היא עברה ואתה תפסת שעה שאולה, טוב שהמסגרת אינה סגורה הרמטית...ואפשר לפרוץ אותה לארצות ניכר חדשות...אוהבת את הקו הספונטני והעדין של רישומיך בתוספת כתב היד המרחף מעליהם...
אהוד יקירי, ואכן, היכן יכולת בעבר למצוא יותר נכר מאשר בקולנוע מתמיד ותמר? סרטים ישראלים לא הקרינו שם ובתקופה מסוימת הקרינו שם פורנוגרפיה רכה והיכן יש לנו יותר נכר מאשר במרחב הנפשי שלנו, שם אנחנו פוגשים את הזר בכל מיני מצבים. בהצלחה עם קיבוץ השירים לספר, אכן הגיע כבר זמן!
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#