0
השמש בוקעת מתוך הלילה האפל והמאיים צובעת את האופק בכתמי אור בוהקים, זוהרים עוד לילה משמים עבר, ללא מטרה ברורה הפלגה צפונה דרומה, ללא רגע של הפוגה עיני בוערות מקרינת המכ"ם, המרצד באדום עוד מעט הסיוט הלילי נגמר, אלך למיטתי לחלום עולה לגשר הפתוח, לסגוד לשמש העולה בשלווה מפנה את הספינה אל הרוח, נושבת, מלטפת את פניי משטח את הטרוטלים בעדינות לעוצמה מרבית המנועים נוהמים בעוצמה מהממת, מרעידים את עולמי חרטום הספינה מפלח את הגלים, שולח נתזים לבנים מביט לאחור, בוחן את השובל האדיר של מים רותחים מרגיש בחיים, ליבי פועם בהתרגשות, טועם את הנאות החיים |