צטט: צxxx 2012-10-12 14:54:42

לא שכחתי כלל ועיקר את ה"עיתונים" האחרים. מה שציינתי הן רק "דוגמיות".

 

לא שכחת אבל גם לא ציינת. לעיתונים שכן ציינת היה מכנה משום אחד הטיה שמאלה מהמקובל, אך מי שמסתכל על התמונה הגדולה רואה שיש הרבה יותר עיתונים ימינה מהמקובל. לכן הרשה לי להניח שהייתה כוונה ברורה בבחירת הדוגמיות שלך.

 

האם הם לא עבדו בהפסד??

מי מימן אותם?

 

לא יודע מה המודל הכלכלי של כל אחד מהעיתונים שציינו (וגם אלו שלא), נדמה לי ש"דבר" נסגר בסופו של יום בשל חוסר הצלחה כלכלי (מה שאומר שהכלל הנטען במאמר חל לגביו). באופן אישי אני חושב שיש מקום לעיתון כמו נקודה שמומן ברובו הגדול על ידי מועצת יש"ע. בעייני לגיטימי שעיר או חבל ארץ או מפעל או ארגון עובדים יחליטו שהם רוצים להקים עיתון וישיתו את הוצאות העיתון כחלק מדמי החבר (כמובן במידה שההחלטה נעשית על ידי גוף נבחר של מי שחי באותו חבל ארץ או חבר באותו ועד עובדים). כל זה נכון כל עוד הנפח של עיתון ציבורי אינו מאיים על קיומה של עיתונות חופשית שאינה כפופה לגוף או אדם זה או אחר. 

 

וכמובן שצריך להזכיר את האירוניה - שהרי העיתונים שציינת כמו "דבר" או "על המשמר" לא הטיפו לכלכלת שוק חופשי. לעומת זאת כאשר עיתון המטיף לשוק חופשי כמו "ישראל היום" עובד בניגוד מוחלט לכללי השוק החופשי - זה לא רק איום על עיתונות חופשית אלא הגדרה מילונית למושג צביעות.

מה שרציתי למעשה להבהיר כשמדובר על עמדה פוליטית  אחרת, זה מקבל לגיטימציה.

 

כפי שטענתי בתגובתי הראשונה לטעמי יש מקום לעמדות המועלות בעיתון ישראל היום (כמו גם לעמדות המועלות בעיתונים יותר ימניים כמו שבע לדוגמה).

אז מה אתה בעצם מציע?

שמישהו שיש לו כסף והרבה, לא יוכל להביע את דעתו וגם אם זה על חשבונו?

 

נדמה לי שהצלחת להפוך את היוצרות. איש אינו מונע ממאן דהו להביע את דעתו. לאדם שיש הרבה מאוד כסף יש אפשרויות הרבה יותר נרחבות להביע את דעתו (כמו על ידי עיתון המשמש לו לשופר במקרה הזה). גם זה כמובן לגיטימי. אלא שבמקרה הזה הכיוון הוא שהכסף של מאן דהו ימנע דעות שהם לא של בעל המאה (על ידי יבוש עיתונים אחרים שאינם יכולים לעבוד בתנאי הפסד). נדמה לי שההצעה שאתה מציע היא פירוש מאוד מקורי ל"הבעת דעה", ואפילו למונח "בעל המאה..."

האם יש לקבוע ע"פ המודל עד 60 פעם.. יותר מהחלש...

 

הפוסט כמובן עסק בהצגת הבעיה ולא במתן פתרון - בעיה שאינה בלעדית רק לשוק העיתונות (למרות שישראל היום הוא בהחלט דוגמה מצוינת). נדמה לי שרמזתי על חלק מהפתרון כאשר הזכרתי את החוק נגד מונופלים הקיים ברוב הארצות הקפטליסטיות. על פניו נאמני השוק החופשי היו אמורים להתמרד - שהרי הריבון מכניס את "ידיו המטונפות" לשוק (כהגדרתם). בפועל ההתערבות הזאת נועדה לחזק את המנוע המרכזי של השוק החופשי התחרות. ובזה טמון העניין כולו - בתנאי פתיחה כל כך קיצוניים בין מי שיש לו למי שאין לו, המחוקק צריך להתערב בתנאי המשחק על מנת שהתחרות לא תעלם. 

