי ברדיו, כך שהמשחק המכוער של משרד האוצר חייב להסתיים בפיטורים המוניים! במדינה מתוקנת שר אוצר וראש ממשלה היו הולכים הביתה בבושה גדולה, ואף מתאבדים! (חרקירי). כל הנושא הירוק מובל בידי אנשים בעלי אג'נדה כלכלית מסויימת, ראה החלטות הממשלה על מיסוי רכב ירוק - יש כמה פתרונות להפיכת רכב לירוק, אפילו הוא ישן ומזהם. השורה התחתונה היא, שהציבור מטומטם והציבור ישלם, סיסמאות הפכו למהות הציונות. השאלה היא מה ניתן לעשות? אולי נייסד קבוצת מעקב של הציבור המטומטם, מהחלק שלא נמצא במטריקס של הסיסמאות? אנשים שרואים את הפריקונומיקס בכל החלטת ממשלה בלי להיות מוטים לטובת משפחה זו או אחרת? יאללה סוף השבוע מתחיל.......
        10/1/08 13:11:

       

      צטט: גלעד א 2008-01-10 07:33:59

      אני מבקש להגיב לדבריו של דרור עזרא -

      צר לי על הנימה הצינית שבדבריך דרור ועוד יותר אני מצר על הדרך בה אתה מציג את טיעוניך שעוררו בי פליאה ואף הזכירו לע באורח משונה את הטענות הנשמעות תדיר מצד תעשיינים שאינם חפצים בחקיקה סביבתית כלל.

       

      ולעמקם של דברים. ראשית, הנתונים שאנו באדם טבע ודין מציגים לקוחים מתוך סקר הפסולת הארצי שהושלם לפני שנה. אלו הנתונים בישראל, ואם הם אינם נוחים לך, אנא אל תעשה עבודה קלה, תשייט באינטרנט ותמצא נתון סותר בבריטניה. לו היית יודע עד כמה מסובכת היא סטטיסטיקה של פסולת ועד כמה קשה להשוות בין מדינות ועד כמה צריך להכיר היטב את המתודולוגיות השונות והנחות המחקר בתחום הפסולת, אולי היית שוקל את הרמיזות שלך כלפי ה"נתונים של אדם טבע ודין".

       

      שנית, שקיות הפלסטיק אכן מהוות בעיה סביבתית יחודית, הן בשל היקף הצריכה הגובר שלהן והן בשל הזיהום הסביבתי שהן גורמות ועוד יותר מכך בשל היבט נוסף שהוא חשוב מעין כמוהו כאשר ניגשים לבנות מדיניות בת קיימא לטיפול בפסולת. המהלך החשוב ביותר הוא מניעת הווצרות הפסולת או הפחתתה במקור ולכלי מדיניות כפי שזה מוצע בחוק יש משקל רב. המהלך שצריך להפעיל על השקיות הוא מהלך המכוון להפחתה דרמטית בצריכה תוך העמדת חלופה טובה וישימה בדמות שקיות רב פעמיות. הדברים הם שונים בתכלית כאשר אנו דנים במיכלי משקה ועילך ךהיות ער לכך.

       

      שלישית, זהו איננו קנס, מכיוון שאדם הבוחר לא לקחת שקיות יוכל לעשות כך ולהמנע מהתשלום על ידי שימוש בשקיות רב פעמיות. הלא זו כל מתציתה של צריכה בת קיימא. ההשוואה לפקדון איננה במקומה מאחר וכאן יש אפשרות סבירה (ואם היית מעיין בהצעת החוק היית מגלה שישנן גם הקלות שונות לגבי מוצרים בתפזורת) להמנע מהתשלום.

       

      רביעית, אתה מלגלג ושואל בהתרסה האם ישאר לנו כוחות לטפל בשאר הבעיות הסביבתיות? ידידי, עלי להזכיר לך שמוטב לעבוד במקביל ולא בטור. יש לטפל בבעיות אחרות, רובן אף חמורות מאד, אך האם עצם הטיפול בהן או העדר הטיפול בהן מצדיק אי טיפול בשקיות?  עליך לזכור שחלק מן הבעיות קשות מאד לפתרון ובחלקן הטיפול אורך זמן ממושך. האם אתה גורס שנחכה עד לפתרון בעיית זיהום האויר בגוש דן ורק אחר כך נתפנה לשקיות?

       

      לסיכום הדברים - כדי לקדם תפישה שלפיתוח  בר קיימא יש לעודד דיון בר קיימא, דיון משמעותי, ערכי, הנשען על נתונים בדוקים ועל שמיעת עמדות הצדדים הנוגעים לדבר. נדמה לי שהתגובה שלך איננה הולמת רוח זו.

