לב פרפר
לָמָה דַוְקָא בְּיַדִּי הִפְקִידָה אֶת גַעֲגוּעֵיהָ לַאֲהוּבָה מַה קִוְּתָה בְּלֵב-פַּרְפַּר שֵׁב אֶצְלִי עַל כַּף הַיָּד שֶׁלִּי הֲרֵי מְחֻסְפֶּסֶת עַכְשָׁו וּלְהַחְזִיק זְהִירָה וְדוֹמֶמֶת
דַוְקָא עַכְשָׁו כְּשֶׁנְּחוּצָה אֶצְלִי תְּנוּּעָה רוֹעֶמֶת לֹֹא בְּדַקוּיוֹת וְלֹא מְתֹאֶמֶת וְאוּלַי מִתְלָהֶמֶת כָּל כַּךְ הַרְבֵּה מֵת בַּשּׁוּרוֹת וְעוֹד לֹא אָמַרְתִּי דָבָר. עַל לִבִּי הַפַּרְפַּר לֹא אָמַרְתִּי דָבָר. קוֹרוֹתַי נֶחְבָּטִים בְּקִירוֹת רֵיקִים שֶׁל בַּתָּי שֶׁנָּטַשְׁתִּי אֶבְרוֹת וְּכנָפַיִּם נוֹצוֹת בִּסְעָרָה וַאֲנִי דּוֹמֶמֶת וּזְהִירָה
בְּיַדִּי הַפְּרוּשָׂה כִּמְנִיפָה קֵן לִלְבָבוֹת עֲדִינִים כִּי אֲנִי יְכוֹלָה. כָּכָה, חֲבוּלָה וּמוּבֶסֶת פֶּצַע וַחֲבֻּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה וַעֲדָיִין דִּיוָה שֶׁל אִמָּהוּת וַחֶסֶד אֶצְלִי בַּמַּרְאָה. עַד מָתָי לֹא אָבִין כַּמָּה רַךְ וּפַגִּיעַ יוֹמיוֹמִי שֶׁלִּי, עִוֵּר וַענִי, מְקַבֵּץ עַל פְּתָחִים סְגוּרִים לְמֶחְצָה. נַפְשִׁי אֶת עַצְמָה
הִפְקִידָה בְּבֵית עָבוֹט בֵּין הַרְבֵּה עֲצָמִים נוֹצְצִים וּמַט עַל מַדָּף עֵץ יַצִּיב. פּה בֵּין שְׂכִיּוֹת חֶמְדָה שֶׁהוּמְרוּּ בְּאֹכֶל הִיא מַרְגִּישָׁה שַׁיֶּכֶת קוֹנָם עָלָי שֶׁלֹא יָדַעְתִִי אֶת הִשְׁתּוֹקְקוּתָה לְמִשְׁפָּחָה לֹא נִחַשְׁתִּי יַלְדָּה. וְשֶׁמָּא הִכְחַשְׁתִּי, וְשֶׁמָּא סֵרַבְתִּי אֶת הָעֶרְגָּה. דַּעַתָּנִית וְגֵאָה הֶעֱדַפְתִּי רָעָב עַל פְּנֵי הוֹדָאָה הַצּוֹרֶבֶת בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. אֲבָל מַה לִי זֶה. אֲנִי תִּינוֹקֶת מוֹסֶרֶת
אֶת אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת לְדִינְכֶן רַחוּם וַחֲנוּן. תְּנוּ לָה מְנוּחָה. תְנוּ לָה מְנוּחָה בְּקִמְרוֹנוֹת יְדֵיכֶן, הַשְׁגִּיחוּ עַלֶּיהָ,
גַּעֲגוּעֵיהָ מִִתְמַלְּטִים מִפִּיהָ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת בְּחִצֵּי אֵשׁ עַל בְּהוֹנוֹתֵיהָ הִיא מְצַיֶּרֶת עִגּוּלִים וַאֲיָלוֹת בִּשְׁבִיל הַבִּלְבּוּל וְיֵשׁ יָמִים שֶׁל שְׁכוֹל בְּחֶבְיוֹן עַפְעַפֵּיהָ. חַשְׁרַת אֶפְרוֹחִים וּזְבוּבִים מִזְדַנֶּבֶת אַחַר זֵכֶר רֵיחָה שֶׁעוֹדֶנוּ תָּלוּי עַל חַבְלֵי הַכְּבִיסָה כַּחֲזִיַּת מֵינֶקֶת. הַחְזִיקוּ אוֹתָה יַדְעוּ אוֹתָה בְּקִיּוּמָה הַפָּרִיךְ בִּמְחִי עוֹר לְעוֹר הַקְצוּ לָה נוֹכְחוּת הוֹלֶמֶת לִמְּמַדֵּיהָ. מִי יוֹדֵעַ בְּאֵלוּ רְחוֹבוֹת הִתְגַּלְגְּלָה עַד שֶׁהִגִּיעָה
לִהְיוֹת אֲהוּבָה. מִמְטָרִים קַלִּים, יוֹרֶה שֶׁל גְּאֻלָּה הַמְטִירוּ עַלֶּיהָ אֵיךְ יָכֹלְתִי לִשְׁכֹּחַ אֶת יְבוּלֵיהָ, מִלִּים מִלִּים נִקְבָּצוֹת לְסַמְבַּטְיוֹן כַּבִּיר הוֹ נָהָר אֲגָדָה שֶׁעַל גָּדָה שֶׁלְךָ נִצֶּבֶת אֲנֹכִי וּנְתָזִים נְתָזִים מִזְדָרְזִים מִמְךָ אֶל פָּנַי אֶצְבָּעוֹת זְעִירוֹת בִּרְבָבוֹת נְגִיעָה זֶהוּ כֹּחִי וַחַיָּי מִמֶּנִּי וְאֵלַי הַמִתְהַפֶּכֶת וַשׁוּב בְּרִבּוֹא סַסְגּוֹנֵי אוֹרוֹת.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 2 אוקטובר 2012, באגסי-קסבה 16.52 |