מונופול? גם על הדיעות? ומה באשר לעיתון הוירטואלי באינטרנט??האם גם שם להגביל?האם ניתן בכלל?

כנס כרגע לכל אחד מהאתרים של כל העיתונים וראה מהי כמות הדיווחים  ומה נכלל תחת תעמולה פוליטית.

שוב אתה מצליח להפוך את הדיון - מי שיוצר את ההגבלה ומונע את התחרות (לפחות על פי הפוסט) הוא מי שאתה מנסה לייצג. אף פעם לא נרמז שהדעות שמועלות ב"ישראל היום" לא צריכות לעלות לחלל האוויר (בעצם נטען ההפך הגמור). גם לא נכתב נגד ההטיה הפוליטית שיש לכל עיתון - כל עוד אין עיתון שבאמצעים מלאכותיים "כופה" את דעתו (על ידי יבוש עיתונים אחרים). כמובן שאינך חייב להסכים לנאמר בפוסט, אבל אולי שווה שתתעמת עם מה שכן נכתב בו במקום לשתול מילים שלא נאמרו בו?

 

מי שלא רוצה שלא יקנה ואפילו לא יקח בחינם.

 

האמת שהפוסט הזה התחיל ביום בו נסעתי עם חלון פתוח ומישהו השליך לתוך המכונית עותק של "ישראל היום" (כפי שהוא עשה לשאר המכוניות בכיכר). ברור שבטענה הזו יש יותר מהיתממות - אם אתה חושב שמאות אלפים יעדיפו לא לצרוך מוצר שנימסר להם ביד בחינם מתוך חשש שהתחרות בענף העיתונות תגווע.

 

הדיווחים מאמריקה בעיתונים האחרים הם בדיוק בכיוון ההפוך.

 

הבעיה עם הדיווחים מארצות הברית הוא שהבעלים של העיתון הוא הספונסר המרכזי של אחד המועמדים. נדמה לי שזה פשוט העתק של הסצנה מ"האזרח קיין" שבו העיתון שבבעלותו משמש ככלי במסע הבחירות של עצמו למשרת המושל.

 

השאלה היחידה שצריך לשאול, מי דיווח את האמת האובייקטיבית ומי את נטיית ליבו והשקפתו. אני לא נגד הזכות להביע דעה, אבל מה שקורה בעיתונות ולא רק כאן שהכל נכנס תחת הכנפיים של הבעת דעה , אם באופן גלוי ואם באופן מוסווה. לפעמים זה מוצג כביכול כהבעת דעה, בפועל זה "ג'וב" שנעשה בתשלום הממומן  על ידי  גורמים אינטרסנטים. שלא לדבר על פיברוקים וידיעות כוזבות.

 

זו לא שאלה. לטעמי "אמת אובייקטיבית" זו יומרה שאין מאחוריה דבר. אני מעדיף את הצניעות של מי שאומר מראש שלא ניתן לראות את המציאות שלא דרך המשקפיים שלך. (ברור שגם כל צרכן יחליט מהי לטעמו "האמת" על פי השקפת עולמו).

מצד שני כאשר בעלי העיתון הוא גם בעל אינטרס מאוד גלוי בנושא שאותו העיתון מסקר, וכאשר העיתון מסקר את אותו עניין בקו מאוד אחיד על פי האינטרס של הבעלים - או אז צרכן העיתון אמור להתחיל לשאול שאלות. 

 

שמח לשמוע שאתה לא נגד הזכות להבעת דעה (או שלפחות הזכות הזו לא שמורה רק לבעלי הון). יכול להיות שהטענות שאתה מעלה נכונות - אבל אני באופן אישי בדעה - שאם יש האשמה כל כך בוטה - היא צריכה להתבטא כלפי אותו עבריין שביצע אותה (וכאן גם להסתכן בתביעת דיבה אם ההאשמה לא נכונה) במקום לזרוק אמירה כללית שמכתימה ציבור שלם.

 

אף אחד מהעיתונים לא זוכה לעבור את סף הדלת בביתי. גם לא זה החינמי.

עד לפני מספר שנים זה היה שונה.מדי יום "נחתו" כאן ארבעה עיתונים שונים.