       

       

      גלעד אוסטרובסקי

      צוות פסולת ומחזור (ממנסחי החוק להפחתת השימוש בשקיות פלסטיק)

       המחלקה המדעית

      אדם טבע ודין

       

      שלום גלעד,

      ראשית, אני חייב לציין שלא ציינתם באתר שלכם וגם בפרסומים שלכם מה מקור הנתונים שעליהם אתם מתבססים, וחבל.

      שנית, העלתי את הנושא בפורום ואכן יואב הפנה אותי לסקר הזה ראה את הדיון.

       

      לאחר, שעברתי די בקפדנות על החלק של השקיות בסקר, וקראתי את תשובותיו של יואב בפורום, אני משכונע שהנתונים האלו מופרחים.

       

      הנפח

      בסקר עצמו גם העורכים מתייחסים לעניין הנפח כבעייתי במיחוד, ראה פסקה שניה בדבר העורך.

      לגבי נפח השקיות בסקר, מתאור כי הסקורים הפרידו את השקיות והניחו אותם בכלי קיבול בלי לדחוס. וכך הם חשיבו את הנפח.

      לדעתי, מדובר בשיטה שגרמה לסטייה חמורה בנתון הנפח, עצם הפרדת השקית מגדילה את נפחה משמעותית. ואם מביאים בחשבון ששקית היא אחת מן המוצרים שנפחם משתנה בצורה דרסטית. אי אפשר להתייחס לנתון הזה בסקר במיוחד לא בצורה שבה הוא הושג.

       

      לגבי המשקל

      ראה תגובתי ליואב בפורום בחישוב פשוט הגעתי לנתון המדהים ששקית ממוצעת בישראל שוקלת 54 גרם!

      הסבר של יואב לנתון הזה הוא שהרבה דברים נדבקים לשקית כולל רטיבות.

      השאלה המתבקשת, מה חלקה האמיתי של השקית במשקל הזה? לדעתי רוב המשקל הוא של הנספחים לשקית.

       

      לסיכום

      אני חושב, שאין דרך טובה להגיע לנתון נפח אמיתי של השקיות, בכל אופן הנתון של נפח בלי דחיסה הוא ללא קשר למציאות.

      לגבי המשקל הדרך היחידה לדעתי לחשב את משקל השקיות היא פשוט לספור אותן ולעשות חישוב לפי משקל של כל סוג שקית לפני השימוש.

       

      אסיים ואומר, אני לא לוקח שום דבר כמובן מאילו, אני עדיין חושב שלא הוכח שבעיית השקיות היא יותר מבעיה שולית.

      בשל כך אני חושב שאין הצדקה להוציא את השקית מן הכלל ולטפל רק בה באמצעות חוק ומס שקיות.

      ברור שאין לי בעיה שהשקית תטופל במסגרת חקיקה כוללת שתעסוק בצריכה ובמיסוי אריזות.

      לצערי יש לי הרגשה שהשקית נבחרה בגלל שהיא האיובת הקלה, זאת בניגוד לסוגי פסולות אחרים כמו עיתונים ובקבוקים שיש להם לובי חזק ביותר.

       

      תודה,

      דרור

        10/1/08 07:33:

      אני מבקש להגיב לדבריו של דרור עזרא -

      צר לי על הנימה הצינית שבדבריך דרור ועוד יותר אני מצר על הדרך בה אתה מציג את טיעוניך שעוררו בי פליאה ואף הזכירו לע באורח משונה את הטענות הנשמעות תדיר מצד תעשיינים שאינם חפצים בחקיקה סביבתית כלל.

       

      ולעמקם של דברים. ראשית, הנתונים שאנו באדם טבע ודין מציגים לקוחים מתוך סקר הפסולת הארצי שהושלם לפני שנה. אלו הנתונים בישראל, ואם הם אינם נוחים לך, אנא אל תעשה עבודה קלה, תשייט באינטרנט ותמצא נתון סותר בבריטניה. לו היית יודע עד כמה מסובכת היא סטטיסטיקה של פסולת ועד כמה קשה להשוות בין מדינות ועד כמה צריך להכיר היטב את המתודולוגיות השונות והנחות המחקר בתחום הפסולת, אולי היית שוקל את הרמיזות שלך כלפי ה"נתונים של אדם טבע ודין".

