כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    כשהפדגוגיה תפגוש את הטכנולוגיה

    61 תגובות   יום שלישי, 9/10/12, 14:01

    מלמדים אותנו בבית הספר שלכל שאלה יש תשובה אחת, מדגימים לנו חשיבה מקובעת ומבנית של סיבה ותוצאה. הקניית הידע המסורתית אינה מעודדת סקרנות, חקירה, תהליכי חשיבה, עיבוד הידע הפיכתו למידע וחשיבה בקרתית. החשיבה היא משאב בסיסי שניתן ללמדה באופן ישיר ושינוי הפרדיגמה יתאפשר על ידי הכשרת מורים המאמינים ביכולת כל תלמיד לחשוב באופן מסועף, המאמינים שמותר לנסות רעיונות חדשים ולשבור את השמרנות לכיוונים לא שגרתיים, מקוריים ויצירתיים מעבר לגבולות הבעיה.

    הכנסת הטכנולוגיה המקוונת כשיטת עבודה לבית הספר תאפשר לתלמיד לימוד עצמאי בבית של החומר התיאורטי הנגיש והזמין ברשת. בכיתה המורים לא יהיו הסמכות האינטלקטואלית, אלא חלק מהלמידה השיתופית המעמיקה את הידע, המתרגלת ומעבדת אותו בלמידה פעילה ושיתופית של תהליכי חשיבה המאפשרים ניתוח רעיונות וטיעונים, חשיבה בקרתית, הערכה והסקת מסקנות. בהינתן האפשרות לחקור, לשאול, לבקר באופן שקול ומנומק, ולגבש דעה תתאפשר הקניית מיומנויות החשיבה באופן ישיר.

    פיתוח כישורי החשיבה אינו עולה בקנה אחד עם שינון החמר והשעבוד לציונים הנבדק בבחינה אחידה.  האלטרנטיבה למעקב אחרי הישגים והערכת התלמיד בהתאם להתקדמותו ביחס ליכולותיו ייעשו על ידי שיחה, תצפית, בחינות בית, בדיקת מחברות, עבודה בנושא אישי ועוד. ערך מוסף לנושא זה יתבטא בשוויון בחינוך, באווירה מקבלת ולא שיפוטית, במערכת יחסים נעימה ובתקשורת פתוחה.

    המודל הארגוני בישראל מיושן ודומה לפירמידה בה מערכת החינוך נמצאת בראש הפירמידה והתלמידים בבסיסה.  מכיוון  והשינוי לא יגיע מלמעלה למטה. המשאלה היא שאנו הורים ואנשי חינוך בעלי חזון נוביל שינוי לשילוב הטכנולוגיה בחינוך מלמטה למעלה, כדי שחדשנות עתידית ויצירתיות המחר יהיו פירות ההשקעה של המציאות הלימודית העכשווית של ילדינו.

     

    באישון:

      מיל: "ערכה של מדינה היא ערכם של יחידים המהווים אותה, ומדינה המגמדת את אנשיה כדי שיהיו כלים צייתניים יותר בידיה אפילו למען מטרות מיטיבות, סופה שתמצא שלא ניתן באמת לחולל גדולות בעזרתם של אנשים קטנים."

    דרג את התוכן:

      תגובות (61)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/13 13:35:

      צטט: לואיס קרול 2012-10-18 10:52:03

      כשיהיו  מורים  מעודדי  חשיבה

      הם יוכלו לכתוב  תכניות מעודדי  חשיבה

      בינתיים המחשב  יהיה יותר  זריז בבדיקת קיבעון מחשבתי 

      כפי שעוצב על ידי אותם מורים שפיתחו את הקיבעון שאלה-תשובה

      ואנחנו  בעניבה ( LOOP בשפת המחשב )

      או  מעגל  קסם ..בשפת אלו שלא  מבינים מהו  משוב חיובי 

      ( משוב שלילי  מתקן, משוב חיובי  מכניס  תופעה לרוויה במהירות)

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2365478/

       

      כשהפדגוגיה תפגוש את החופש

       

      כשיהיו חופש בחירה, חופש פעולה, וחופש לימוד בבית-הספר -- הכל יסתדר והכל ישתפר. 

       

       

      החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  

      בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

      ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

      אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

      התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

      נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

       

      בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

       

       

       

      מה הם המקורות של המשמעת העצמית הפנימית? כיצד בן אדם מצליח לפתח את הכוח הפנימי שלו ואת אופיו אשר יכולים להעניק סדר והגיון לחייו? 

