כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeאלו-נהמהלב, מהבטן ושאר ירקותמעשה אהבה

    מהלב, מהבטן ושאר ירקות

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    מעשה אהבה

    מעשה אהבה

    ‎34

    Café  מעשה, אהבה, זוגיות, צלילה, שקט, שקט פנימי, אור, ים, מצולות

    30 תגובות   יום חמישי, 11/10/12, 20:37

     

     

     

    שאיפה שאיפה שאיפה שאיפה שאיפה שאיפה שאיפה

     

    בלי להוציא אוויר.

     

    כל הגוף דרוך

     

    לנפח את הריאות. כמו לנפח את הלב. עוד רגע הוא מתפקע.

     

    להכניס את הראש למים.

    ולצלול.

    נכנסים לעולם חדש.

    הכל אחר.

    דוחפת את המים ויורדת מטה

    צוללת

    עולם שלם יש בתוך המים.

    השקט שקט.

     

    קרני שמש שנשברות באלפי זוויות בתכלת

     

     

    אין נשימות.

     

     

    הכחול מתחלף בכחול אחר.

    המרחבים הם אינסופיים.

    צוללת.

    הכחול נהיה כחול יותר.

     

    הגוף לא שואף לצוף יותר

     

    הוא נע עם המים

    ביחד.

    למטה.

     

    שניים שהם אחד.

    אני נמשכת לבד.

    אינני עושה למען זה דבר.

    הכחול נהיה כחול של ערפל.

    לא מכירה את העולם הזה.

    ושקט

    דממה.

     

    עולם שלם מסביב

    מים

    אינסוף

    מוקפת בלא נודע

     

    לא רואה.

     

    לא שומעת.

     

    נמשכת לבד.

    לא יכולה להתחרט

    מחוייבת לשמור על התודעה

     

     

    כל זרזיף של מחשבה הכי קטנה יכול לשבש את מנוחת האוויר שנותר וממלא את ריאותיי.

    תנועה אחת קטנה שמפרה את הסנכרון הזה

    והדין

    הוא

    מוות.

    רגיעה.

     

    הכל.

    לא להכנע לבהלה.

    שלווה.

     

    דממה.

     

    נשארת רגע בשקט הזה

    מתמסרת

     

    למוות.

     

    עושה איתו אהבה.

     

    שאוכל לחיות

     

     

     

     

    אחד עם המים.

    עם הלא נודע.

     

     

    דממה

     

    מניעה את רגליי ומתחילה במסע מעלה

    המים מתנגדים

    מושכים למטה,

    מושכת למעלה

    לאט

    למרות שהאוויר נגמר

    תנועה מהירה מידי מפרה את האיזון

    הכחול עדיין כחול מידי

    מניעה את גופי מעלה

    בתנועה ישרה

    המים כבר לא מושכים אותי מטה

    זה מקל על הגוף

    נושמת דרך התודעה

    עוצמת עיניים

    עוזרת למים לשאת אותי מעלה

    למעלה

    מעלה

    עד שקרן אור חודרת את עפעפיי

     

    פוקחת עיניי בתוך הדממה הזו

    ומודה לאלוהים.

     

    מוציאה את הראש מהמים

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/10/12 17:25:

      צטט: עצבן 2012-10-19 16:46:58

      כתוב יפה ומעלה שאלות כמו - האם לא כדאי קודם כל לעשות אהבה עם החיים לפני שעושים אהבה עם המוות?

      האם אפשר לחיות לפני שמפסיקים לפחד מהמוות?


      וסתם משהו שאולי קשור. שמעתי פעם ממישהו בתחום הסמים על רעל סוסים בשם קטמין שמביני דבר (בתחום הסם) משתמשים בו. הרעל הזה על פי הסיפור מדמה את החוויה של המוות, ואכן חלק ניכר מצרכניו מצאו את מותם, אבל מי ששרד סיפר שזו חוויה - סוף הדרך. (אם כבר לעשות אהבה עם המוות).

      סם של ציפורים יכול להשפיע עליי בהחלט.

      אז סם של סוסים..?

       

        19/10/12 17:23:
      את מקסימה ,מיזוג מהנה של טיפוס הפוך כדי לראות נוף
        19/10/12 17:22:

      צטט: גילעד שי 2012-10-19 15:27:06

      צטט: אלו-נה 2012-10-12 16:04:31

      צטט: הנץ דואה 2012-10-12 15:54:46

      מדהים כתבת.. הצלחת להעביר את ההרגשה והתחושה, את היופי שבצלילה על כל מימדיה.

       

       

      תודה.

      רק אציין שלא צללתי בלי בלונים מעולם

      (ועם בלונים רק פעם אחת. לא יותר מ7 מ')

       

       :)

       

      הצלחת להעביר בצורה מדהימה (עוד יותר נוכח התגובה שכאן למעלה) את תחושת הצלילה החפשית. כתיבה נעימה ומהנה. תודה

      (והפולני מוסר: מיכלים!! מיכלי אויר, לא בלוני ולא חמצן...)

       

      והתימניה אומרת: בסדר, מיכלים!! מה קרה??

       

      תודה :)

      צללתי אתך יחד אלא המצולות, עצרתי את האוויר וחשתי את התחושה במשחק החיים והמוות שיצרת..
        19/10/12 16:46:

      כתוב יפה ומעלה שאלות כמו - האם לא כדאי קודם כל לעשות אהבה עם החיים לפני שעושים אהבה עם המוות?

