הוא הגיע כרוח לראות ציורים, לבדוק אם מתאימים לו לתלות בחלל המקום שפתח לאחרונה. גם הוא חדש במקום. הוא לא ראה ציורים. לא רצה לראותם. הוא ראה את הפסלים. התנפל עליהם בהתלהבות, שאל אם יודעת שיש כאן תרנגולת המטילה ביצי זהב. הם חזקים, קשוחים ועשויים להפליא ונוטפי מיניות אחד אחד, אמר בלשון חודרנית. הוא הסתובב ביניהם חסר מנוחה. אני אפתח לך מפעל במזרח ואת רק תעשי דגמים. לא תצטרכי לעבוד קשה בטיפולים. אממן אותך. כמה את צריכה לחודש? אני רוצה לקנות עכשיו את כל הסדרה. עכשיו! היא נרתעה. זה לא עובד כך. אני יוצרת ממקומות אחרים. קישקושים! את תמותי בתוך המוזיאון שלך ואיש לא ישמע שהיית, שחיית... כמה את רוצה? בלעה את לשונה לא לפני שאמרה לו שילך. שתחשוב. תחשבי? חה חה...לעג ...חה חה מכיר...מי שצריך לחשוב אני יודע כבר את התשובה. תלך מכאן שמעה את קולה ונותרה מאופקת, קרה כשיש פסליה.
הלכה לישון מוקדם. נסערת. מנסה לארגן את המחשבות. כבר עשר וחצי ועדיין מתהפכת במיטה. דפיקה תובענית בדלת. התחפרה מתחת לשמיכה. חדשה במקום. לא מכירה איש. מלבדו.
קרוב לחצות טלפון. הלילה ברח לתוך חושך סמיך.
את תצטערי ותזכרי את המוזיאון שבו תיקברי. הוא נקבר לא רחוק מהמוזיאון שלה.
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שרי ...אכן מזעזע ומטלטל ...בכח זה לא מצליח גם לא ביותר כח....חבל שזה הסיפור
איזה סיפור... מזעזע כזה. שום דבר לא עושים בכוח.
קצב הקריאה, מהיר.
יש הרגשה של חיפזון.
לא נותן לה לנשום
(לעשות כסף מהר, מיד)
וכך נגמרו חייו .
בחופזה,
במהירות.
כשהוא כבר לא יכול לנשום