      השאלה עצמה מרמזת על חלק גדול מהתשובה. מה שאנחנו מחפשים הוא פיתוחה של משמעת עצמית בתוך כל פרט. הדבר מרמז על כושר לעמוד בגפנו, להיות עצמאיים מבחינה מוסרית, להיות הגיוניים מבחינה אינטלקטואלית; בקיצור, את היכולת למצוא הגיון בחיינו, ליצור זהות שהיא שלמה ומהווה יחידה. אנחנו מדברים על דמות של אדם המתאים לקהילה חופשית של אזרחים שווים ביחסי הגומלין שביניהם – אדם המסוגל לקבל החלטות בתוך מסגרת הגיונית ועקבית עם עקרונותיה, אדם המסוגל להתייחס, ושיתייחסו אליו, בכבוד. 

      סוג האופי אותו אנחנו מחפשים איננו נחוץ בכל סוג אחר של חברה. היכן שהמדינה שולטת עליונה, נחוצים אנשים אשר מסוגלים מעל הכול לציית, להטביע את העצמי הייחודי שלהם בדפוס גדול יותר. תלות ולא עצמאות, היא התכונה המתאימה ביותר למדינות סמכותיות. 

      אנחנו, מאידך, מחפשים עצמאות. האדם העצמאי הוא האידאל שלנו. 

      סימן ההיכר של האדם העצמאי הוא יכולתו לשאת באחריות. להיות אחראי ולמסור דין וחשבון בעבור מעשיו. לעשות, ולעמוד מאחורי מעשיו. לא להסתתר מאחורי "פקודות מגבוה", לא לחפש מקלט מאחורי החלטות הקבוצה, לא לאזור כוח מאיזושהי דמות של גיבור, אלא להיות גיבורים של עצמנו. 

      אין דרך ללמד או להכשיר אדם אחר לעצמאות, אין טכניקה כדי להשיג או להעביר תכונות אלו. הדרך היחידה שבן אדם הופך אחראי על עצמו היא להיות אחראי על עצמו בעצמו, ללא סייגים או תנאים. 

       

      בבית הספר, כל המלכודות של תמיכה חיצונית אשר מהוות מקום מבטחים לחלש, כל המלכודות של סמכות חיצונית אשר מהווה תחליף להכוונה העצמית הפנימית, כל המלכודות של לחץ מוסרי חיצוני אשר מהוות תחליף להתפתחות המוסרית הפנימית, כל הכוונות הטובות של האביזרים אשר מחלישים ולעתים משתקים את הרצון האינדיבידואלי של תלמידים ומורים כאחד, חייבות להיעלם לגמרי. 

      יחידת הבניה הבסיסית בבית הספר, חייבת להיות האדם האחראי אשר תחושת החיים שלו נגזרת מהעובדה שהוא התגבר בכוחות עצמו על המכשולים הענקיים הטעויות והפיתויים אשר נזרעו בדרכו, ואשר קיומו קיבל צורה כתוצאה ממאמציו היצירתיים.

       

       

      -----------------
      * ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

       

        21/1/13 22:05:
      מעולה:-)) !!!!!!!!!!!!
        20/10/12 05:22:
      עמיתטיברמן היקרה. שמחה לקרוא את תגובתך המעוררת ציפיות בהתייחסות מערכת החינוך לנושא, ובלקיחת אחריות לתיקון המצב. מקווה שהתהליך יצבור תאוצה ותגובש משנה סדורה בנושא.
        20/10/12 00:40:
      הצלחת למקד את החולי העיקרי של המערכת באופן קולח ורהוט! אני מסכימה עם כל מילה, אך יחד עם זאת, חשוב לי להדגיש שמסתמן שינוי פרדיגמה, ובבתי ספר רבים נשברת ההיררכיה וניתן מקום לפיתוח כישורים של אינטיליגנציה רגשית וחשיבה יצירתית. אני כותבת את זה, כי אני שמחה לומר שאני חלק מהתהליך הזה, כמי שמרצה ומעבירה השתלמויות מורים בנושאים אלו בדיוק. התהליך איטי מדי, אין ספק, אך הוא קורה כאן ועכשיו.
        19/10/12 20:53:

      צטט: גילהסטחי 2012-10-19 06:12:37

      לואיס קרול היקר. החשיבה שלך מעידה שזכית בחינוך יצירתי, כי אתה מהווה דוגמה לחשיבה רחבה ומחוץ לקופסה. אולי אתה מחפש עבודה כמורה?