       

      שנית, שקיות הפלסטיק אכן מהוות בעיה סביבתית יחודית, הן בשל היקף הצריכה הגובר שלהן והן בשל הזיהום הסביבתי שהן גורמות ועוד יותר מכך בשל היבט נוסף שהוא חשוב מעין כמוהו כאשר ניגשים לבנות מדיניות בת קיימא לטיפול בפסולת. המהלך החשוב ביותר הוא מניעת הווצרות הפסולת או הפחתתה במקור ולכלי מדיניות כפי שזה מוצע בחוק יש משקל רב. המהלך שצריך להפעיל על השקיות הוא מהלך המכוון להפחתה דרמטית בצריכה תוך העמדת חלופה טובה וישימה בדמות שקיות רב פעמיות. הדברים הם שונים בתכלית כאשר אנו דנים במיכלי משקה ועילך ךהיות ער לכך.

       

      שלישית, זהו איננו קנס, מכיוון שאדם הבוחר לא לקחת שקיות יוכל לעשות כך ולהמנע מהתשלום על ידי שימוש בשקיות רב פעמיות. הלא זו כל מתציתה של צריכה בת קיימא. ההשוואה לפקדון איננה במקומה מאחר וכאן יש אפשרות סבירה (ואם היית מעיין בהצעת החוק היית מגלה שישנן גם הקלות שונות לגבי מוצרים בתפזורת) להמנע מהתשלום.

       

      רביעית, אתה מלגלג ושואל בהתרסה האם ישאר לנו כוחות לטפל בשאר הבעיות הסביבתיות? ידידי, עלי להזכיר לך שמוטב לעבוד במקביל ולא בטור. יש לטפל בבעיות אחרות, רובן אף חמורות מאד, אך האם עצם הטיפול בהן או העדר הטיפול בהן מצדיק אי טיפול בשקיות?  עליך לזכור שחלק מן הבעיות קשות מאד לפתרון ובחלקן הטיפול אורך זמן ממושך. האם אתה גורס שנחכה עד לפתרון בעיית זיהום האויר בגוש דן ורק אחר כך נתפנה לשקיות?

       

      לסיכום הדברים - כדי לקדם תפישה שלפיתוח  בר קיימא יש לעודד דיון בר קיימא, דיון משמעותי, ערכי, הנשען על נתונים בדוקים ועל שמיעת עמדות הצדדים הנוגעים לדבר. נדמה לי שהתגובה שלך איננה הולמת רוח זו.

       

       

      גלעד אוסטרובסקי

      צוות פסולת ומחזור (ממנסחי החוק להפחתת השימוש בשקיות פלסטיק)

       המחלקה המדעית

      אדם טבע ודין

       

        7/1/08 19:24:

      איכות סביבה מחייבת שינוי תרבותי. אז נכון, השינוי צריך לכלול תחומים רבים ויתכן אף חשובים יותר (מה עם מיחזור?)  אבל צריך להתחיל ממשהו, לא ?

       

      במקום בו אני חי מתקיימים בימים אלה בחירות ואחד הנושאים החמים שעליהם נמדדים המועמדים הוא נושא איכות הסביבה. האם נוצרה כאן התגלות אצל כולם באותו יום בהיר אחד? מדובר בתהליך הדרגתי שסוחף אליו אחרים. ניתן לנהל ויכוח סוער האם כדאי להתחיל מהניילונים או ממשהו אחר אבל, לדעתי, כדאי להתרכז במינוף הנושא לשינוי תפיסתי כולל. והשינוי יגיע רק אם ניקח נושא אחד ונלך איתו עד הסוף.  בלי פשרות ובלי "ההוא מזיק יותר לסביבה", "עכשיו זה לא הזמן", "ברואנדה אנשים מתים וכאן מתעסקים עם ניילונים" וכו.

       

      אגב, כאן כמעט ואין חנות שלא מציעה לך לארוז את המצרכים שלך בשקיות נייר חומות. וגם אם יתברר יום אחד שהן מסוכנות יותר לסביבה משקיות ניילון הדבר משרת את החזקת נושא איכות הסביבה בראש סדרי העדיפויות כל הזמן - זה פשוט סביבך כל הזמן.

        6/1/08 14:21:

      יכול להיות ששקיות הניילון הם לא המפגע החמור בישראל

      אבל אני לא מסכים איתך שיש לבקר את הרשויות על כך שהם מצאו לנכון לחוקק חוק כנגד מפגע זה.

      לאורך השנה האחרונה התנהל קמפיין בנושא בתקשורת, ברשתות חברתיות באינטרנט, בפורטלים מובילים באינטרנט, שופרסל אף ייצרה סל קניות רב פעמי מבד שהינו ידידותי לסביבה.

      לכן החוק שהגיעו אליו הוא תולדה של כל התהליך הזה שהינו דוגמה מצוינת למאבק סביבתי שעומד לשאת פרי. אז מדוע דווקא עכשיו לקטרג את התהליך?

      מי אמר שחוק שכזה הינו במקום חוקים נוספים שיבואו אחריו להסדרת מפגעים סביבתיים אחרים? הוא רק עוד אחד מהם. (פרה פרה נדפוק את כל העדר).

      ולכן כדאי לנצל את המומנטום שנוצר ולהפסיק את השימוש המוגזם בשקיות ניילון. והדבר ישמש כעוד נדבך בדרך להשבת הציבור לצרכנות שפויה.

        4/1/08 20:21:

       

      צטט: ymorag 2008-01-04 16:30:52

      הי דרור!

      זה נכון שמבחינת המידתיות אולי שקית הפלסטיק קיבלה טיפול מוגזם...

      אבל זה לא הענין הנושא הוא הטיפול בכל הפסולות ארוכות הקיים שאינן מתקלות

      או שלוקח זמן רב להתקלות, והסיבה האמיתית היא שיש להתייחס לכל אותם המזהמים באותה מידה של חומרה, ומה חשוב אם קוראים לזה שקית פלסטיק? אם דרך שקית הפלסטיק נשיג אפקט של הבנה שהפלסטיק כאריזה חייב לקבל מיחזור אנו מקבלים

      "שתי צפרים"

      1.  ערנות של הציבור להקטין את צריכת הקיות ,תביא לחסכון בחומרי גלם

      2.  מיחזור השקית תוציא אותה ממעגל האשפה ותהפוך אותה למוצר ממוחזר

       

      כך שעל לנו לירות לעצמנו ברגליים אלא,להוסיף יותר ויותר מוצרים למעגל הערנות,הקטנת צריכה ומיחזור!!

      שבת שלום

      יוסי מורג

      היי יוסי,

      כמו שכתבתי הבעיה היא תרבות הצריכה, השקית היא רק סימפטום.

      אנחנו צורכים וצורכים ומעודדים אותנו לצרוך עוד ועוד. עכשיו פתאום מצאו את "האשמה" בתרבות הצריכה והיא לא ידע שהיא כזו.

       

      החלק העצוב של הסיפור שאנחנו מקיפים את הדור הצעיר שלנו במסרים שמעודדים צריכה זה לא מעניין אף-אחד. אבל השקית כן מעניינת את מקבלי ההחלטות?!?

       

      וזו בעצם הבעיה המרכזית שלנו, נטיה לפתרונות קסם ולא לעבודה קשה.

       

      תודה,

      דרור

        4/1/08 16:30:

      הי דרור!

      זה נכון שמבחינת המידתיות אולי שקית הפלסטיק קיבלה טיפול מוגזם...

      אבל זה לא הענין הנושא הוא הטיפול בכל הפסולות ארוכות הקיים שאינן מתקלות

      או שלוקח זמן רב להתקלות, והסיבה האמיתית היא שיש להתייחס לכל אותם המזהמים באותה מידה של חומרה, ומה חשוב אם קוראים לזה שקית פלסטיק? אם דרך שקית הפלסטיק נשיג אפקט של הבנה שהפלסטיק כאריזה חייב לקבל מיחזור אנו מקבלים

      "שתי צפרים"

      1.  ערנות של הציבור להקטין את צריכת הקיות ,תביא לחסכון בחומרי גלם

      2.  מיחזור השקית תוציא אותה ממעגל האשפה ותהפוך אותה למוצר ממוחזר

       

      כך שעל לנו לירות לעצמנו ברגליים אלא,להוסיף יותר ויותר מוצרים למעגל הערנות,הקטנת צריכה ומיחזור!!

      שבת שלום

      יוסי מורג

        2/1/08 20:05:

      היי אופיר,

      הטענה במאמר היא לגבי המדיתיות, לשקית הניילון השפעה שולית על הסביבה. אבל משום מה זוכה לתשומת לב הרבה יותר ממשקלה ביחס אפילו לגורמי פסולות אחרים למשל נייר או אפילו אריזות אחרות.

       

      כמו שאומרים מנסים להרוג זבוב עם תותח.

       

      תודה,

      דרור

        2/1/08 19:52:

      לא כל כך מסכים איתך.

      לדעתי ההתמודדות עם שקיות פלסטיק שהם צריכה יומיומית היא חשובה מכיוון שהיא לטווח הארוך. כמובן שישנם עוד דברים שצריך להתעסק בהם (ולגבי השימוש המופרז במכוניות פרטיות - הנה הצעת חוק שתקדם תחבורת אופנים)

      טוב לראות שעולה המודעות למען הסביבה ויש רעיונות לכאלו חוקים, השאלה כמה זמן זה יקח..

      ארכיון

      פרופיל

      dror99
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין