כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נאמני תורה ועבודה

    תנועת "נאמני תורה ועבודה" היא תנועה ציונית-דתית המבקשת להחזיר את הציונות הדתית לשורשיה.
    מגמתה לחזק את ערכי "תורה ועבודה", ולפעול לשילוב התורה עם המדע, עם חזון הציונות, ועם החיים המודרניים.
    התנועה שואפת לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל, למען קידום הסובלנות, השוויון, והצדק, ולמען עיצוב אופייה היהודי-הדמוקרטי של החברה הישראלית.
    התנועה פועלת מתוך מחויבות להלכה, ליצירת תרבות דתית פתוחה, המעודדת שיח הלכתי אמיץ שמתמודד עם אתגרי הזמן.

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      12/10/12 14:52:
    לדעתי, יש להשוות את מספר השעורים של החומר שאינו מיוחד לחמ"ד עם אלה של החינוך הממלכתי. זה אמנם יעלה את המספר הכללי של השיעורים , אך יאפשר לתלמידים היכולים והרוצים ,לגשת לבחינות בגרות ברמה גבוהה. אין סיבה לקפח את התלמידים המוכשרים מלעמוד בבחינות הבגרות ברמה שהם מסוגלים לה.
      12/10/12 09:43:

    יישר כח לאריאל !
    מסכים מאוד עם המסקנה שלך.
    נראה לי שיש לבדוק נתוני גודל/צפיפות הכיתות ב'ממלכתי' בהשוואה לממ"ד.
    ב-3 השנים שעברו עסקתי בהנחייה ולווי של בתי הספר התיכוניים באזורי יהודה ובנימין, בתכנית לב"מ.
    זו תכנית מאוד אפקטיבית עם הצלחה של למעלה מ-80% בבחינות הבגרות לתלמידים שנכשלו או עתידים להיכשל בשאלון בגרות. רוב תלמידי לב"מ (אם לא כולם) התקשו בכיתות הגדולות.
    בלב"מ (לקראת בגרות מלאה) הם זוכים לקבוצות קטנות של עד 10 תלמידים עם מורה מיוחד ע"פ שיטה פדגוגית של 'דיאלוג מתמיד'. הלמידה מתחילה בזיהוי סגנון הלמידה האישי של התלמיד/ה והמשך ההוראה והלמידה משתפרים ע"י דרך זו.
    הזכיין של התכנית-רשת אורט, הגיש הצעתו במענה למכרז משרד החינוך גם לשנים הבאות. 90 הימים בהם המשרד מחוייב להשיב, מסתיימים ב15.10.12 , כחודשיים בלבד לפני תחילת בחינות הבגרות של מועד החורף. עד היום לא ברור אם התכנית ממשיכה.
    אני הצטרפתי למבקשי העבודה.אך למה יצטרפו התלמידים?

    0

    איך באמת נראים הישגי החמ"ד/אריאל פינקלשטיין

    2 תגובות   יום חמישי, 11/10/12, 20:44

    איך באמת נראים הישגי החמ"ד

    יש החושבים ששיפור הישגי החמ"ד יבוא מתוך הצגת תמונה קטסטרופלית, אך אנו סבורים כי יש לשבח את החמ"ד על הישגיו, ומאידך לא להימנע מלבקר אותו על הישגים מחמיאים פחות. דעה

    אריאל פינקלשטיין

    כ"ד תשרי תשע"ג, 10/10/2012 14:17

    לפני כשבועיים פרסם לראשונה משרד החינוך את ציוני מבחני המיצ"ב של בתי הספר השונים בישראל, בשל החלטת בג"ץ שכפתה זאת עליו. נציגי משרד החינוך הסתפקו עד כה בפרסום נתונים כלליים אודות מבחני המיצ"ב, אך נמנעו מלספק את הנתונים הספציפיים של כל בית-ספר בין היתר מחשש שהדבר יגרום להסקת מסקנות כלליות בצורה לא נכונה. כתבה שפורסמה בבלוג "מידה" על ידי יאיר שפירא ואשר נתוניה פורסמו גם ב"כיפה" מלמדת כי הצדק היה אכן עם אנשי משרד החינוך.