      דייקת...אני גם מרצה באקדמיה

      צריך "משהו"  לעשות  משהו.. אפילו בענייני  קוסמות

      http://cafe.themarker.com/image/2375100/

        19/10/12 06:12:
      לואיס קרול היקר. החשיבה שלך מעידה שזכית בחינוך יצירתי, כי אתה מהווה דוגמה לחשיבה רחבה ומחוץ לקופסה. אולי אתה מחפש עבודה כמורה?
        19/10/12 06:08:
      שולה ניסים. ניסחת באופן תמציתי קולע וברור את הרעה החולה המאפיינת את החינוך בארץ. תודה לך.
        18/10/12 10:52:

      כשיהיו  מורים  מעודדי  חשיבה

      הם יוכלו לכתוב  תכניות מעודדי  חשיבה

      בינתיים המחשב  יהיה יותר  זריז בבדיקת קיבעון מחשבתי 

      כפי שעוצב על ידי אותם מורים שפיתחו את הקיבעון שאלה-תשובה

      ואנחנו  בעניבה ( LOOP בשפת המחשב )

      או  מעגל  קסם ..בשפת אלו שלא  מבינים מהו  משוב חיובי 

      ( משוב שלילי  מתקן, משוב חיובי  מכניס  תופעה לרוויה במהירות)

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2365478/

        17/10/12 17:44:
      לעיתים קרובות מידי אני חושדת שמערכת החינוך היא בסך הכל בובה על החוטים המשרתת את הצרכים של השלטון. אין רצון לעודד חשיבה ביקורתית כי אם זה יהיה כך הגולם יקום על יוצרו.*
        17/10/12 13:01:
      עורך דין שי וקנין. בתפיסתך אתה רואה השינוי חל מצמרת מערכת החינוך. אני חולקת על דעתך מכיוון ואת הפערים בחינוך יצרה האידיאולוגיה של מערכת החינוך, וניכר שהפערים הולכים וגדלים.
      נראה ששיטת החינוך הנוכחית זקוקה לרענון יסודי במקרה הטוב ולבנייה מהיסוד במקרה הרע. אני מקווה שהגורמים האחראים על המערכת ידעו איך לשפר את המצב... תודה ששיתפת.
        15/10/12 17:39:
      גליתוש היקרה, מסכימה אתך שעל המורה להיות מתווך ואוסיף שעליו להיות גם מלווה בגיבוש הזהות האישית ובהבניית הידע.
        15/10/12 04:23:
      על המורה להיות מתווך בלבד בין שפע המידע המוצע לבין התלמידים. לדעת להיות להם המסננת בין העיקר והתפל.
        13/10/12 19:17:
      laline היקרה. את צודקת השינוי לא יגיע מלמעלה למטה, כלומר לא יתחיל ממערכת החינוך. אני מאמינה שמילים יוצרות מציאות ועל ידי רתימת הציבור לאמונה שניתן לערוך שינוי התהליך מתרחש. הוא מתחיל בחשיפת המידע על אידאל החינוך הקיים וחשיפת התועלות מחינוך אחר, טוב יותר.
        13/10/12 19:03:
      את מציעה כאן שינוי שורשי בשיטת הלימוד ולדעתי עד שמישהו שם למעלה לא יחליט שהגיע הזמן לשינוי ,הרצון יישאר בגדר הרצון וחזון בלבד ... למרות שאני בהחלט מסכימה אתך ,השינוי נחוץ לטובת ההתפתחות של התלמיד .
        13/10/12 18:47:
      אביג100 היקר. דן שכטמן גילה גבישי קוואזי מחזוריים וזוכה פרס נובל טען בשנת 2011 שכל תשתיות ההשכלה זקוקות לשינוי. בשנת 2009 עדה יונת זוכת פרס נובל על תרומתה להבנת הריבוזום אמרה שצריך לחשוב על כיבוש האוורסט הבא. אתה צודק הבסיס היה שונה, מהחינוך הנוכחי לא יצמחו זוכי פרס נובל הישראלים, מה גם שמחצית מתלמידי כיתה א הם דתיים וערבים, ובעוד 20 שנה הם יהוו נטל על הכלכלה והחברה כי אינם לומדים את לימודי הליבה ולא ישתלבו בשוק העבודה.
        13/10/12 18:29:
      על מנת למצא מוצא המסכם את כל התגובות כאן ואחרות היה טוב אם מערכת החינוך בישראל הייתה מכנסת את כל זוכי פרס נובל היהודים למשל ושואלת אותם מה סוד ההצלחה. כנראה שלא הייתה תשובה אחת . בכל אופן אני לא בטוח שאיכות הטכנולוגיה היא זו שהיוותה גורם מכריע. נראה שיש משהו בסיסי מאד שפעם עבד והיום לא. צריך לזכור שאירן נמצאה במקום גבוה יותר מישראל במתמטיקה .
        13/10/12 18:27:
      oranitos יקירה. מודה לך על המידע שחלקת אתנו. החשיבה הבקרתית היא למעשה אחת מאבני היסוד של החינוך ההומניסטי, שמחה שיש ארגון שהרים את הכפפה ועוסק בקידום החינוך על פי יעד זה המגלם בתוכו התייחסות רחבה לערכים ותכנים שישפרו את המערכת החינוכית.
        13/10/12 18:12:

      אני חושבת שבפדגוגיה פתוחים לזה היום יותר מתמיד

      וזה לא בהכרח כרוך בתקציבים שלא מאושרים היום

      לא מזמן הוקם בארץ ארגון הספקנים בישראל הפועל גם לצורך עידוד החשיבה הביקורתית

      אני יודעת שבימים אלה הם פועלים מול מסגרות החינוך בארץ

      לצורך מתן הרצאות \ סדנאות בבתי הספר.

       

       

        13/10/12 16:50:
      De Vinci יקירי. תודה על החיזוק. מאמינה שלמילים כוח לבנות מציאות. הסרטון מלמד על הצורך לראות את היער ולא רק את העצים, את החשיבות בהבניית החשיבה ותפיסת המידע באופן מעגלי. ושוב תודה.
        13/10/12 16:35:

      בדיוק על הבעיה הזו מנסה לענות פרופסור שמעון שוקן בעזרת הטכנולוגיה ושיטת החשיבה שהוא מטפח

       

      הנה כתבה + סרטון וידאו מאלף מתוך TED

        13/10/12 16:28:
      אטיוד5, היקר. במאה ה-21 נמצא שחשיבה ליניארית הורסת את היצירתיות והיא שריד קדום ולא מעודכן. הפדגוגיה המיושנת שדגלה בשינון אינה תורמת ליצירתיות אלא יוצרת גלמים. תוצאות המבחנים בהשוואה בינלאומית מלמדים על כך שאופן הלימוד בהווה -אינו מאפשר חשיבה רוחבית ופיתוח הדמיון.
        13/10/12 14:54:
      אין כזה דבר ללמד לחשוב. בן אדם נולד עם כישורי חשיבה כמו שהוא נולד עם שתי עיניים ואף. הגישה שאת מביאה בפוסט הזה היא בכלל לא חדשה. היא כבר יובאה הנה לפני כשלושים שנה. כבר אז אמרו "אל תעבירו חומר, למדו את הילדים ללמוד ולחקור, אל תתנו להם דגים תנו להם חכה". התוצאה של נסיון הטמעת השטות הזאת מתבטאת היום בנסיגה משמעותית במבחנים השואתיים בינלאומיים ובבורות עמוקה של ילדינו. בארצות מפותחות כבר מזמן ירדו מהממבו-ג'מבו הפדגוגי הזה. שם "מלמדים את החומר". שם משננים. כן, זאת הדרך. והלואי שהיינו חוזרים אליה. ל 40-50 שנים אחורה.
        13/10/12 10:24:
      45amir היקר. כדי לענות לעניין הגילאים אתלה באילנות גבוהים: תיאוריות שינוי פרדיגמת החינוך של פרופ' רובינסון טוענת שחלוקה לגילאים אינה מתאימה לחינוך הנוכחי, כי חלוקה לפי תאריך ייצור אינה יעילה, וממליץ לחלק את הכיתות על פי תחומי עניין, רמה לימודית ופרמטרים נוספים. ואכן, שינוי מבנה בית הספר, התכנים הנלמדים, פיתוח זהות אישית ומימוש יכולות באופן יצירתי יאפשרו לשבור את תחושת הניכור הקיימת כיום בבתי הספר.
        13/10/12 10:02:
      חסרה החלוקה לגילאיים בתוכנית.לא מתאים לכל גיל.. היכן החום התמיכה והעידוד של המורים ? נשמע מנוכר..צריך שילוב..בין הטכנולוגיה למורים והתלמידים..כנראה שהשאלה היא המינון
        13/10/12 09:45:
      amnodahan היקר. על פי תורת הדאואיזם העולם זורם במעגלים ונתון לשינויים כל הזמן. כך שאיני מנסה להמציא את הגלגל ואולי נזכה לשוב לגן העדן בהיבט החינוכי...
        13/10/12 08:08:

