: יוסף זיתוני 2012-10-07 04:29:03
הטרקטור שליצולו רתומה עגלת פלטפורמה התקדם לאיטו בשביל שהיה הנתיב היחיד,בין שתי שורות צריפים דהויי צבע, וצרובי שמש.מעברת חצור הגלילית היתה אסופה חדגונית של מבני עץ כחמישים במספר משני צידי הדרך.
ממזרח מעבר לכביש שכן הקיבוץ "מחנים"ובתיו הלבנים הבהיקו מרחוק בתוך עלוות צמחיה ירוקה בתיו הרוגעים של הקיבוץ היו ניגוד משווע לעזובה וההזנחה שמעבר לכביש ,במעברה המשמימה.
כביש ראש פינה קריית שמונה. תנועת רכבים דלה בעליל, וכל רכב שחלף היוה מקור לתשומת לב , שמא נושא עימו בשורה.
עומד על סולם שנשען על קיר אחד הצריפים מברשת הצבע בידי בניסיון לרוות את לוחות העץ היבשים חרוכים נוכח חשיפה של שנים בשמש היוקדת.
מן הנמנע היה להתעלם מהטרקטור הנהוג בידי גבר עבדקן ומלא בשר.את תשומת ליבי משכה נערה שישבה על המשטח מאחור כשהיא תומכת בידיה בשתי תיבות עמוסות פירות וירקות משני צידיה.כאשר רגליה העדינות נעות קדימה אחורה עם כל תנודה של הרכב בדרך המשובשת.
מלווה את דמותה במבטי פלטתי כלפי אחי שעמד לידי בהחלטיות"אתה רואה אלי, זאת תהיה אשתי".
מה לבת קיבוץ במעברת עולים? תהיתי בנפשי,כצעיר לפני גיוס שזה עתה סיימתי .את לימודי בתיכון נשמעתי להצעת אבא, שהיה קבלן לעבודות אחזקה,כיוון שנותרו לי שלושה חודשים עד לגיוס נענתי בנפש חפצה בהנחה שאוכל לאגור מעט מזומנים לשמוש בעת השרות הצבאי. את המטלטלין חומרי צבע כלים מברשות וסולמות ,הבאנו מעיר מגורינו טבריה. התמקמנו באחד הצריפים ששימש לנו למגורים לכל ימות השבוע ובו שהינו כל התקופה של ביצוע העבודה עד לסיומה.שם היינו אבא ושני בנים בין ימי א' עד ו' שאז שבנו הביתה לשבת.
ראיתיה על הפלטפורמה ואמרתי "זאת תהיה אשתי"ברצינות עמוקה ללא עכבות ,בכמיהה,ערגה ונחישות דעת , שלא ידעתי מנין באה לי. וללא שמץ של בדיחות דעת כפי שצעירים נהגו לומר לעיתים.
כל שיש לי לומר היום לאחר 55 שנות נשואין שישה ילדים, וחמישה עשר נכדים. הנערה מהטרקטור הינה אשתי ותמשיך להיות כל החיים.
פרטי ההיכרות מפליאים ומוזרים,נצרבו בנשמותינו בשל מגפת "שפעת אסיאתית"שלעיתים מכנים אותה "שפעת סינגפור" "העופות." "החזירים" .ובדיעבד פורצת ופוקדת את האיזור מידי עשור .כינוייה משתנים על פי מקום ההתפרצות. התאור המלא מפורט ,באחד הסיפורים שכתבתי ונקרא בשם "שפעת אסיאתית" ונמצא בתכנים מוקדמים יותר שלי. יוסף
http://cafe.themarker.com/post/1349498/