    שפירא טוען, על בסיס נתונים חלקיים ביותרפי הנתונים שיש בידיו, כי מצב החינוך הממלכתי-דתי באנגלית ומתמטיקה הוא גרוע בהרבה מהחינוך הממלכתי, ולדבריו בפרט בבתי- הספר היוקרתיים לדבריו., אך בדו"ח המתפרסם בימים אלו על מצב החמ"ד החינוך הדתי בהוצאת נאמני תורה ועבודה, בו הוקדש חלק נכבד לניתוח הישגי החמ"ד בשני העשורים האחרונים, אנו מראים שהמצב מורכב בהרבה. יותר. לדעתנו, שינוי אמיתי יבוא רק מתוך התייחסות עניינית לחסרונות כמו גם ליתרונות הקיימים בחמ"ד, ולא מתוך הנטייה האנושית להתמקד רק בשלילי.

    מבחני המיצ"ב אכן מלמדים על פער לטובת החינוך הממלכתי בתחום המתמטיקה, אך דו"ח מיוחד שיצא לפני כשנה על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) הראה שכאשר משווים בין הקבוצות השונות בחמ"ד ובחינוך הממלכתי לאור הרקע החברתי-כלכלי הפערים הופכים לזניחים למדי.

    יתירה מכך, במספר מבחנים בין-לאומיים שנערכו בשנים האחרונות ישנה עדיפות דווקא לתלמידי החמ"ד בתחום המתמטיקה. במבחן הבינלאומי טיימס לשנת 2003 היה ממוצע התלמידים בחמ"ד 50 לעומת 47 בחינוך הממלכתי (שניהם, אגב, מעל הממוצע במדינות ה-OECD).

    שפירא טוען כי בתי-הספר היוקרתיים בחמ"ד מצויים בשפל, אך מבחן זה מראה שממוצע התלמידים במתמטיקה מרקע חברתי-כלכלי גבוה בחמ"ד עמד על 61 לעומת 53 אצל תלמידים מרקע זהה בחינוך הממלכתי היהודי. מבחן טיימס שנערך בשנת 2007 מעיד אמנם על צמצום בפערים, אך עדיין ציון התלמידים בחמ"ד גבוה מאשר בחינוך הממלכתי, בפרט אצל תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה. גם נתוני המבחן הבינלאומי פיז"ה שנערכו בעשור האחרון מראים כי בתחום המתמטיקה דווקא החמ"ד מצליח יותר מאשר החינוך הממלכתי. גם בתחום המדעים, על אף שמבחני המיצ"ב מלמדים על פערים (בינוניים) לטובת החינוך הממלכתי, המבחנים הבינלאומיים שנערכו בעשור האחרון מראים כי דווקא החמ"ד מצליח הרבה יותר.

    עם זאת, בתחום האנגלית מבחני המיצ"ב אכן מציגים פער עצום בין החינוך הממלכתי לחמ"ד. הדו"ח שבחן את ההבדלים בין סוגי הפיקוח לפי רקע חברתי-כלכלי הראה כי רמתו הירודה של החמ"ד נשמרת למרבה הצער בכל הרמות החברתיות-כלכליות. בנתונים המתפרסמים לראשונה בדו"ח שלנו לגבי בחינות הבגרות אנו מראים כי בעוד במתמטיקה ישנו פער קל דווקא לטובת החמ"ד, בתחום האנגלית ישנם פערים עצומים לרעת החמ"ד.

    ציוני בחינות הבגרות בשני סוגי הפיקוח היו דומים אך בעוד בשני העשורים האחרונים ניגשו מדי שנה כ-45% מתלמידי החינוך הממלכתי לבחינת 5 יחידות, בחמ"ד עשו זאת בין 30% ל-33% בלבד. מאידך, כמות התלמידים הניגשת לבגרות של 3 יחידות גבוהה בהרבה בחמ"ד: תלמידים אלו לא יוכלו לאחר מכן להמשיך את לימודיהם באוניברסיטאות ולכן נתון זה חייב להדליק נורה אדומה בקרב מינהל החמ"ד, אך למרבה הצער, דו"ח חריף של משרד מבקר המדינה משנת 2008 הצביע על בעיות מערכתיות רציניות של החמ"ד בתחום האנגלית, ובשנה האחרונה בחן משרד מבקר המדינה את הנושא בשנית והראה כי מינהל החמ"ד לא יישם כלל את המלצות הדו"ח הקודם והמשיך לזלזל בתחום האנגלית.

    יש החושבים ששיפור הישגי החמ"ד יבוא מתוך הצגת תמונה קטסטרופלית, אך אנו סבורים כי יש לשבח את החמ"ד על הישגיו, ומאידך לא להימנע מלבקר אותו על הישגים מחמיאים פחות. רק כך נוכל להביא לשיפור אמיתי.

    הכותב הוא רכז מחקר וצדק חברתי בחינוך הדתי מטעם תנועת "נאמני תורה ועבודה".

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל