וכל פעם מחדש אני מוצאת את עצמי פונה לפה

כשאין אף אחד אחר שישמע.

או שאולי ככה נדמה לי. או שאולי לפה יותר קל לי להגיד באמת.

גם אני חזרתי הביתה לבד

מלילה של יום הולדת.

בסוף אתה תמיד חוזר הביתה לבד

או מתנחם במיטה של זר חדש שהוכר

או מתגעגע למוכר ישן שכבר מזמן הפך לזר.

אני נורא רוצה לרחם על עצמי

ולא כל כך מרשה

אולי מצליחה קצת בלי לשים לב.

היה לי יום הולדת. הוא נגמר.

וזה כבר כמה זמן שהחיים כבר לא פשוטים כמו פעם.