0

שינוי

0 תגובות   יום שישי , 12/10/12, 10:24

הייתי חייבת לעצור

וגם אם אהבתי את שעשיתי קודם

וגם כשהיו מחמאות למכביר והסביבה ידעה לפרגן

עדיין תחושה הייתה מקננת באומרה: עצרי!! 

חמש שנים שהחזקתי באקדמיה בשתי ידיים

אימצתי אותה קרוב לגוף ולפנים

נשמתי אותה, הדבקתי אותה לגופי העירום 

כשכל שביקשתי היה לנוח מעצמי

ואיך אז עולמות נפלאים של תוכן החלו לחדור

ואיך ידי הושטה קדימה לגעת

הרגשתי גלים של חום וקור

הצפה של אנרגיות מסוג חדש

היה נפלא לגעת בחדש

ואיך שהחדש הפך ללמידה ממושכת של העצמי

למידה תוך כדי מגע, תוך כדי השוואה, תוך כדי הסתכלות

זה היה נהדר

הפכתי למונה ב5 השנים האחרונות

שהיו משמעותיות מאוד

ועכשיו

חייבים לעצור

לבחון את המסלול

להבין מה היה

ולבקש מה יהיה

חשוב לבחון את האופק

מה גם שכעת העצירה אפשרית

ומחר..

מי יודע..

שינוי.

מונה חוששת ממנו. 

חוששת לאבד מקום שמצא בו בית.

חוששת לעצור ולהתרחק.

חוששת לשנות. 

זמן לכל עת.

זמן לשינוי.

 

 

''

 

 

 

דרג את התוכן: