0
פעם שתיתי חיי לרוויה הייתי הוללת וגם קצת פרועה... 4 שעות שינה היו די והותר מכל מה שהיה לי רציתי יותר. שיניתי צבעים ולמכביר תסרוקות במקומות חדשים אהבתי להיות. עברו שנים, הפכתי לאם והעיקר הפך להיות - הם. רגליי נדחקו מבלי שארגיש, ימיי עסוקים, הלו"ז מתיש. גם 6 שעות שינה כבר אינן מספיקות, מבחינתי כל היום במיטה להיות... עכשיו נחכה שיגיע תורם עוגן להרים, לפנות לדרכם ואנו כמו זוג צעיר וטרי ניקח לנו חופש, אולי אף נמריא למחוזות רחוקים נגשים ונצא ולגעגוע קטן להתגנב נרשה.... |