       

      וסתם משהו שאולי קשור. שמעתי פעם ממישהו בתחום הסמים על רעל סוסים בשם קטמין שמביני דבר (בתחום הסם) משתמשים בו. הרעל הזה על פי הסיפור מדמה את החוויה של המוות, ואכן חלק ניכר מצרכניו מצאו את מותם, אבל מי ששרד סיפר שזו חוויה - סוף הדרך. (אם כבר לעשות אהבה עם המוות).

        19/10/12 15:27:

      צטט: אלו-נה 2012-10-12 16:04:31

      צטט: הנץ דואה 2012-10-12 15:54:46

      מדהים כתבת.. הצלחת להעביר את ההרגשה והתחושה, את היופי שבצלילה על כל מימדיה.

       

       

      תודה.

      רק אציין שלא צללתי בלי בלונים מעולם

      (ועם בלונים רק פעם אחת. לא יותר מ7 מ')

       

       :)

       

      הצלחת להעביר בצורה מדהימה (עוד יותר נוכח התגובה שכאן למעלה) את תחושת הצלילה החפשית. כתיבה נעימה ומהנה. תודה

      (והפולני מוסר: מיכלים!! מיכלי אויר, לא בלוני ולא חמצן...)

        19/10/12 12:43:
      שנורקל..
        17/10/12 12:09:
      נהדר!!
        15/10/12 23:16:
      כתיבה יפה אלונה!
        14/10/12 15:34:
      "מעשה אהבה"
        14/10/12 14:47:
      קפיצה אמיצה אל החלל, המעמקים האין סופיים, תאור יפה!
        14/10/12 13:30:
      וואו. מסע מצמרר אל האין וחזרה.
        14/10/12 03:09:

       

         http://youtu.be/YxLMF_hLlr4

       

       

        14/10/12 01:02:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-10-12 08:44:07

      את חמודה

       

       

      תודה.

      בהתחשב בזה שמשכת לי בצמה בימי התיכון, אני אעיד שאתה לא אובייקטיבי ;)

       

        13/10/12 19:14:

      היית במסע מופלא אל מעמקי האהבה

      זורמת לכל הכיוונים בעת ובעונה אחת

      ושבת אלינו אל קרן האור

      והמסע הזה נמשך עוד ועוד

        13/10/12 17:11:
      חכמה דוקטורלאה :) וגם ההקשבה לכוחות הטבעיים הבריאים המאזנים השומרים עלינו מפני דברים שהדעת לא נותנת לנו מספיק.
        13/10/12 14:24:
      זה יפה:) ואולי האהבה באמת צלילה מודעת אל המעמקים, בידיעה של הסכנות ויחד עם זאת השחרור האדיר והשלווה שפוקדת את הגוף והנפש בזמן ההתודעות עמה. :)
        13/10/12 09:06:
      וואו, עצרתי את נשימתי עם מילותייך. תארת באופן מדוייק כל כך את המסע אל הרגע בו מתחברת המודעות עם המודעת. תודה
        12/10/12 16:42:
      הוא אשר אמרתי. המילים מאד יפות,אבל. אומרים כאן שהמחשבה בכל כיוון שנבחר מגשימה את עצמה. אז כדאי לחשוב על גלידה,זוגיות,חופש YOU NAME IT.
        12/10/12 16:26:

      אוי ואבוי

       

      לרגע לא שאפתי למוות

       

      אמרתי, במילים קצת אחרות, שעל מנת להצליח לחיות- צריך למצוא את הדרך להפסיק לפחד מהמוות. או להתמזג בפחד הזה.

        12/10/12 16:12:
      אלונה הכתיבה מאד מושכת לקרוא. אבל למה לתת למים למשוך אל המוות. החיים יפים. תשאלי אותי.
        12/10/12 16:05:

      צטט: דוקטורלאה 2012-10-12 16:01:40

      באופן פשטני: תיאור נפלא של צלילה למים עמוקים ועלייה מהם אל האוייר , אל החיים. ובאופן סימבולי, קפיצה מודעת מרצון, אל האין, אל הקץ. איתור מהותו, והחלטה , שוב מודעת, לוותר מרצון. לחזור .

       

       

      תודה על התגובה

      לי זה לא מרגיש לוותר

      אולי לחיות :)

       

        12/10/12 16:04:

      צטט: הנץ דואה 2012-10-12 15:54:46

      מדהים כתבת.. הצלחת להעביר את ההרגשה והתחושה, את היופי שבצלילה על כל מימדיה.

       

       

      תודה.

      רק אציין שלא צללתי בלי בלונים מעולם

      (ועם בלונים רק פעם אחת. לא יותר מ7 מ')

       

       :)

       

        12/10/12 16:01:
      באופן פשטני: תיאור נפלא של צלילה למים עמוקים ועלייה מהם אל האוייר , אל החיים. ובאופן סימבולי, קפיצה מודעת מרצון, אל האין, אל הקץ. איתור מהותו, והחלטה , שוב מודעת, לוותר מרצון. לחזור .
        12/10/12 16:01:

      צטט: hazan6969 2012-10-12 09:03:02

      מרגיש לפעמים, כי
      התנועה
      הספיראלית

      בין חיים ומוות

      בין אוויר ומים

      היא עצמה, יישות פועמת

      אהבה

       

      בדיוק היא :)

        12/10/12 15:54:
      מדהים כתבת.. הצלחת להעביר את ההרגשה והתחושה, את היופי שבצלילה על כל מימדיה.
        12/10/12 09:03:

      מרגיש לפעמים, כי
      התנועה
      הספיראלית

      בין חיים ומוות

      בין אוויר ומים

      היא עצמה, יישות פועמת

      אהבה

        12/10/12 08:44:
      את חמודה
        12/10/12 08:39:
      מטאפורה יפה וכתובה היטב.
        11/10/12 21:10:
      שאיפה גם לאלוהים
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי