ראיתי אותו קשור לעץ, ראשו מורכן לאדמה, לועס עשב לאט. חמור לבן, עצרתי לידו ושאלתי אותו, "חמור לבן, איפה המשיח." הוא הרים את מבטו מן האדמה ומסתכל אלי במבט מזוגג. "מה אתה רוצה." "אני רוצה שהמשיח יבוא במהרה בימנו שתבוא גאולה לעולם." הוא לא ענה לי, הוריד את מבטו לאדמה והמשיך ללעוס עשב. רועה הכבשים צץ מאחורי השיחים ובידו שני טלאים שרק נולדו. הולך לאט ואחריו הכבשה רצה ופועה בחרדה, הוא בא אלי. "היא המליטה שני טלאים, השבח לאללה." מניח אותם על העשב הרך, אימם מלקקת אותם ברכות. אני שואל אותו, "תגיד לי, אתה אולי המשיח." מסתכל עלי בעיניים עייפות, "אני לא משיח, אנא אישמי מוסה", אני מלא אכזבה, אבל לא מאבד תקווה. אמרו לי שסימני הגאולה מתגברים, אני אמשיך לחפש. אני לא יודע איך המשיח נראה, אבל צריך להיות לו חמור לבן. חמורים יש בשפע, לבנים קצת נדירים, הטיפשים לעולם לא מאבדים תקווה.
|