צטט: יורם גרוסר 2012-10-14 08:21:30

הו הו הו.

ככה ?

אם כותב כל כך כועס...

בגלל אירוע בחברה עסקית 

עם כבוד ו- place

אולי כאן קירבה משפחתית

אולי חשש לגרד בתחתית,

משהו בוודאי השתבש,

אם כותב כל כך רציני

ואת רגשותיו אינו כובש.

קטע נדיר אצל כותב בסיפורת,

רק שבגללם לא יעשו עלינו עוד תספורת...

וגם לא מאוד להתרגש,

כי שי אגסי מהעניין מהר יתאושש,

אם בגיל כזה עם טייקונים הוא מתגושש,

אז לא לדאוג, הוא יסתדר עם מה שיש.

......

מעניין למה כותב כל כך כועס.

 

 

לחן עממי?

 

אדם שנבנה של סטרט אפים, הוא אדם שמסתכל על החיים דרך החור של הגרוש- שמחפש להתעשר במכה, ליצור את המכה הבאה. הוא בהחלט איננו איש סוציאלי, המעוניין ברווחתם של האחרים, ואפילו לא של עובדיו.
גם המשקיעים שלו כאלה- מהתנהלים כמוהו, בדיוק. ההתנהלות של חברות היי-טק דורסנית, הם מתייחסים לעובדים כחברת כ"א גדולה. אז, כן, תמיד נמצא האשם בכישלון.
אני שמח שהפעם האשם נופל על משהו ששיחק באותו מגרש - איך סבא ששלי אומר-

מי שמשחק בחרא- שלא יתפלא שידיו שלו מסריחות.

הדברים שכתבת הזכירו לי ציטוט ישן של אלברט איינשטיין : "כיום ברור להחריד שהטכנולוגיה שלנו עלתה על כושרנו לאנושיות." כן. ברמה האישית והרגשית אתה צודק. איך באמת אפשר לפטר אותו והוא כזה נחמד... אולם חברה כלכלית שבסיס קיומה הוא על גיוס כספים חייבת להראות לאלו שהשקיעו ולמשקיעים הפוטנציאלים, רווחים או כיוון שכזה. יתכן ובעינינו המציאות הפשוטה מצטיירת אחרת מאשר היא נתפסת בעולמם של אילי ההון הרואים כיצד נשרפו להם חצי מליארד דולרים ב-3 שנים. זה 3 שנים שהתרנגולת מאוד חביבה אך לצער כולם היא אינה מטילה ביצים.

הו הו הו.

ככה ?

אם כותב כל כך כועס...

בגלל אירוע בחברה עסקית 

עם כבוד ו- place

אולי כאן קירבה משפחתית

אולי חשש לגרד בתחתית,

משהו בוודאי השתבש,

אם כותב כל כך רציני

ואת רגשותיו אינו כובש.

קטע נדיר אצל כותב בסיפורת,

רק שבגללם לא יעשו עלינו עוד תספורת...

וגם לא מאוד להתרגש,

כי שי אגסי מהעניין מהר יתאושש,

אם בגיל כזה עם טייקונים הוא מתגושש,

אז לא לדאוג, הוא יסתדר עם מה שיש.

......

מעניין למה כותב כל כך כועס.

המקרה הזה גורם לי להשוות את שי אגסי לסטיב ג'ובס בעל החזון והיזמה שפוטר מאפל, ולאחר כעשור חזר כדי לחלץ את החברה מניהול כושל, ניהול שבעטיו פוטר..

מעניינת הצורה בה ניתחת את אופי החברה לפי התנהגותה אל המנכ"ל.........האין המוצר שלה מעיד על אופייה הנלוז? הנה אני מסבירה - מוכרים לנו מוצר שהנראות שלו (מלוקק ועונה על תחושת הירקרקות כנדרש) והתחושה שהוא נותן למשתמש (שקט, נקיון ועליונות מוסרית) אינם ברי השוואה למוצרים המתחרים. מתחת לפני השולחן אנו מקבלים קרינה מזיקה לגוף האדם ברמות שלא נחקרו כראוי ובנוסף זיהום סביבתי נוסף כי הרי מהיכן מגיע החשמל שבאמצעותו נוסעת המכונית? מדלק כמובן...... האירוניה הבלתי נגמרת של המהפכה התעשייתית....

לך תעשה נסיעת מבחן - חוויה עתידנית :)