מפגש הפסגה השלישי בין ראשי מדינות מאמריקה הדרומית ומדינות ערב התקיים ב- 1 באוקטובר בלימה פרו, בהשתתפות נציגים מ- 12 מדינות היבשת הלטינית ומ- 22 מדינות ערביות בהעדר סוריה וסומליה. מטרת הפסגה היתה להגביר את שיתוף הפעולה בין שני גושי המדינות. בין האורחים מהמדינות הערביות נכחו נשיא לבנון מישל סלימן, נשיא תוניס מונסף מרזוקי, המלך עבדאלה מירדן וסגן ראש ממשלת מרוקו. בין ראשי המדינות הלטינו אמריקאיות הגיעו לפסגה נשיאת ארגנטינה קריסטינה פרננדס ונשיאת ברזיל דילמה רוסאף. בלט בהעדרו הוגו צ'אבס, נשיא ונצואלה. היום הראשון של הפסגה בת היומיים נפתח במפגש כלכלי בהנחיית המארח, נשיא פרו אולנטה הומאלה והאחראי על הנושאים הכלכליים מטעם הליגה הערבית, מוחמד אל טוואיחרי. יחד עם ראשי המדינות הגיעו לפסגה כ- 400 אנשי עסקים. בסיכום הפסגה בן 70 הסעיפים, שמרביתם סוכמו מראש בכינוס האסיפה הכללית של האו"ם בניו יורק קודם לכן, פורסמה "הצהרת לימה: "שלום עם השקעות כלכליות". בהצהרה הובעה תמיכה במציאת פתרון לבעיה הפלשתינית תוך המענות מוחלטת מאזכור המשבר הפוקד את סוריה ומטבח האזרחים. יש לציין, שההתעלמות מהעלאת הנושא הסורי בהצהרת הסיכום נעשתה בניגוד לדרישת יו"ר הליגה הערבית נביל אל-ערבי. בעניין הפלשתיני, הוצהר שהפסגה תומכת בזכות העם הפלשתיני ושל מדינות האזור לעצמאות, לשלום ולבטחון בגבולות מוכרים על פי החלטות האו"ם. המשתתפים קראו לצדדים לנהל משא ומתן מתוך אמון וכבוד הדדיים. בהקשר לקריקטורה והסרט על הנביא מוחמד, שעוררו מהומות מוסלמיות קשות ברחבי העולם, גנתה הפסגה בהצהרת הסיכום את מעשי האלימות והעוולות בשם הדת. סעיפים נוספים עסקו בגנוי מעשי טרור, הפעלת כוח ביחסים בין מדינות, בדרישה לאי הפצת הגרעין ובהגברת הפקוח על הנשק. כמו כן, סוכם על שיתוף פעולה בין פרלמנטרי והקמת בתי ספר דיפלומטיים. בתחום הכלכלי, התקבלה הצעתה של לבנון להקמת בנק להשקעות, וסוכם על שיתופי פעולה בנושא מחצבים, כמו נחושת בצ'ילה, ברזל בברזיל, זהב בפרו, אבני חן בקולומביה ואורוגואי, ובתחום החקלאות והמזון. הצהרת הסיכום בין שני גושי המדינות עסקה גם בנושאים אזוריים טהורים כמו דרישת ארגנטינה להחיל את ריבונותה על איי פוקלנד / מלבינס. בנושא זה שר החוץ הארגנטיני הקטור טימרמן, דחה את ההשוואה בין הדרישה הטריטוריאלית של ארגנטינה לבין זו של איחוד האמירויות על שני איי אבו מוסה עליהם השתלטה אירן. כמו כן הסיכום גנה את ניסיון ההפיכה באקוודור ב- 2009 ודרש לכבד את מעמדם האקסטריטוריאלי של השגרירויות, נושא הקשור למקלט המדיני שזכה לו מייסד ויקיליקס ג'וליאן אסנג' בשגרירות אקוודור בלונדון. ברקע גם עמדה המתיחות בין צ'ילה לבוליביה על הדרישה עתיקת היומין של האחרונה לגישה אל הים בגבול בין שתי המדינות. בשולי הפסגה התכנסו נציגי מדינות דרום אמריקה לדיון סגור על פרגואי על רקע הדחת הנשיא הנבחר פרננדו לוגו ביוני האחרון וביטול חברותה מ"איחוד מדינות דרום אמריקה". ההצהרה לא הזכירה את הנושא, ופרגואי גם לא הוזמנה אליה. הפסגה הבאה תתקיים בערב הסעודית ב- 2015 בערב הסעודית. על פי העיכוב בפרסום הצהרת הסיכום וביטול מסיבת העיתונאים של הנשיא הומאלה בתום הפסגה, נראה שלא קל היה להגיע להודעה רשמית מוסכמת והיא היתה תוצאה של מלאכת מחשבת עדינה. ההתייחסות לנושא הפלשתיני היתה מתונה וניכרת ההתחשבות של פרו בקשריה עם ישראל. ההצהרה בנושא הפלשתיני לא היתה יותר מתשלום מס שפתיים. למעשה, כך יש להתייחס לשאר הנושאים הפוליטיים שהוזכרו בהצהרה, כמו הנושא הגרעיני, הטרור, ההסתה הדתית ועוד. זו מעין הצהרה אנמית הקוראת לשלום ואהבה בעולם שאין כל השפעה ממשית. אי נוכחותם של כוכבים כמו צ'אבס ואחמדינג'אד ותדירות התכנסותה של הפסגה פעם בשלוש שנים מבטאים את החשיבות הפוליטית הלא גדולה שמייחסים לה. הנושאים הכלכליים היו בהחלט יותר רלבנטיים ומשקפים את האינטרסים של מדינות ערב להשקיע במשאביהן האדירים של מדינות אמריקה הלטינית. האם ישראל צריכה להיות מודאגת מהקשרים ההדדיים בין מדינות ערב לארצות אמריקה הלטינית? הקשרים הכלכליים בין שני גושי המדינות הוא טבעי, עם פוטנציאל אדיר. באשר להיבט הפוליטי, מדובר על מדינות עולם השלישי אשר מרבית מנהיגיהם מזוהים בצד השמאלי של המפה וכאנטי אמריקאים, ומכאן שהגישה השלילית הטבועה והמסורתית נגד ה"אימפריאליזם" האמריקאי כוללת גם את ישראל. לכן קל לגייס מדינות אלו להצבעות באו"ם למען נושאים כמו הפלשתיני. בנוסף, הקשרים האדוקים בין אירן לבין ונצואלה ידועים לשמצה ולאחרונה הידוק הקשרים עם ארגנטינה, הם נושאים שיש לעקוב אחריהם. עם זאת, ישראל מקיימת קשרים דיפלומטים עם מרבית המדינות הדרום האמריקאיות, במיוחד קשרים כלכליים וביטחוניים שגורמים לאיזון מסוים ולנקיטת מדיניות זהירה יותר מצד מדינות היבשת. |