אשה היא יותר

אִשָׁה הִיא יוֹתֵר מִסַּךְ תּוֹלְדוֹתֵיהָ

שֶׁיֵשׁ לָה גַּם תּוֹלָדוֹת שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁהִיא מְטַפַּחַת

הִיא מְגַדֶּלֶת גַּם שֹׁרָשִׁים לְתוֹלָדוֹת אֲחֵרוֹת.

הִיא מַרְחִיקָה מַזִּיקִים וּמְקַדֶּמֶת תְּמוּרוֹת,

יוֹרֶדֶת לְחֵקֵר לֵב, נֶאֱנַחַת.

אִשָׁה הִיא יוֹתֵר מִסַּךְ תּוֹלְדוֹתֵיהָ.

יוֹתֵר מִשֶׁאֲנִי מֵבִינָה אֶת דְּבָרַי אֵלֶה

וְיוֹתֵר מִשֶׁאֲנִי מִתְיַמֶּרֶת לוֹמַר אוֹתָם

תָּרָה אֲנִי אֲחַר מַתְכּוֹנֵי פֶּלֶא

רְכִיבִים לְהָפֵר אֶת מוֹתָם.

מִסַּךְ אָבְדָנַי נוֹתַרְתִּי רַבּוֹת.

סָמַרְתִּי וְשַׁבְתִּי. חֶלְקַת בְּשָׂרִי

כְּבָרָה שֶׁרֻפְּדָה בְּטַחַב.

תּוֹלְדוֹתֵיהָ, לְהַרְחִיק תּוֹלְדוֹתַי.

וּמַה דּוֹבֶרֶת בְּגוּף שְׁלִישִׁי

לְמַה מִסְתַּתֶּרֶת בְּתוֹךְ לְחָשִׁים

דּוֹעֶכֶת לְהַרְשִׁים, כּוֹרֶכֶת סְפָרִים

וְאֹכֶל בְּמַפַּת דְּרָכִים לִיְלָדַי

תּוֹבַעַת צֶדֶק, שׁוֹבֶרֶת דִּין

יוֹדַעַת חֵן וּתְהוֹמוֹת כִּעוּר

הוֹ אִשָּׁה אִשָּׁה לְאֵין שִׁיעוּר.

©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 2 אוקטובר 2012, קסבה, 17.28