לא חבל על העצים ביערות?

 

כאן אנחנו מסכימים, המודל של עיתון מבוסס נייר אמור להשתנות - כנראה שהוא כבר משתנה (ולכן יכולת לומר במידה רבה של צדק שהגורם לייבוש של העיתונות הכתובה איננו רק המודל של העיתון שאינו בנוי על הכנסות, אלא ירידת קרנו של עיתון מבוסס נייר לטובת תחליפים אחרים). 

צטט: עצבן 2012-10-12 12:04:27

נראה לי שאתה יוצא נגד עיתונות שיש לה אג'נדה או נטייה פוליטית. (שכחת לציין את הצופה, יתד נאמן, נקודה, שבע, news1, מקור ראשון - והרשימה מאוד חלקית). אני לא רואה את הדברים כמוך. בעייני הגיוני שלכתב, לעורך ואפילו לבעלים יש נטייה, ומן הסתם זו תורגש גם במוצר המוגמר. בהקשר הזה בהחלט יש מקום לעיתונים אם אג'נדות שונות ובכלל זה גם לישראל היום (למרות שנדמה לי שקצת מוזר לקבל דיווח על הבחירות בארצות הברית לדוגמה - ממי שהוא הספונסר הראשי של אחד המועמדים). באופן אישי אני שמח על התופעה כיוון שזה מאפשר לעיין בדעות שונות - ונדמה לי שצריך מידה רבה של נרקיסיזם כדי לרצות לפתוח עיתון רק כדי לגלות שם את דעתך שלך.

 

אפס עם נתייחס לדיווחים ודעות כמו כל מוצר אחר בשוק החופשי - אנו מגלים שבתנאי השוק המדוברים נוצרת פלטפורמה של מונופול (מכיוון שאיש לא יכול לעבוד בתנאי הפסד מלבד מי שיש לא כמות כסף העולה על כל המתחרים גם יחד). עם מונופול הוא דבר גרוע לשוק (משום שהוא מונע תחרות), הוא גרוע שבעתיים בתחום של הדעות.

 

צטט: צxxx 2012-10-10 12:04:25

הארץ עיתון?לא, ביטאון. ידיעות... ידיעות??, לא, מקדם, דוחה אג'נדה ומועמדים(לפי בחירה ידועה מראש). אז מה אם יש להם פחות כסף?זה הופך את השוק ללא חופשי? והיו "דבר" ו"על המשמר" ו"הבוקר" ועוד...אדלסון (שלא אהוד עלי), לא היה פעיל בשעתו ואז זה היה בסדר... העיתונות הכתובה גוססת, לא רק כאן.

 

לא שכחתי כלל ועיקר את ה"עיתונים" האחרים. מה שציינתי הן רק "דוגמיות".האם הם לא עבדו בהפסד??

מי מימן אותם?

מה שרציתי למעשה להבהיר כשמדובר על עמדה פוליטית  אחרת, זה מקבל לגיטימציה.

אז מה אתה בעצם מציע?

שמישהו שיש לו כסף והרבה, לא יוכל להביע את דעתו וגם אם זה על חשבונו?

האם יש לקבוע ע"פ המודל עד 60 פעם.. יותר מהחלש...

מונופול? גם על הדיעות? ומה באשר לעיתון הוירטואלי באינטרנט??האם גם שם להגביל?האם ניתן בכלל?

כנס כרגע לכל אחד מהאתרים של כל העיתונים וראה מהי כמות הדיווחים  ומה נכלל תחת תעמולה פוליטית.

מי שלא רוצה שלא יקנה ואפילו לא יקח בחינם.הדיווחים מאמריקה בעיתונים האחרים הם בדיוק בכיוון ההפוך.

השאלה היחידה שצריך לשאול, מי דיווח את האמת האובייקטיבית ומי את נטיית ליבו והשקפתו.

אני לא נגד הזכות להביע דעה, אבל מה שקורה בעיתונות ולא רק כאן שהכל נכנס תחת הכנפיים של הבעת דעה , אם באופן גלוי ואם באופן מוסווה.לפעמים זה מוצג כביכול כהבעת דעה, בפועל זה "ג'וב" שנעשה בתשלום הממומן  על ידי  גורמים אינטרסנטים.שלא לדבר על פיברוקים וידיעות כוזבות.

אף אחד מהעיתונים לא זוכה לעבור את סף הדלת בביתי. גם לא זה החינמי.

עד לפני מספר שנים זה היה שונה.מדי יום "נחתו" כאן ארבעה עיתונים שונים.

לא חבל על העצים ביערות?

צטט: עצבן 2012-10-12 12:04:27

נראה לי שאתה יוצא נגד עיתונות שיש לה אג'נדה או נטייה פוליטית. (שכחת לציין את הצופה, יתד נאמן, נקודה, שבע, news1, מקור ראשון - והרשימה מאוד חלקית). אני לא רואה את הדברים כמוך. בעייני הגיוני שלכתב, לעורך ואפילו לבעלים יש נטייה, ומן הסתם זו תורגש גם במוצר המוגמר. בהקשר הזה בהחלט יש מקום לעיתונים אם אג'נדות שונות ובכלל זה גם לישראל היום (למרות שנדמה לי שקצת מוזר לקבל דיווח על הבחירות בארצות הברית לדוגמה - ממי שהוא הספונסר הראשי של אחד המועמדים). באופן אישי אני שמח על התופעה כיוון שזה מאפשר לעיין בדעות שונות - ונדמה לי שצריך מידה רבה של נרקיסיזם כדי לרצות לפתוח עיתון רק כדי לגלות שם את דעתך שלך.

 

אפס עם נתייחס לדיווחים ודעות כמו כל מוצר אחר בשוק החופשי - אנו מגלים שבתנאי השוק המדוברים נוצרת פלטפורמה של מונופול (מכיוון שאיש לא יכול לעבוד בתנאי הפסד מלבד מי שיש לא כמות כסף העולה על כל המתחרים גם יחד). עם מונופול הוא דבר גרוע לשוק (משום שהוא מונע תחרות), הוא גרוע שבעתיים בתחום של הדעות.

 

צטט: צxxx 2012-10-10 12:04:25

הארץ עיתון?לא, ביטאון. ידיעות... ידיעות??, לא, מקדם, דוחה אג'נדה ומועמדים(לפי בחירה ידועה מראש). אז מה אם יש להם פחות כסף?זה הופך את השוק ללא חופשי? והיו "דבר" ו"על המשמר" ו"הבוקר" ועוד...אדלסון (שלא אהוד עלי), לא היה פעיל בשעתו ואז זה היה בסדר... העיתונות הכתובה גוססת, לא רק כאן.

צטט: עצבן 2012-10-12 12:12:12

צטט: ניצן לוי 2012-10-10 20:43:20

ראשית אכן מאמר יפה , כתוב ממש נחמד והבנתי את הנקודה אבל כפי שהגיבו פה גם אחרים גם לפני ישראל היום ולפני שהטייקון הרשע החליט לייצר עיתון חינמי כל העתונים ללא יוצא מן הכלל לא היו חופשיים והביעו דעות ו"פרשנות" חד צדדית. ההבדל היחיד הוא שהם היו אג'נדות שמאלניות יותר האם זו הבעיה? האם אדלסון היה איש מהמחנה השמאלי , בעד מורשת רבין, שלום עכשיו , גם כן היינו מרגישים כי העיתונות אינה חופשית? ובכן העובדה היא שלא כי אף אחד לא הביע כל בעיה בדמוקרטיה בשנות קיומו של "עיתון" הארץ (למעט כמה קיצונים ימנים שלא ממש ראוי להקשיב להם). בכל אופן ימין או שמאל אני בעד סגירת כל העיתונים הכתובים , בימינו יש עיתונות חופשית והיא אתרים כמו זה שאנו כותבים בו, שכל אחד יכול להביע את דעתו באופן חופשי.

 

נדמה לי שהתגובה הקודמת מתאימה גם להערה שלך. לגבי אתרים שמאפשרים כתיבה חופשית. זה כמובן יפה ונכון - אלא שפוסט מושקע במיוחד שמקודם על ידי העיתון - ומופץ על ידי עשרות חברים נאמנים בפייסבוק יכול במקרה הטוב להגיע ל-5000 איש. זה מאוד יפה אבל כמעט נטול ערך מול תפוצה של כמה מאות אלפים על בסיס יומי.

