כותרות TheMarker >
    ';

    שיר/סיפור/ציור

    0

    להיקבר במוזיאון

    21 תגובות   יום רביעי, 10/10/12, 15:58



    הוא הגיע כרוח לראות ציורים, לבדוק אם מתאימים לו לתלות בחלל המקום שפתח לאחרונה. גם הוא חדש במקום.

    הוא לא ראה ציורים. לא רצה לראותם. הוא ראה את הפסלים.

    התנפל עליהם בהתלהבות, שאל אם יודעת שיש כאן תרנגולת המטילה ביצי זהב.

    הם חזקים, קשוחים ועשויים להפליא ונוטפי מיניות אחד אחד, אמר בלשון חודרנית.

    הוא הסתובב ביניהם חסר מנוחה.

    אני אפתח לך מפעל במזרח ואת רק תעשי דגמים. לא תצטרכי לעבוד קשה בטיפולים. אממן אותך. כמה את צריכה לחודש? אני רוצה לקנות עכשיו את כל הסדרה. עכשיו!

    היא נרתעה.

    זה לא עובד כך. אני יוצרת ממקומות אחרים.

    קישקושים! את תמותי בתוך המוזיאון שלך ואיש לא ישמע שהיית, שחיית...

    כמה את רוצה?

    בלעה את לשונה לא לפני שאמרה לו שילך. שתחשוב.

    תחשבי? חה חה...לעג ...חה חה מכיר...מי שצריך לחשוב אני יודע כבר את התשובה.

    תלך מכאן שמעה את קולה ונותרה מאופקת, קרה כשיש פסליה.

     

    הלכה לישון מוקדם. נסערת. מנסה לארגן את המחשבות. כבר עשר וחצי ועדיין מתהפכת במיטה. דפיקה תובענית בדלת. התחפרה מתחת לשמיכה.

    חדשה במקום. לא מכירה איש. מלבדו.


    רחש גלגלי אופנוע גדול פילח את השקט בעוזבו. נשמה לרווחה.

     

    קרוב לחצות טלפון. הלילה ברח לתוך חושך סמיך.


    בשמונה בבוקר נפוחת עיניים קמה להכין לה את הקפה בואזה גרנדה. דפיקה קלה בדלת והוא בזריזות לא מובנת עומד כבר לצידה. איך הצליח לסחרר ולתמרן. אוי את חולה, בואי אכין לך כוס תה...


    התעשתה מהר מאד אמרה לו תודה ושיעזוב עכשיו, אין לה צורך בעזרתו ולא בהגשמת פנטזיה במזרח.

     

    את תצטערי ותזכרי את המוזיאון שבו תיקברי.


    למחרת קראה בעיתון על רוכב אופנוע שנהרג בתאונה מחרידה ונמחץ מתחת לגלגלי אוטובוס.

    הוא נקבר לא רחוק מהמוזיאון שלה.



     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/6/13 19:38:

      צטט: sari10 2013-06-24 18:15:55

      איזה סיפור... מזעזע כזה. שום דבר לא עושים בכוח.

       

      תודה שרי ...אכן מזעזע ומטלטל ...בכח זה לא מצליח גם לא ביותר כח....חבל שזה הסיפור

        24/6/13 19:37:

      צטט: מרב 1956 2013-06-24 18:10:10

      קצב הקריאה, מהיר.

      יש הרגשה של חיפזון.

      לא נותן לה לנשום

      (לעשות כסף מהר, מיד)

      וכך נגמרו חייו .

      בחופזה,

      במהירות.

      כשהוא כבר לא יכול לנשום

       

      תודה מרב שקראת...ומהר כמו הסיפור הזה...ממש כך , מיותר, עצוב

        24/6/13 18:15:

      איזה סיפור... מזעזע כזה. שום דבר לא עושים בכוח.

        24/6/13 18:10:

      קצב הקריאה, מהיר.

      יש הרגשה של חיפזון.

      לא נותן לה לנשום

      (לעשות כסף מהר, מיד)

      וכך נגמרו חייו .

      בחופזה,

      במהירות.

      כשהוא כבר לא יכול לנשום

       

        18/10/12 15:19:
      אכן חסרת פשר...תודה רוקם
        18/10/12 14:17:
      ניבא ולא ידע מה שניבא המקריות המתוזמנת שבעולם לעיתים מותירה אותנו הלומי הפתעה שהיא חסרת פשר
        17/10/12 22:41:
      מאד מאד לא נעים בלשון המעטה...
        17/10/12 09:41:
      לא נעים, לא נעים.
        14/10/12 18:56:
      יש לי סיפור דומה של ידידה קרובה על אותו משקל,ולכן אני מניח שהוא אמיתי,המשיכי בכתיבתך ,הגורמת להרבה קהל קוראיך להרגשה טובה,להבנה מעמיקה,ולפתיחות באומנות בת יומנו,אהבתי,תודה
        13/10/12 13:06:
      תודה סלבדור על הפרגון והמילים הטובות...מנין מוכר לך הסיפור כאמיתי?
        12/10/12 19:04:
      סיפור מקסים(מוכר לי כאמיתי) אכן את אומנית גדולה בכתיבה ופיסול ציור וכ"ו,ישנם "פרנציפים" בעשייה שלא יזיז דעתנו לגביי היצירה,אוהב לקרוא אותך,שבת שלום
        12/10/12 11:45:
      תודה דולצ'י...בסוף כנראה יש סוף...
        12/10/12 11:12:
      יפה. אהבתי את הטוויסט הזה בסוף. :)
        11/10/12 15:13:
      נורית יקרה תודה רבה ושמחה שאהבת...האמנות והמציאות חברות טובות שלי מתוך בחירה :)
        11/10/12 13:46:
      מעולה חגית. ואינני יודעת אם האמנות כאן היא מטאפורה של המציאות או להיפך. מעורר מחשבה, מטלטל וכתוב נפלא.
        11/10/12 06:36:
      עצוב וחבל ומיותר להיפרד מהחיים בטרם עת בצורה כזו ... להציל? אני בספק...אפשר להמשיך בעוד הרבה תסריטים אחרים...
        11/10/12 00:50:
      חבל, היא יכלה להציל אותו. אולי גם קצת מעצמה.
        10/10/12 21:29:
      אכן כך דניאל...
        10/10/12 20:05:
      ועכשיו היא חיה ונושמת במוזיאון שלה והוא מחוצה לו.....ב: Dead end
        10/10/12 18:28:
      תודה לאה...כמו תמיד שמחה שאהבת...כן...סיפור אמיתי..וכמה החיים מפתיעים...והמתים לא פחות...
        10/10/12 17:56:
      חגית, כתוב מאוד יפה, יכולתי לשלוף מספר רב של משפטים שאהבתי אבל הכי אהבתי זה את האירוניה הנשכנית של הסיפור. אכן להקבר אבל לא במוזיאון אלא לידו! יפה מאוד!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      HagitFriedlander
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין