כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    דה מארקר מציג: כותרת ראשית פופוליסטית, דמגוגית ומטעה

    7 תגובות   יום רביעי, 10/10/12, 21:58

    ב'דה מארקר' מסיתים נגד חברי הכנסת והשיטה הדמוקרטית – ואחר כך מתפלאים, שהציבור בארץ לא מספיק מעורב פוליטית, ולא מתפקד למפלגות

     

    "החופש הגדול של הח"כים: יוצאים לפגרה של 9 חודשים ויקבלו שכר מלא". כך בישרה הכותרת הראשית של "דה מארקר" הערב, והכתבה הסבירה: הח"כים יצאו ביולי 2012 לשרשרת פגרות, שתסתיים רק לאחר הבחירות הבאות, באפריל 2013. לכן, הח"כים מקבלים לכאורה שכר במשך 9 חודשים מבלי לעבוד.

     

    ובכן, הנה העובדות. הפגרה אינה "חופש". הח"כים עובדים גם בפגרה - בישיבות פגרה רבות בוועדות; במפגשים עם אזרחים פעילים ברחבי הארץ; ובהכנת הצעות חוק – כל הצעת חוק שעוברת פירושה עשרות שעות עבודה, וח"כים מצטיינים מעבירים חוקים רבים.

    גם תקופת הבחירות אינה "חופש", אלא זמן שבו הח"כ עובד אינספור שעות – בניסיון לשמור על מקום עבודתו: מדי בחירות כשליש מהח"כים מתחלפים - שיעור תחלופה מאוד גבוה. הפעילות הפוליטית שמבצעים הח"כים, הפעילים במפלגות, המתפקדים והמתנדבים בתקופה הזו אינה "בזבוז", אלא דבר קריטי וחשוב מאין כמוהו לקיום הדמוקרטיה.

     

    גם כותרת המשנה של הכתבה, שעל פיה "עלות הבחירות למשק מוערכת ב-2 מיליארד ש"ח" היא מטעה. ראשית, כפי שמצויין בקטן רק בגוף הכתבה, לקראת סופה, העלות הנ"ל "איננה משקללת את האפקט החיובי של יום השבתון, במהלכו צפויה פעילות מוגברת בעיקר בענפי המסחר והשירותים." שנית – העלות הזו היא למעסיקים. אלא שהרוב המוחלט של אזרחי המדינה הם לא מעסיקים אלא עובדים, כך שרוב ה"עלות" הזו חוזרת הישר לכיסיהם של האזרחים. שלישית, במדינה שלא מצטיינת במיוחד בהקפדה על זכויות עובדים כמו ישראל, עוד יום חופשה ממוסד אינו צרה כה נוראית. לטעמי זה דווקא נהדר, שלהרבה הורים בארץ יהיה עוד יום חופשה יחד עם ילדיהם.

    אצלנו במשפחה, נשמח מאוד שאילה (בת 3) ויעלה (בת שנתיים) יהיו שוב עם אמא מאחורי הפרגוד בבחירות ("שוב", כי אורית ואני חברי מפלגה, כך שהבנות כבר היו איתנו פעם בהצבעה בבחירות). לטעמנו, החינוך לדמוקרטיה הוא דבר חשוב מאין כמוהו – וזה מה שמוביל, בעצם, לבעייה העיקרית בכותרת ובכתבה הזו של "דה מארקר": חוסר ההבנה שהדמוקרטיה היא ערך חשוב – שכן, גם עולה כסף. אפשר ורצוי מאוד לבקר בזבוזים ושחיתויות שונות של חלק מחברי הכנסת – והבלוג הזה גם עושה זאת לעתים קרובות – אך הכותרת הראשית של 'דה מארקר' לא עושה את זה, אלא סתם מנסה לרכוב על השנאה לכלל חברי הכנסת כדי להתחנף קצת לקוראים. אחר כך יזילו ב'דה מארקר' דמעות תנין על כך שהציבור בארץ מיואש ולא מעורב מספיק, ובעיתון האח "הארץ" יכתבו שוב בדאגה על אובדן האמון של הציבור בשיטה הדמוקרטית.

     

    ולסיום, בכל זאת, שתי מלים לזכותו של "דה מארקר": א. זמן קצר לאחר פרסומה, הכתבה הבעייתית הורדה מהכותרת הראשית של אתר 'דה מארקר' למקום נמוך יותר. ב. יחסית לעיתונים אחרים (מישהו אמר "ידיעות אחרונות"?), "'דה מארקר'" דווקא ממעט מאוד בפרסום כותרות דמגוגיות ומטעות מעין אלה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/12 21:17:

      צטט: עצבן 2012-10-12 10:30:07

      לא מסכים. 

      1. יכול להיות שיש חברי כנסת שעובדים בפגרה כמו אנשים רבים מהישוב שלוקחים את העבודה הביתה. עדיין אין מגזר בארץ שזוכה לכמות חופשות כמו חברי הכנסת.

       

      2. לגבי כמות העבודה שדורשת הצעת חוק - נכון - אבל אם תבדוק את המספר הממוצע של העצות חוק פר קדנציה תראה שאפילו אם תחשב כל הצעת חוק במאות שעות עבודה - עדיין מדובר בכמות שעות זניחה ביחס לשאר העובדים במשק. (מה גם שחלק ניכר מאותן שעות עבודה מתחלקות גם עם העוזרים הפרלמנטרים היועצים למינהם וכו').

       

      3. יפה שאתה מציין את המאמץ להיבחר שוב כחלק מעבודתו של חבר הכנסת - אבל נדמה לי שאנו הציבור (המשלם את משכורתו של חבר הכנסת) - "שוכרים אותו" בעבור שירותיו בתור מחוקק, מבקר השלטון וכו' - ולא בעבור רצונו לקבל שוב את אותו תפקיד. (תאר לך שהאינסטלטור יבקש ממך תשלום נוסף משום שהוא השקיע שעות עבודה בראיון לעיתון) - בעצם חברי הכנסת מקבלים מאיתנו תשלום נוסף על רצונם להיבחר שוב (מימון מפלגות) - אבל ההנחה שהשעות שהם משקיעים כדי לקדם את עצמם יחשבו להם כ"שעות עבודה" היא סוג של השתנה מהמקפצה (כמובן אלינו).

       

      4. זה המקום לקרוא לציבור לראות את הרזומה של חברי הכנסת בתור מחוקקים (ולא לבחור חברי כנסת שמיקדו את עבודתם הפרלמנטרית בקידום עצמי).

       

      5. גם הטענה על רווחיות יום החופש מוזרה. אם הפטנט הזה היה כל כך מוצלח כבר מזמן היו מבטלים את ימי העבודה ומוציאים את כולם לחופש... חוצמזה שלבחירות יש עלויות ישירות כמו מסעי פרסום נרחבים (שנדמה לי שמי שחושש לאיכות הסביבה היה עושה מאמץ שהמרחק בים ימי הבחירות יהיה כזה שנקבע על פי המועד המוסכם). יש גם את העלות הנכבדה של דמי ההסתגלות (של כל מי ששהה במשכן לכמה שעות), יש גם את התנאים שלהם זכאי כל מי שכיהן כחבר כנסת (ובשל הבחירות התכופות הרשימה הולכת ומתארכת), יש גם את הפנסיה לה זכאי חבר כנסת לאחר שתי קדנציות (במקור לאחר עבודה של 8 שנים ובממוצע הבחירות שלנו זה ירד לכל 6 שנים) - וזו תחילתה של רשימה ארוכה.

       

      6. הטענה שבסופו של דבר בכל מקרה יהיו בחירות ולכן מדובר באותה הוצאה - יכולה להעלות רק על ידי מי של סיום את כיתה ב'. הנה תרגיל חשבוני קצר. אם עלות בחירות היא 2 מיליארד שקל,  והבחירות נערכות כל 4 שנים - כמה תוציא המדינה על בחירות ב-12 שנה? ועתה נניח שהבחירות מתקיימות כל 3 שנים - כמה תוציא המדינה עתה המדינה על בחירות ב-12 שנה. מכאן יוצא שבטווח של 12 שנה המדינה הייתה חוסכת 2 מיליארד שקל לו הבחירות היו מתקיימות במועדן.

       

      7. וזה הסכום הקטן - כי מעבר שלטון גורם לכך שלא ניתן ליישם תכניות קיימות (במקום מוציאים הון עתק על תכניות חדשות שגם הם לא יספיקו להיות ממומשות), שיש חוסר תיאום וחוסר עקביות במדיניות המשרדים השונים. חוקים שעמלו עליהם בעמל רב - נתלים על המדף  בלי שאיש יסתכל לעברם, וכמובן יש את העניין הקטן הזה שהכהונות הקצרות לא מאפשרות למדוד את ביצועי הממשלה או הכנסת מה שהופך את הדמוקרטיה לבדיחה.

       

       

       

      עצבן יקר,

      1. לא נכון. אם תבדוק, תגלה שהח"כים יוזמים המון (ויש האומרים אף – הרבה יותר מדי) הצעות חוק. בכל מקרה, זה רק חלק קטן מעבודתם. ח"כים גם עותרים לבג"צ, פוגשים ציבור, שולחים מכתבים למבקר המדינה ולשרים, מטפלים בפניות אישיות של אזרחים, לומדים את התחום שהם מטפלים בו בכנסת ועוד. להגיד שהח"כים לא עובדים כשהכנסת בפגרה, זה בערך כמו להגיד שעיתונאי עובד חצי שעה ביום (שזה בערך הזמן שלוקח להקליד כתבה אחת), או שאצן ל-100 מ' עובד 10 שניות בארבע שנים (שזה הזמן שלוקחת לו הריצה במשחקים האולימפיים).

       

      2. זה ברור שאי אפשר להוציא את כולנו לחופש בתשלום לנצח. אך זה גם לא נכון להתייחס אל יום החופש במערכת הבחירות כבזבוז כזה נורא. זה לא מקרה אופייני של "שחיתות", שבו פוליטיקאי מושחת או בעל הון יחיד גורף לעצמו כסף מכלל הציבור, אלא מקרה שבו, הכספים המבוזבזים חוזרים ישירות אל הציבור.

       

      3. מסכים איתך, שהן מבחינה סביבתית (הלכלוך הרב שיוצרות מודעות הבחירות) והן מבחינת יציבות השלטון, עדיף שהבחירות יתקיימו במועדן, ושמערכות הבחירות יהיו קצרות יותר. ואמנם, הפעם הבחירות מתקיימות כמעט במועדן – הן בסך הכל הוקדמו בחודשים ספורים. יתר על כן, הקדמת הבחירות לתאריך מאוד קרוב קיצרה את מערכת הבחירות.

       

      4. אם הח"כים היו מעוניינים רק להתבטל על חשבון הציבור, הרי שהאינטרס העליון של כלל הח"כים, קואליציה כאופוזיציה, היה אמור להיות שהבחירות יתקיימו תמיד במועדן, ולא יוקדמו. למה להם להעמיד את עצמם לבחירות, שלאחריהן כשליש מהם ייאלצו לעזוב את הכנסת? העובדה שבחלק מהכנסות הקודמות הקדימו את הבחירות דווקא מראה, שלא כל הח"כים מחפשים רק להתבטל על חשבון הציבור כמה שיותר זמן.

      5. יש מקום לביקורת על הח"כים. אין מקום לשנאה עיוורת ולהשמצת כל ההליך הדמוקרטי. 

        17/10/12 10:51:
      תקופה כה ארוכה בה הכנסת לא מתכנסת היא בעייתית. דוגמא לכך היא הצעת החוק לפי חוק צער בעלי חיים יוחל גם על משקים חקלאיים- מיליארדי חיות הסובלות מדי יום. ההצעה נדחתה בגלל התנגדות של שרת החקלאות, והחיות ימשיכו לסבול ולמות עוד חודשים רבים עד שניתן יהיה לשנות זאת. בחירות מאד חשובות, אבל חבל שהפעם הן יהיו על חשבון זמן ההתכנסות המועט ממילא של הכנסת.
        14/10/12 10:13:

      חברי הכנסת אינם שונים מחברי פרלמנטים אחרים גם בפרלמנטים אחרים יש בזבוז. הייתה פעם שערוריה על בזבוז בקונגרס ואני בטוח שיש עוד ארצות שבהם יש עלויות עצומות. אגב כאן שכחו שלפרלמנט שלנו י רק בית אחד וזה מהווה חיסכון בכסף.

       

      לפי זה דיקטטורות יהיו חסכוניות אבל מתברר ששליטה מוחלטת בכסף מביא לבזבוז מוחלט לעתים ללא הגיון וברור שללא ביקורת.

       

      אני מצאתי פתרון מדהים לטיעון שלא צריך להקדים בחירות בגלל העלות.

      אם מועמד לראשות הממשלה יציע לבטל את הבחירות כדי לחסוך בכסף האם תתמוך בו?

      כמובן שהתשובה תהיה לא!

      בחירות לא נועדו לשלטון הוא יעדיף שהן לא יהיו, אלא נועדו לאזרחים.

      מה בדיוק הבעיה בתשלום על משהו שנועד בשבילך???

        12/10/12 10:30:

      לא מסכים. 

      1. יכול להיות שיש חברי כנסת שעובדים בפגרה כמו אנשים רבים מהישוב שלוקחים את העבודה הביתה. עדיין אין מגזר בארץ שזוכה לכמות חופשות כמו חברי הכנסת.

       

      2. לגבי כמות העבודה שדורשת הצעת חוק - נכון - אבל אם תבדוק את המספר הממוצע של העצות חוק פר קדנציה תראה שאפילו אם תחשב כל הצעת חוק במאות שעות עבודה - עדיין מדובר בכמות שעות זניחה ביחס לשאר העובדים במשק. (מה גם שחלק ניכר מאותן שעות עבודה מתחלקות גם עם העוזרים הפרלמנטרים היועצים למינהם וכו').

       

      3. יפה שאתה מציין את המאמץ להיבחר שוב כחלק מעבודתו של חבר הכנסת - אבל נדמה לי שאנו הציבור (המשלם את משכורתו של חבר הכנסת) - "שוכרים אותו" בעבור שירותיו בתור מחוקק, מבקר השלטון וכו' - ולא בעבור רצונו לקבל שוב את אותו תפקיד. (תאר לך שהאינסטלטור יבקש ממך תשלום נוסף משום שהוא השקיע שעות עבודה בראיון לעיתון) - בעצם חברי הכנסת מקבלים מאיתנו תשלום נוסף על רצונם להיבחר שוב (מימון מפלגות) - אבל ההנחה שהשעות שהם משקיעים כדי לקדם את עצמם יחשבו להם כ"שעות עבודה" היא סוג של השתנה מהמקפצה (כמובן אלינו).

       

      4. זה המקום לקרוא לציבור לראות את הרזומה של חברי הכנסת בתור מחוקקים (ולא לבחור חברי כנסת שמיקדו את עבודתם הפרלמנטרית בקידום עצמי).

       

      5. גם הטענה על רווחיות יום החופש מוזרה. אם הפטנט הזה היה כל כך מוצלח כבר מזמן היו מבטלים את ימי העבודה ומוציאים את כולם לחופש... חוצמזה שלבחירות יש עלויות ישירות כמו מסעי פרסום נרחבים (שנדמה לי שמי שחושש לאיכות הסביבה היה עושה מאמץ שהמרחק בים ימי הבחירות יהיה כזה שנקבע על פי המועד המוסכם). יש גם את העלות הנכבדה של דמי ההסתגלות (של כל מי ששהה במשכן לכמה שעות), יש גם את התנאים שלהם זכאי כל מי שכיהן כחבר כנסת (ובשל הבחירות התכופות הרשימה הולכת ומתארכת), יש גם את הפנסיה לה זכאי חבר כנסת לאחר שתי קדנציות (במקור לאחר עבודה של 8 שנים ובממוצע הבחירות שלנו זה ירד לכל 6 שנים) - וזו תחילתה של רשימה ארוכה.

       

      6. הטענה שבסופו של דבר בכל מקרה יהיו בחירות ולכן מדובר באותה הוצאה - יכולה להעלות רק על ידי מי של סיום את כיתה ב'. הנה תרגיל חשבוני קצר. אם עלות בחירות היא 2 מיליארד שקל,  והבחירות נערכות כל 4 שנים - כמה תוציא המדינה על בחירות ב-12 שנה? ועתה נניח שהבחירות מתקיימות כל 3 שנים - כמה תוציא המדינה עתה המדינה על בחירות ב-12 שנה. מכאן יוצא שבטווח של 12 שנה המדינה הייתה חוסכת 2 מיליארד שקל לו הבחירות היו מתקיימות במועדן.

       

      7. וזה הסכום הקטן - כי מעבר שלטון גורם לכך שלא ניתן ליישם תכניות קיימות (במקום מוציאים הון עתק על תכניות חדשות שגם הם לא יספיקו להיות ממומשות), שיש חוסר תיאום וחוסר עקביות במדיניות המשרדים השונים. חוקים שעמלו עליהם בעמל רב - נתלים על המדף  בלי שאיש יסתכל לעברם, וכמובן יש את העניין הקטן הזה שהכהונות הקצרות לא מאפשרות למדוד את ביצועי הממשלה או הכנסת מה שהופך את הדמוקרטיה לבדיחה.

        11/10/12 21:39:
      האם היו בחירות שהציבור לא התרעם עליהן ונקב בסכום שיבוזבז? אולי השנה התחושה היא שכל מה שהיה הוא אשר יהיה, ולכן הציבור מתרעם כל כך.
        10/10/12 22:44:

      צטט: רביב נאוה 2012-10-10 22:40:24

      ויש גם את הכשל הלוגי הקבוע: נניח שהבחירות אכן יעלו למשק 2 מייליארד ש"ח. האם הן לא היו עולות בדיוק אותו סכום לו היו נערכות בנובמבר הבא? אין ספק שמבחינה כלכלית, חונטה צבאית היא פתרון הרבה יותר יעיל, אבל בדמוקרטיה צריך גם לערוך בחירות לפעמים.

      חונטה צבאית? חחחחח נו כמעט זה קרה בקיץ שעבר עלינו

        10/10/12 22:40:
      ויש גם את הכשל הלוגי הקבוע: נניח שהבחירות אכן יעלו למשק 2 מייליארד ש"ח. האם הן לא היו עולות בדיוק אותו סכום לו היו נערכות בנובמבר הבא? אין ספק שמבחינה כלכלית, חונטה צבאית היא פתרון הרבה יותר יעיל, אבל בדמוקרטיה צריך גם לערוך בחירות לפעמים.

      בקרו באתר החדש