עד כמהשאני זוכר לא היה לפני אדלסון השקעה מסיבית בעיתון פרו ממשלתי שהודיע מראש על מעורבותו בפוליטיקה הישראלית.

עד כמה שאני יודע גם אין טייקון שמשקיע השקעה כזו מסיבית ביריביו של נתניהו לבחירות

עד כמה שאני מבין ברור לכולם שצריכה להיות שקיפות בנוא מתן התרומות למועמדים פוליטיים, ובמיחד מצד תורמים  שאינם גרים בישראל (סוכן זר??), איך בדיוק נסוג הוצאת עיתון ללא עלות שכל משימתו היא לא האמת העיתונאית אלא תמיכה בראש הממשלה?

וכל זה, עד כמה שהצלחתי להסביר, עוד לפני הדיון המיותר על "אוביקטיביות של העיתונים!!

המינוח שטויות מהמקלדת שלך כמובן מתקבל בברכה אצלנו. נראה לי שלא הבנתי את הקונטקסט - אבל אני קצת איטי - כרגע נפל לי אסימון. אפשר לדבר על כלכלת הקזינו - שמה שמניע אותה (כמו כלכלת השוק החופשי) הוא כמובן הרצון של כל שחקן להתעשר. כלכלת הקזינו תלויה במזל ולכן יש בה הרבה אי ודאויות, ובכל זאת יש בה שתי ודאויות. 1. כ-70 אחוז מהשחקנים בקזינו יצאו בהפסד. 2. יש מרוויח ודאי אחד בכלכלת הקזינו - בעלי הקזינו. יכול להיות שגם בכך תורם מר אידלסון להבנתנו את מגבלות השוק החופשי.

 

צטט: forte nina 2012-10-11 07:20:22

לא הבנתי מה לא הבנת. אבל אם תוריד את המילה שטויות בפתיח,[ יכול להיות שהיא הפריעה לך]. אתה גם לא מבין את התגובה שלי?

היא נכתבה כדי להרחיב לך היריעה איך הוא פועל בכל העולם כשהוא מזהה חולשות.

צטט: ניצן לוי 2012-10-10 20:43:20

ראשית אכן מאמר יפה , כתוב ממש נחמד והבנתי את הנקודה אבל כפי שהגיבו פה גם אחרים גם לפני ישראל היום ולפני שהטייקון הרשע החליט לייצר עיתון חינמי כל העתונים ללא יוצא מן הכלל לא היו חופשיים והביעו דעות ו"פרשנות" חד צדדית. ההבדל היחיד הוא שהם היו אג'נדות שמאלניות יותר האם זו הבעיה? האם אדלסון היה איש מהמחנה השמאלי , בעד מורשת רבין, שלום עכשיו , גם כן היינו מרגישים כי העיתונות אינה חופשית? ובכן העובדה היא שלא כי אף אחד לא הביע כל בעיה בדמוקרטיה בשנות קיומו של "עיתון" הארץ (למעט כמה קיצונים ימנים שלא ממש ראוי להקשיב להם). בכל אופן ימין או שמאל אני בעד סגירת כל העיתונים הכתובים , בימינו יש עיתונות חופשית והיא אתרים כמו זה שאנו כותבים בו, שכל אחד יכול להביע את דעתו באופן חופשי.

נדמה לי שהתגובה הקודמת מתאימה גם להערה שלך. לגבי אתרים שמאפשרים כתיבה חופשית. זה כמובן יפה ונכון - אלא שפוסט מושקע במיוחד שמקודם על ידי העיתון - ומופץ על ידי עשרות חברים נאמנים בפייסבוק יכול במקרה הטוב להגיע ל-5000 איש. זה מאוד יפה אבל כמעט נטול ערך מול תפוצה של כמה מאות אלפים על בסיס יומי.

נראה לי שאתה יוצא נגד עיתונות שיש לה אג'נדה או נטייה פוליטית. (שכחת לציין את הצופה, יתד נאמן, נקודה, שבע, news1, מקור ראשון - והרשימה מאוד חלקית). אני לא רואה את הדברים כמוך. בעייני הגיוני שלכתב, לעורך ואפילו לבעלים יש נטייה, ומן הסתם זו תורגש גם במוצר המוגמר. בהקשר הזה בהחלט יש מקום לעיתונים אם אג'נדות שונות ובכלל זה גם לישראל היום (למרות שנדמה לי שקצת מוזר לקבל דיווח על הבחירות בארצות הברית לדוגמה - ממי שהוא הספונסר הראשי של אחד המועמדים). באופן אישי אני שמח על התופעה כיוון שזה מאפשר לעיין בדעות שונות - ונדמה לי שצריך מידה רבה של נרקיסיזם כדי לרצות לפתוח עיתון רק כדי לגלות שם את דעתך שלך.

 

אפס עם נתייחס לדיווחים ודעות כמו כל מוצר אחר בשוק החופשי - אנו מגלים שבתנאי השוק המדוברים נוצרת פלטפורמה של מונופול (מכיוון שאיש לא יכול לעבוד בתנאי הפסד מלבד מי שיש לא כמות כסף העולה על כל המתחרים גם יחד). עם מונופול הוא דבר גרוע לשוק (משום שהוא מונע תחרות), הוא גרוע שבעתיים בתחום של הדעות.

 

צטט: צxxx 2012-10-10 12:04:25

הארץ עיתון?לא, ביטאון. ידיעות... ידיעות??, לא, מקדם, דוחה אג'נדה ומועמדים(לפי בחירה ידועה מראש). אז מה אם יש להם פחות כסף?זה הופך את השוק ללא חופשי? והיו "דבר" ו"על המשמר" ו"הבוקר" ועוד...אדלסון (שלא אהוד עלי), לא היה פעיל בשעתו ואז זה היה בסדר... העיתונות הכתובה גוססת, לא רק כאן.

צטט: ניצן לוי 2012-10-10 20:43:20

ראשית אכן מאמר יפה , כתוב ממש נחמד והבנתי את הנקודה אבל כפי שהגיבו פה גם אחרים גם לפני ישראל היום ולפני שהטייקון הרשע החליט לייצר עיתון חינמי כל העתונים ללא יוצא מן הכלל לא היו חופשיים והביעו דעות ו"פרשנות" חד צדדית. ההבדל היחיד הוא שהם היו אג'נדות שמאלניות יותר האם זו הבעיה? האם אדלסון היה איש מהמחנה השמאלי , בעד מורשת רבין, שלום עכשיו , גם כן היינו מרגישים כי העיתונות אינה חופשית? ובכן העובדה היא שלא כי אף אחד לא הביע כל בעיה בדמוקרטיה בשנות קיומו של "עיתון" הארץ (למעט כמה קיצונים ימנים שלא ממש ראוי להקשיב להם). בכל אופן ימין או שמאל אני בעד סגירת כל העיתונים הכתובים , בימינו יש עיתונות חופשית והיא אתרים כמו זה שאנו כותבים בו, שכל אחד יכול להביע את דעתו באופן חופשי.

וגם לשקר באופן חופשי.

(ראה מקרה גדעון לוי)

לא הבנתי מה לא הבנת. אבל אם תוריד את המילה שטויות בפתיח,[ יכול להיות שהיא הפריעה לך]. אתה גם לא מבין את התגובה שלי?

היא נכתבה כדי להרחיב לך היריעה איך הוא פועל בכל העולם כשהוא מזהה חולשות.

1. נדמה לי שהטיעון הזה עלה בגוף הפוסט - להבדיל מעזריאל קרליבך, שיצר את מעריב מתוך אמונה בעיתונות, קרוב לוודאי שנושא העיקרי שנמרודי או דנקנר חיפשו במעריב זו את ההשפעה הפוליטית.

2. בעייני אין כל פסול בעיתון עם אג'נדה פוליטית יהיה זה דבר, או הצופה, או יתד נאמן או נקודה או שבע... הצרכנים על פי השקפת עולמם או על פי תחומי העניין שלהם יחליטו באיזה עיתון לבחור (ומן הסתם עיתון שאין לו מספיק דורשים כמו דבר יעלם). נדמה לי שלא אלו חוקי המשחק שאנו מדברים עליהם כאן.

3. ואולי יש כן צדק פיוטי שאחד השופרות המרכזים של השוק החופשי (ישראל היום) מדגים בצורה מאוד אגרסיבית איך לשבור את השיטה הזו.

 

צטט: assaf_ 2012-10-10 10:58:26

מה זו ההתממות הזו ? כל העיתונים בישראל זה הון - שלטון , כל עיתון בארץ מקדם אג'נדה פוליטית וכלכלית

אני לתומי חשבתי שאני מדבר על באג קטן שדורש תיקון...

 

צטט: אורי זמיר 2012-10-10 10:11:23

מפחיד ועצוב כמה שזה נכון.

נכון אף עיתון אינו חופשי לגמרי - אבל התחרות הייתה אמורה ליצור תמהיל שיאזן את ניגודי האינטרסים (לפחות על פי חובבי השוק החופשי). שני הסעיפים האחרונים - מייתרים לגמרי את התחרות - ומכאן את כל עיקרון השוק החופשי שאמור להשגיח על העיתונות.

 

צטט: אסתי הורן 2012-10-10 09:52:38

הכל נכון. הבעיה שגם שאר העתונים אינם חופשיים, כיוון שאף אחד מהמודלים הבדיוניים שהצגת כאן אינו בדיוני לצערנו.

מה שיפה שבעיה כל כך גלויה, היא ההבנה שצריך למצוא לה פתרון.

 

צטט: שי מנדל 2012-10-10 08:29:19

לצערי, מסכים עם כל מילה.

מודה שלא כל כך הבנתי...

 

צטט: forte nina 2012-10-09 12:42:41

שטויות,  אידלסון מנהל את כל איי הבהאמס כי הוא בנוי רק למונופול. עכשיו הוא הכניס את רגלו הגסה לספרד ויבנה שם קזינו ובתי מלון ובקרוב הוא יהיה הפרנקו המתחדש והמודרני. כך הוא עשה מהאיים המלדיביים ובכל מקום נחשל מפוארטו ריקו, סאן חואן ושאר האיים המרודים  הוא קודם השקיע ובנה קזינו ובתי מלון , איזורי תיירות ויצר מקומות עבודה ואז הפך למלך של המקום. בישראל הוא  לא יכול היה לבנות קזינו בגלל חוקיה.  אז הוא בנה לביבי עיתון ועזר לדפוק כמה מסמרים רציניים בארון הקבורה של הבעיתונות המקומית, כי הכיס שלו בלתי מוגבל והאידיוטיות שלנו גם.

אין לי ספק שמעבר ל"עיקרון הפוקר"  -עיקרון שעל פיו משחק פוקר יהיה מוטה באופן מובהק לבעל הקופה הגדולה (משום שהוא יכול להעלות את ההימור מעבר ליכולתם של שאר השחקנים) - יש לשיטת השוק החופשי עוד באגים (שאת חלקם הזכרת אלא שכאן מדובר בוירוס הרסני שהורס את עצם מהותה של השיטה - ומחסל את מה שנקרא מנוע הצמיחה על פי השוק החופשי. חוצמזה שעיתון ישראל היום מרח לנו כתובת כל כך גדולה על הקיר שאפילו עיוור לא יכול להחמיץ אותה.

 

צטט: shabat shalom 2012-10-09 11:57:46

מה שכתבת עלעיתון (?) "ישראל היום"הוא רק אספקט אחד של הבלוף המדבר על תחרות חופשית בכלכלה חופשית. שכן אותה תחרות שבה החזק מסלק את מתחריו לא בגלל שהם פחות טובים אלא רק בגלל שיש לו עודפי כסף בעזרתם היא יכול לסלק מהתחרות "החופשית" כלאחד. הטייקונים בעלי השאיפות הפוליטיות (חלקם מזהה השפעה ברוטאלית על השלטון כעוד כלי יעיל למען רווח פרטי שלהם) מרבים לעשות זאת או בקנייה ישירה של פוליטיקאים (שוחד) או ע"י התבססות במוקדי השפעה מנטאלית על מקורות הכוח של השלטון. שליטה על מקורות המידע המסונים לטובתו של בעל המאה - היא זו שגם מנציחה את הדיקטטורה של הטייקונים שלעולם לא תותר על כוחה. (ועוד מאיימיםן עלינו שאם לא נהיה נחמדים לטייקונים אז הטייקונים יעזבו אותנו...........)