       

      גילה גילה דיצה דיצה ...את גדולה פוסט במקום , 

      היום מתחילים את קריאת התורה מבראשית

       היום בעזרת הטכנולוגיה כבר בצער תלדי לא בדיוק במקום (אפידורל)

      ובזיעת אפך יש מזגן ,אנו היום בעזרת הטכנולוגיה כאילו יכולים לחזור לגן עדן מהתחלה

      ולהתחיל מחדש יותר קל ויותר חכם

       אבל השיטה של מר דובדובני

      ההסתדרות

       הפירמידה ההפוכה שאת מדברת עליה

       וחוסר החינוך מביאים אותנו לגיהינום

      יש לציין שבשנות השבעים היינו מספר אחד בחינוך אז.....לך כיכוב ......וחיוך

        13/10/12 05:42:
      בניp היקר. אכן, שינוי החינוך יהיה כמו משב רוח רענן במדבר שחון ולוהט. שינוי המערכת יתאפשר לכשנצביע על האטימות בקדקוד הפירמידה.
        12/10/12 13:30:
      מסכים בהחלט שיש לרענן גם את מערכת החינוך בהתאם לרוח הזמנים המודרנית...
        12/10/12 08:45:

      אולי המערכת בכלל לא מעוניינת באמת לתקן כלום?

      אולי למרופדים כל כך נוח בריפוד ולא מעניין להם באמת הקושי של אלה שלא זכו...

      אני כבר לא מצפה ממערכת החינוך לשום דבר טוב. זה לא שם. פשוט לא משם תצא התורה. כלום לא יצא משם. רק ריטלין.

      מערכת החינוך היא מערכת כסילה ואפסית. בכוונה השתמשתי ב"כסילה".

      ההגדרה של כסיל היא שונא דעת.

      הואיל וההמערכת הזו לא לומדת לתקן את טעויותיה ולא רוצה לתקן את כשליה, היא מערכת כסילה.

      לעומת מערכת החינוך קמה אישה מדהימה, מורה מדהימה, מאיה קלנר, שלה הייתי מעניקה את פרס ישראל ללימוד המתמטיקה והקימה את האתר ani10.org

      מדהימה. פשוט מדהימה!!!!

      אני הגעתי אל האתר בעקבות הקושי של בתי במתמטיקה. עלויות מורות פרטיים כבדים מנשוא והיה עלי למצוא איזה שהיא עזרה.

      ותודה לאל שכוחות האור עדיין מנצחים את כוחות האופל.

      כי האור שהיא מפיצה, עם הידע שהיא חולקת חינמית לכל דיכפין, חזק מכל הרוע.

        12/10/12 08:26:
      _._ מסכימה אתך, החינוך הוא השקעה. הצלחה כלכלית וחברתית בהווה הם הזרעים שנזרעו לפני עשורים. תודה על הקישור שהוא כמו קרן אור.
        11/10/12 20:03:

      חינוך זה אמור להיות הדבר הכי חשוב, לכולנו, כחברה
      ובכלל לכל האנושות.
      כתבת מאוד מעניין,
      אני ממליצה לך לבדוק את האתר הזה,

      יש לו מדור חינוך עשיר, ובכלל.


      http://www.arvut.org/he/

      מארגנים שולחנות עגולים בכל הארץ,
      אולי תרצי להשתתף.

      שנזכה לראות את ילדינו נהנים  ושמחים ללכת לבית ספר.

        11/10/12 19:44:
      Perfect-Beat היקרה. מזדהה עם התסכול והכעס העולים מתגובתך. כדי ליצור שינוי על מורים איכותיים כדוגמת מאיה להתאגד, להוביל מהשטח וליצור מעגלי השפעה לחינוך מיטבי. משל הזרדים מספר על התובנה שהקנה אב לבנו באמצעות ענף. האב ביקש מבנו לקחת ענף ולשבור אותו. הענף נשבר ללא קושי, לאחר מכן בקש האב מבנו לנסות לשבור אגד ענפים..
        11/10/12 13:34:
      לכלילדמגיע. תודה. הצגת המידע היא תחילת מעורבות הציבור בתהליך תיקון הכשל החינוכי.
        11/10/12 13:30:
      הלנה היפה. תודה על החיזוק. התהליך לעבר עתיד טוב יותר תלוי לדעתי בעצמת הנחישות והעקביות שלנו לחתור לשינוי.
        11/10/12 13:28:
      ברוך הלוי-סגל. אני משערת שממרומי גילך אתה רואה כיצד הפערים בין הרצוי למצוי הולכים ומתרחבים. כדי לערוך שינוי יש לקבל החלטה אמיצה ולשנות את האידאולוגיה שעל ברכיה מתחנכים בוגרי-אזרחי העתיד.
        11/10/12 06:40:

      צטט: גילהסטחי 2012-10-09 17:45:34

      rossini היקר. בתקופת לימודיך לא היה קיים המושג טובת התלמיד. לעומת זאת כיום אם תלמיד חווה סבל הוא פונה לעזרת חוק זכויות הילד המעניק בסיס משפטי וחוקתי.

       

      לא הכל היה רע במשטר קומוניסטי .

      היה משמעת , המורים היו באמת מחנכים .

      היקנו ידע וגם ערכים. 

      מבחינת מעמד היו שייכם לעליתה החברתית .

      הלוואי אצלינו...

        11/10/12 00:08:

      גילה היקרה,

      להזכירך שאני בראשית העשור

      התשיעי של חיי ויש לי

      בטן מלאה נגד מערכת

      החינוך המנדטורית

      חסרת התקציבים

      ועתירת החופשות

      ושביתות המורים

      ונראה לי שהמסורת

      הזאת נמשכת גם

      בדור הזה.

      חשתי זאת היטב

      כששלחתי לבית הספר

      את ארבעת צאצאי.

      יש פער גדול בין

      הרצוי ובין המצוי

      וזה מצער.

       מאחל לך

        סוף שבוע נעים,

          ב ר ו ך 

        10/10/12 23:31:
      יפהההה!!!
        10/10/12 18:00:

      צטט: דוקטורלאה 2012-10-10 15:03:30

      הנאמר בפוסט הולם את הדברים שאני חוזרת ואומרת. הכתה צריכה להפוך למעבדת-למידה. אין צורך במורה המעביר אינפורמציה. צריך ללמד ילדים איך ללמוד, איך לחקור, איך לקרוא טכסטים ולהפיק מסקנות וכדומה. זה מחייב שינוי מערכתי כולל . שינוי כזה עולה כסף והרבה. לכן משרד החינוך מתחמק, כי משרד האוצר לא מסכים.

      ===========================

      לאה יקרה, מחזקת כל מילה שכתבת! ואכן כן, העלויות גדולות אבל אני מקווה שבהדרגה בתי הספר יפכו למעבדות חשיבה.

      פוסט בהחלט חשוב ועליו תודה לך. 

        10/10/12 15:36:
      דוקטורלאה, היקרה. אכן, שינוי מערכתי כרוך בעלויות, מאידך החינוך הוא השקעה. ואם לא נחשוב באופן יצירתי על הפתרון, ואם לא נחפש דרכים להתמודדות, ואם לא נראה את החינוך כמעגלי, החברה והכלכלה ישלמו על כך הרבה יותר בעשורים הבאים.
        10/10/12 15:03:
      הנאמר בפוסט הולם את הדברים שאני חוזרת ואומרת. הכתה צריכה להפוך למעבדת-למידה. אין צורך במורה המעביר אינפורמציה. צריך ללמד ילדים איך ללמוד, איך לחקור, איך לקרוא טכסטים ולהפיק מסקנות וכדומה. זה מחייב שינוי מערכתי כולל . שינוי כזה עולה כסף והרבה. לכן משרד החינוך מתחמק, כי משרד האוצר לא מסכים.
        10/10/12 14:42:
      אחאב היקר. אכן, הטכנולוגיה קיימת ומהפיכת החינוך מתקדמת בצעדי ענק. עם אמונה ולהט ניתן יהיה לערוך את תהליך השינוי בתפיסות, בפדגוגיה ובחינוך.
        10/10/12 14:39:
      pianokara היקרה. את צודקת, הטכנולוגיה מהווה חלק בטיפוח הדמיון והיצירתיות. המורה בשילוב הטכנולוגיה יהפוך ממקנה ידע למבנה ידע- ידריך כיצד למצוא מגוון היבטים ותשובות.
        10/10/12 14:29:
      בלהה ד. תודה על הקישור הממחיש כיצד עשוי להיראות עתיד החינוך באמצעות טכנולוגיה חכמה. הכנסת הטכנולוגיה לחינוך תאלץ את המורים להתארגן באופן שונה משגרת ההוראה הפרונטלית.
        10/10/12 09:15:
      הטכנולוגייה כבר כאן. חלק גדול מהמורים גם. מחכה בכליון עיניים להוצאת הספרים מתכניות הלימוד. הם פשוט לא רלוונטיים.
        10/10/12 08:33:
      טכנולוגיה היא אמצעי, מורה טוב יכול להעזר או לא להיעזר בה. חינוך לחשיבה הוא מאוד קשה, הרבה יותר קל מבחינת המורה להקיא את החומר שהוא יודע ולקוות שמרבית התלמידים יקלטו אותו... ברמת המורים הקיימת כיום , לפחות בחינוך היסודי, אין שום בסיס אם או בלי טכנולוגיה ולא נראה שיש לזה איזשהו פתרון בזמן הקרוב..
        10/10/12 00:58:

      צטט: ש ל ד ג 2012-10-09 17:29:01

      צטט: שלויימה 2012-10-09 16:25:49

      צטט: ש ל ד ג 2012-10-09 16:17:55

      ואני רוצה לחלוק על המגיב שלויימה. לא בטוח שאכן כך היו הדברים שם, ויותר מלא בטוח, לא מן הנמנע זה נכתב ממקור אחר, ולא נפרט.

       

      למה שאמציא את זה ?

      תשאל בחורי ישבה בעצמך מה הם עושים כל היום אם לא משננים פרקים בעל פה?

       

      זה בפרוש לא נכון, ואולי אתה כך חשת.

      הפלפול הרי הוא חלק מהלימוד התורתי,

      והשקלא וטריא הוא לב ליבו של הלימוד.

      אז אנא !!!!

       

       

      בישיבות הגבוהות הפלפול הוא חלק אינטגראלי מהלימוד

      אני קורא לזה אוננות רוחנית

      בוא נפלפל ביחד סוגייה.

      אשה יורשת שדה מבעלה ועליו יושבים אריסים גויים,

      האם עליה למול אותם?

      שבועות ישבנו ודיסקסנו את הבעיה הזו

      הבאנו תקדימים מפה ומשםף הלכנו הביתה לחפש בספרים מקרים שניתן להקיש מהם תקדים כלשהו

      סוגיה אחרת שלמדנו היא אדם מבעיר אש בשדהו רוח לא צפויה באה ומעיפה את האש שמכלה שדה של שכנו, האם הוא חייב בנזיקין וכמה,כמובן שהתשובה באה ממקום אחר, שאש היא כמו חץ אם יריתי חץ ואדם נפגע אני חייב לו נזקים אז הגמרא אומרת אישו כשם חיצו

      אם זה שמעניין אותך לעשות כל היום תלמד בישיבה

      החינוך החרדי מלמד כל ילד להיות ראש ישיבה

      אבל בכל מחזור יש שלושה או ארבעה עילויים שיכולים להיות ראשי ישבות ה 400 האחרים מתבטלים ומשתעממים,

      בבית ספר רגיל מלמדים הכל אם אתה מתמחה אתה יכול להיות רופא ועו'ד מנתח או פסיכולוג השאר מוצאים לעצמם עבודות רגילות לא כל מחזור לימוד מניב עשרות זוכי נובל.

       

      בישיבה שלנו היתה בדיחה שראש הישבה היה גדול מהמהר'ל

       המהרל יצר רק גולם אחד - הגולם מפראג, ראש הישיבה שלנו יצר 400 גלמים.

        10/10/12 00:41:
      אין בהכרח קשר בין טכנולוגיה לבין פיתוח סקרנות. גם בחוברות הישנות היו שאלות שהתחילו "לדעתכם", ואני זוכרת איך הבן שלי התלהב שהסברתי לו שבקרה הזה אין תשובה נכונה ורוצים לדעת מה הוא חושב. לעומת זאת, דווקא הלימוד בעזרים טכנולוגיים לפעמים הופכת לשבלוני. כמו תמיד, הכל תלוי במורה. אם למורה יכולת לחשוב בצורה יצירתית וביקורתית, סקרנות ונכונות לקבל יותר מתשובה אחת, זה יעבור לתלמידים. מחשב יכול לבדוק מבחנים סטנדרטיים. כדי להעריך עבודות צריך בני אדם.
        9/10/12 21:58:

      ואפרופו טכנולוגיה יש סיכוי שכך תראה הכיתה העתידית...

        9/10/12 17:54:
      שלדג, לדעתי זה עניין של בחירה, אפשר למנוע את השחיקה במעמד המורה אם תהיה משנה סדורה ומפוקחת.
        9/10/12 17:45:
      rossini היקר. בתקופת לימודיך לא היה קיים המושג טובת התלמיד. לעומת זאת כיום אם תלמיד חווה סבל הוא פונה לעזרת חוק זכויות הילד המעניק בסיס משפטי וחוקתי.
        9/10/12 17:30:

      צטט: גילהסטחי 2012-10-09 16:27:10

      שלדג יקירי, תודה. האינטרנט והטכנולוגיה הם כלי. ניתן להעצים את המורים, ולעודד חשיבה מסועפת ויצירתית על ידי שינוי פרדיגמת החינוך- חוויות למידה מגוונות, הקניית תרבות, זהות , הוראה מרתקת.. בעזרתם.

       

      גילה אני בעבר עסקתי בהדרכה, ללא כל החידושים,

      והיתי מדריך טוב, כך המודרכים אמרו. כי הבאתי את הידע שלי,

      כמו ארוחה סדורה. הכלים הטכנולוגיים שאיני שוללם, הפכו לעיקר,

      והמורים שכחו את תפקידם בעקבות זאת.

        9/10/12 17:29:

      צטט: שלויימה 2012-10-09 16:25:49

      צטט: ש ל ד ג 2012-10-09 16:17:55

      ואני רוצה לחלוק על המגיב שלויימה. לא בטוח שאכן כך היו הדברים שם, ויותר מלא בטוח, לא מן הנמנע זה נכתב ממקור אחר, ולא נפרט.

       

      למה שאמציא את זה ?

      תשאל בחורי ישבה בעצמך מה הם עושים כל היום אם לא משננים פרקים בעל פה?

       

      זה בפרוש לא נכון, ואולי אתה כך חשת.

      הפלפול הרי הוא חלק מהלימוד התורתי,

      והשקלא וטריא הוא לב ליבו של הלימוד.

      אז אנא !!!!

        9/10/12 16:46:

      סבלתי בבית הספר כאשר היתי חייב לשנן שירה.מזעיף את הפה

        9/10/12 16:27:
      שלדג יקירי, תודה. האינטרנט והטכנולוגיה הם כלי. ניתן להעצים את המורים, ולעודד חשיבה מסועפת ויצירתית על ידי שינוי פרדיגמת החינוך- חוויות למידה מגוונות, הקניית תרבות, זהות , הוראה מרתקת.. בעזרתם.
        9/10/12 16:25:

      צטט: ש ל ד ג 2012-10-09 16:17:55

      ואני רוצה לחלוק על המגיב שלויימה. לא בטוח שאכן כך היו הדברים שם, ויותר מלא בטוח, לא מן הנמנע זה נכתב ממקור אחר, ולא נפרט.

       

      למה שאמציא את זה ?

      תשאל בחורי ישבה בעצמך מה הם עושים כל היום אם לא משננים פרקים בעל פה?

        9/10/12 16:17:
      ואני רוצה לחלוק על המגיב שלויימה. לא בטוח שאכן כך היו הדברים שם, ויותר מלא בטוח, לא מן הנמנע זה נכתב ממקור אחר, ולא נפרט.
        9/10/12 16:00:
      שלויימה , ההשוואה שלך בעלת סמליות מטרידה. בדמיוני אני רואה את הקניית הידע ללא הקניית דרכי חשיבה כמו חווה בלי התפוח. מקווה שנצליח למצוא את שביל הכניסה לעולם חינוכי טוב יותר.
        9/10/12 15:55:
      ראשית מאמר טוב, אבל לא בטוח שהטכנולוגיה תשנה את פני החינוך. היא יכולה לשמש כעזר וכלי המחשה לא מעבר לכך.
        9/10/12 15:17:
      זה היה אותו דבר בישיבה שלי במאה שערים לימדו אותנו לשנן פרקים בעל פה - לא לחשוב.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין